דג לשבת: "מרקל המעופף"

ג'ו מרקל. תזכרו את השם הזה, והיה כי ישאלך בנך יום אחד לאמור "אבא, מי הוא זה ואיזה הוא האיש אשר הדהים והשפיע מאד על תעשיית האופנועים", וחצבת את השם הזה מזכרונך הרעוע והשיבות לו דבר דבור על אופניו (תרתי משמע!), כי האיש שנשא אותו היה אחד הממציאים הגאונים והמהפכניים של תעשיית האופנועים מאז ומעולם.

הדגמים שייצרה חברת מרקל התעלו מבחינה הנדסית ומכנית על כל תוצרות השוק האמריקאי בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20. תראו את כמות החידושים וההמצאות שהוא הכניס לדגם האחד שלפניכם פה בתמונות – מרקל המעופף. דגם זה היה מצוייד בבולמים קדמיים טלסקופיים שהשתלבו במזלג גירדר, ומאחור – מונושוק. מדהים! וזה לא הכל: מנוע וי-טווין שהיו בו שסתומים שנפתחו ע"י פיקות מעין גל זיזים ושהיה ממוסב כולו, ולא מיסוב של גלילי נחושת כפי שהיה נפוץ באותם ימים. עוד ניטעו בו מצמד, מגנטו (תוצרת בוש), ומאחור – סבל וקופסת כלים. מכל טוב הארץ ממש, כמעט לא ייאמן, רק סטרטר עוד היה חסר… ואנחנו מדברים בסך הכל על שנת 1914, כן?!

ג'וזף מרקל נולד במישיגן ב-1872 וכבר בגיל 14 יצא אל החיים כפועל בחברת מסילות הברזל המקומית. שנה אחר כך הוא מצא לו ג'וב בסדנה קטנה בה למד את עקרונות המכניקה הראשונים. את השכלתו ההנדסית השלים מעט מאוחר יותר באוניברסיטת מישיגן ולאחר מכן התקבל כשרטט בחברת הטרקטורים האמריקאית הידועה עד היום בשם אליס-צ'אלמרס. שנתיים הספיקו לו שם לפני שעף לו אל החיים בוער לברוא דברים משל עצמו. הוא פתח סדנה לייצור אופניים ודי מהר התחיל ראשו להפוך ברעיון איך לשתול מנועים לתוך השלדות הללו.

מפעל האופנועים מרקל הוקם ב-1902 ו-15 שנה בלבד הוא היה קיים עד שנסגר ב-1917. בזמן הקצר הזה הוא הפך לשם דבר בזכות היתרונות הטכניים הרבים שלו שדחפו אותו מהר מאד לזרועותיהם המחבקות של רוכבי מרוצים. מרקל, איש נבון, קלט את הפוטנציאל, והקים קבוצת מפעל שהישגיה הביאו לו מוניטין רב. בפירסומים בעיתונות באותם ימים הם המציאו לעצמם את הסלוגן "מרקל המעופף", אבל רק ב-1911, לאחר שנמדדה לרוכב בשם פרד וויטלר מהירות לא נורמלית של 120 קמ"ש במסלול מרוצים, הם שאלו את עצמם "אז למה שלא פשוט נקרא כך לאופנועים?" ומאז הופיע השם רישמית על מיכלי הדלק. גם הצבע הכתום המעט מוזר עזר להם להטביע את חותמם בתודעת הציבור.

עם ההצלחה הגיעו הצעות הקניה וב-1911 נקנתה מרקל ע"י חברת אופניים ממיאמי. ג'ו עצמו המשיך איתם עד שמכר את מניותיו ב-1914 עת ליבו ניבא לו שהעסקים לא הולכים להיות ממש טובים בזמן הקרוב. ואכן, פרצה מלחמת עולם, הגיע שפל כלכלי, ומרקל סגרה את שעריה ב-1917. 15 שנה בלבד, אבל איזה שנים.