המדריך השלם ליבוא אופנועי אספנות

ישנן הרבה סיבות מדוע לרכוש אופנוע אספנות, אבל מעבר למשוגעים לדבר ישנו גם אספקט של כדאיות כלכלית אותו אפרט בהמשך. לפי חוק ייבוא רכבי אספנות, רכב אספנות חייב להיות לפחות בן 30 זאת אומרת שכיום ניתן לייבא אופנוע משנת 1985 או לחשוב כבר על 1986. החל משנות ה-70 בזכות המהפך שהביא עימו ההונדה 750 CB נכנסו היפנים חזק לשוק האופנועים וכל אחת מארבע הגדולות הציגה את הגרסה שלה למרובע הצילינדרים מקורר אויר. מכיוון שרובם היו דומים והתבססו על העיצוב הקלאסי הבריטי הם מיד זכו מצד האירופאים לכינוי הנלעג UJM – UNIVERSAL JAPANESE MOTORS. אבל למרות הלעג, אלו היו אופנועים מאוד אמינים ופשוטים לאחזקה, בעיקר אלו שיוצרו במחצית השניה של שנות ה-70 לאחר שרוב מחלות הילדות נפתרו. מעל לכל אלו אופנועים 'נכונים' שידעו לעשות הכל לפני שהחלה החלוקה לקטגוריות ותתי-קטגוריות. נכון, שהתנהגות כביש לא הייתה משהו אבל ניתן לפתור זאת בקלות על ידי שידרוג המיתלים. והפשטות הזו היא כיף. כיף לחיות עם האופנועים הללו בעיקר אם ביפני עסקינן כשחלקי חילוף מקוריים חדשים נמצאים בשפע ובזול.

שנות ה-80 שכיום נכנסות להגדרת אספנות, היו השנים המשמעותיות ביותר בתעשיית האופנועים, לדעתי האישית כמובן. בעשור הזה חלה קפיצת דרך משמעותית, גם מבחינה טכנולוגית וגם עצובית. זה עשור שהחל עם מנועים מקוררי אויר והסתיים עם מנועים מקוררי מים, זהו עשור שהחל עם צמד בולמים מאחור והסתיים עם בולם אחד מתכוונן, זהו העשור שבו התפתח האופנוע המודרני כפי שאנו מכירים היום מאופנוע אחד שעשה הכל, כמו בשנות ה-60 וה-70 ועד החלוקה לקבוצות שונות וממוקדות כגון ספורט, ספורט-תיור, תיור, כולבויניק ועוד. והעשור הזה הוא עכשיו בגדר אספנות, כלומר יש כיום אפשרות לרכוש אופנוע מודרני יחסית ולשלם עליו ביטוח חובה בתעריף מצחיק יחסית לאופנוע חדש מכיוון שהנ"ל מוגדר כרכב אספנות (אמרתי לכם שההיבט הכלכלי יגיע).

בנוסף, לאופנועים הללו יש הרבה יותר אופי/נשמה מאשר לאופנועים של היום, וכאשר אני מדבר על אופי אינני מדבר על בעיות מכניות אלא על התנהגות הכביש. הפידבקים מהמתלים, המנוע, תנוחת הישיבה ועוד אלף ואחד דברים קטנים ותחושות שהאופנוע מעביר בזמן רכיבה. אולי זה אני בלבד (ואני בהחלט מקבל את זה שהבעיה היא בי) אבל לעתים יש לי הרגשה שהאופנועים של היום, עם כל האלקטרוניקה, עושים הכל כל-כך טוב עד כי יש מעין הרגשת נתק ביני לבין הכביש והמנוע לעומת הסוזוקי GS שהיה לי או הגוצי אשר איתם אני מרגיש מחובר יותר לאופנוע ולכביש ומקבל יותר מידע ברכיבה. שנית, אולי זה בגלל שאני שייך לדור שנולד עדיין בעולם אנאלוגי, יותר קל לדעתי לטפל בהם בבית מאשר בחדשים עמוסי האלקטרוניקה. בקיצור, מספיק עם בלבולי השכל והשורה התחתונה היא שזה הזמן למי שרוצה לייבא אופנוע אספנות ולשמחתנו יש הרבה אופנועים במצב כמעט חדש עם מעט מאוד מייל על השעון בארה"ב במחירים מאוד סבירים ואני ממליץ לכם לבדוק את האפשרויות הללו. אולי זה ייראה לא כלכלי כאשר מסכמים את כל העלויות, רכישה, משלוח ומס בארץ אבל בתמורה אתם מקבלים אופנוע אמין שיכול לרוץ עוד שנים רבות יום יום ובעלות ביטוח מצחיקה לעומת אופנוע צעיר יותר. הסוזוקי GS750 שהיה לי, עבר טיפול פעם בשנה שכלל החלפת נוזלים, כיוונים, ניקוי קרבורטור (כי פשוט זה היה זול בארה"ב אז למה לא) וזהו, האופנוע היה פשוט כמו שהאמריקאים אומרים BULLET PROOF וכנ"ל הניסיון שיש לי עד עתה עם הגוצי (5 שנים עד עכשיו).

תהליך הרכישה והייבוא

השלב הראשון בייבוא אישי הוא כמובן שלב הקנייה. ה-Default כמובן זה איביי כאשר אחד היתרונות הגדולים של איביי זה ההגנה שהיא מספקת לקונה במידה והעסקה לא מתבצעת כראוי. מקורות נוספים לאופנועים הם כמובן קרייגסליסט וסייקל טריידר. שני אלו הם לוחות יד 2 כאשר קרייגסליסט הוא הפופולרי ביותר. המחירים בקרייגסליסט בד"כ נמוכים משמעותית מאשר באיביי, אבל החיסרון שלו הוא שאין הגנה על הקונה ולא תמיד ניתן לקנות בשלט רחוק, תלוי מאד במוכר. עונת קניה מומלצת לדעתי היא מתחילת אוקטובר עד סוף מרץ/אפריל אז מחירי האופנועים בחציה הצפוני של ארה"ב יורדים משמעותית בגלל עונת החורף הארוכה והמושלגת. בחלק מהמדינות שם כגון מינסוטה או מונטנה עונת הרכיבה היא בסך הכל חודשיים בשנה מה שמעלה את הסיכוי לאופנוע עם מעט מאוד מיילים על השעון. ואז בחורף הנ"ל מאוחסנים בחניה מקורה עם בקרת אקלים וכך האופנוע נשמר במצב מצויין.

לאחר שנרכש האופנוע מתחיל תהליך היבוא, עלות משלוח אופנוע מארה"ב לישראל יכולה להגיע עד לכ-2,600 דולר, תלוי בחברת ההובלה, כאשר הנ"ל מתחלקים לכ-600 דולר הובלה עד נמל היציאה, בין 400 ל-600 דולר לארגז אריזה יעודי עבור האופנוע, ו-1,400 דולר עבור ההובלה לארץ במכולה שבה נמצא רק האופנוע שלכם. ניתן 'להוזיל' זאת במידה ואתם מביאים את האופנוע לנמל המוצא לבדכם במסגרת טיול, במידה ואתם חוזרים ארצה מרילוקיישן או משהו כזה אזי ניתן לשלוח את האופנוע במכולה  יחד עם תכולת הבית שלכם, במקרה כזה העלות היחסית של משלוח האופנוע תהיה רק עלות הארגז שזה 600 דולרים וזה גם מה שיחושב ויתווסף עבור תשלום המס במכס. דרך נוספת להוזיל היא לייבא בקבוצה ואז עלות המכולה מתחלקת בין מספר מייבאים. בישראל קיימת חברת USHOP MOTORS, המתמחה בייבוא אישי של רכבים מארה"ב. בחברה ניתן לקבל ייעוץ ועזרה וליווי צמוד החל משלב הקניה, ועד השחרור מהמכס בארץ.

לאחר שבחרתם אופנוע וסגרתם עם חברת שילוח, מגיע תהליך הוצאת רישיון הייבוא על מנת שתוכלו להביא את האופנוע ארצה. כדי לקבל רישיון יבוא רכב עליכם להגיש את הטפסים הבאים אונליין (הכוונה דרך האתר של משרד התחבורה) וגם לשלוח HARD COPY בדואר:

1) אישור מוסך לגיבוי תחזוקתי, פשוט לכו למוסך מורשה ובקשו ממנו שימלא טופס הניתן להורדה באתר משרד התחבורה ויחתום שהוא מצהיר שהוא יטפל באופנוע.

2) מפרט טכני של הדגם, צלמו/סירקו את דף הנתונים על הדגם מספר הטיפולים או מספר הרכב.

3) צילום של הרכב חזית וצד על מנת שיוכלו במשרד התחבורה לראות באיזה דגם מדובר.

4) צילום רישיון רכב תקף, אני הוספתי גם צילום של שטר הבעלות, TITLE, על מנת להראות שהרכב בבעלותי.

5) תצהיר, טופס בו אתם ממלאים את פרטיכם האישיים וכן את פרטי הרכב המיובא, הטופס מכיל סעיפי הגבלות וחוקים שונים אשר עליו אתם חותמים בנוכחות עורך דין אשר גם חותם בתחתית העמוד שכל הפרטים נכונים וכיוצ"ב.

לאחר שברשותכם כל הטפסים, אתם סורקים ומכינים עותקים אלקטרוניים וניגשים למילוי הפרטים אונליין. שימו לב, בעת מילוי הטפסים הנכם אמורים למלא את מספר השלדה וכאן הרבה אנשים נופלים וגם אני, במשרד התחבורה מתכוונים שתחת מספר שילדה תרשמו את ה-VIN (VEHICLE IDENTIFICATION NUMBER), אשר מופיע  ב-TITLE ומכיל 17 ספרות ואותיות וחלקו האחרון מורכב ממספר השלדה האמיתי כלומר זה שהוטבע על השילדה בעת יצורה. כיום, לפי הבנתי, ברכבים חדשים מספר השלדה הוא ה-VIN אבל בעבר זה לא היה כך וה-VIN ניתן לרכב לאחר שהגיע לארה"ב והוצמד לרכב ע"י לוחית מתכת. אחרי ששלחתם אונליין, תקבלו הודעה בה מופיעה מספר הבקשה שלכם, רשמו אותה וציינו אותה במכתב הבקשה שלכם אותו תצרפו לטפסים אשר תשלחו בדואר. אל הטפסים הנשלחים בדואר צרפו גם צילום של הרכב מאחור, זו חלק מהדרישה שלהם שלא מופיעה בטופס האלקטרוני.

הכתובת למשלוח הטפסים היא משרד התחבורה– רישיון אגף הרכב ושרותי תחזוקה, גף יבוא רחוב המלאכה 8 תל-אביב, ת.ד. 57031 מיקוד 61570. אני חייב לציין שזה לא כל-כך ברור באתר משרד התחבורה וכאשר התקשרתי למוקד הטלפוני קיבלתי שלוש תשובות שונות. לאחר שהתקבלו הטפסים כולם, גם דרך האתר וגם דרך הדואר במשרד התחבורה, תקבלו אימייל המאשר את קבלתם ואם הכל בסדר אזי בהודעה ייכתב שהנ"ל הועברו למחלקת תקינה. במידה והייתה טעות בהגשה, האימייל יציין היכן הבעיה ותתבקשו לספק את המידע הנכון ולהגיש הכל מחדש. במחלקת התקינה עובר על הטפסים גורם מוסמך המחליט האם הרכב בר יבוא או לא. אם הכל בסדר בשלב הזה תקבלו לאחר כשבוע אימייל המודיע לכם שהבקשה עברה לסטטוס מחלקת יבוא. יממה אחר-כך קיבלתי אימייל המאשר שהבקשה אושרה ואימייל נוסף עם רישיון היבוא. סה"כ הלך די מהר וכעשרה ימים לערך עברו מהיום בו שלחתי את הטפסים בדואר ועד אישור הבקשה. עכשיו, נשאר להמתין להגעתו של האופנוע ארצה.

שיחרור האופנוע ותהליך הרישוי

אז מזל טוב והאופנוע הגיע לארץ. במקרה שלי היה עמיל מכס שטיפל לי בעניינים ואני הגשתי לו כל מסמך אפשרי רק שלא יעשו בעיות. עבור השחרור מהמכס צריך להדפיס ולהגיש את רישיון הייבוא שקיבלתם באימייל, שטר הבעלות הזר ואת מסמך הקניה, BILL OF SALE, שם מצוין מלבד פרטי האופנוע ומספר ה-VIN, גם מחיר הקניה שעל פיו מחושב תשלום המכס בנוסף למחיר ההובלה ומיסי נמל שונים ומשונים. במידה והאופנוע הגיע בארגז סגור אזי אתם תוזמנו לנמל שם תפתחו את הארגז (זכרו להביא מברגה חשמלית) עבור בדיקה של נציג המכס בנוכחותכם של מספר השלדה והאם הוא תואם לזה המופיע בשטר הבעלות הזר. במידה והכל כשיר המכס ישחרר את האופנוע.

אז הכל טוב ויפה והאופנוע בשעה טובה הגיע הביתה, ומה עכשיו? המדינה נחמדה ומקציבה לכם שלושה חודשים לסדר את הליך הרישוי והגיור של האופנוע. לאחר שהאופנוע שוחרר והגיע הביתה, קופצים לסניף משרד הרישוי הקרוב למקום מגוריכם, מוסרים את ניירות השחרור מהמכס ומוציאים רישיון רכב זמני אותו כמובן צריך לשלם בבנק הדואר. אחר-כך ניגשים עם הרישיון הזמני למכון טסטים על מנת שייצרו לכם לוחית רישוי לאופנוע עם מספר הרכב שקיבלתם ברישיון הזמני, זהו כבר המספר הקבוע שלכם כך שאתם יכולים ישר להוציא לוחית רישוי שכתוב עליה רכב אספנות. אחרי ששילמתם את הרישיון הזמני אתם יכולים להוציא ביטוח חובה לאופנוע לשלושה חודשים עד שתסיימו את הליך הרישוי. עם האופנוע מגיעים ביום שלישי בבוקר למשרד הרישוי בחולון (לתושבי המרכז) שם מאחור בבוטק'ה נמצא בחור עם שיער כסוף ארוך בשם חגי אשר מבצע רישום של האופנוע ועובר על מספרי השלדה, המנוע וכן מידות הצמיגים לבדוק שהכל כשיר. הנ"ל נמצא שם מהשעה שמונה עד עשר/אחת עשרה בבוקר. אח"כ אתם נשלחים לעמוד בתור לעמדה מספר אחת ל'תקינה' שם הבוחן שוב פעם חוזר בדיוק על אותן פעולות שנעשו בעמדת הרישום. אם הכל בסדר אתם תישלחו לעבור טסט ואז שוב פעם לחזור לעמדה מספר אחת שם ישלחו אתכם לעמדה שש בפנים על מנת להוציא את הרישיון הסופי. יש מצב שיכול להיות שתשלחו לעשות הטבעה של מספר השלדה מחדש ואז לאחר שתעשו זאת תחזרו שוב לעמדה מספר אחת וכן הלאה. נשמע טרטור אבל אם מגיעים בגישה חיובית אז הסך הכל לא נורא ובאמת שלא צריך להתעצבן. שימו לב, במידה ונשלחתם להטביע את מספר השלדה אזי שימרו על מסמך ההפניה ואישור ההטבעה לכל צרה שלא תבוא בעתיד.

למרות המתואר לעיל התהליך לא כזה מסובך ובסופו של דבר הגשמתם חלום בין אם זו אקזוטיקה דו-גלגלית, בסיס לפרויקט או פשוט אופנוע במצב מצוין שכל מה שנשאר זה לעלות עליו ולצאת למרחבים.