"אבודים במדבר # 55" – מה השתבש שם?

ביום שקדם לחג השבועות השתבשה רכיבת לילה של אופנועני שטח במדבר יהודה. גם מי שלא מהתחום קלט מהפייס משהו על חבורה שנתקעה במקום צחיח, התייבשה מחוסר נוזלים ונזקקה לחילוץ. ברשת הסתובב סרטון ממסוק שמאתר אנשים "בלבוש של אופנוענים" באיזה ערוץ נידח. מי שקצת מעורה בעינינים ישר אמר לעצמו: זה בטח מוטי מור.

לפעמים  נדמה שכל פישר מכיר את מוטי מור. אי אפשר שלא. הוא דואג לכך. כמו משרד יח"צ משובח שמכיר את כל הטריקים והשטיקים לתפוס את עין הציבור גם הוא משווק את המותג מוטי-מור באופן מאסיבי ובהצלחה לא רעה כבר 15 שנה רצוף. אולי יותר.

וכמו המרחק מבייג'ינג למרקש מתמקמים הקטבים של דעות הציבור שלנו עליו:

אידיוט – מבריק / שרלטן – ישר והגון / דפוק – נשמה / עוזר לחלשים – מסבך אנשים בשטויות / מגן הנדכאים – סתם מחפש פרסום /  מורה להשרדות דו-גלגלית – מסכן את הרוכבים איתו / תורם לשכבות החלשות – תורם בעיקר לאגו של עצמו / מחנך את הנוער – שיחנך קודם את עצמו, נרקיסיסט דפוק…

וכן הלאה. נדמה שהוא רק נהנה מכל הרעש והצילצולים וככל שיתגבר – כן ייטב. יש לו כמה אופוזיציונרים מושבעים שטוענים שכבר מזמן צריך היה לאשפז אותו ויש כאלה שכבר הגיעו לדרגה כזו של אנטגוניזם ושאט נפש, שאינם יכולים לראות את שמו חתום על פוסט כלשהו בפייסבוק. גם על הכתבה הזו אני אקבל תגובות מאוכזבות בסגנון: "למה אתה נותן לו פרסום?" / "הוא לא שווה את זה" / "זה סתם יתדלק את האגו הענק שלו" / "אתה לא מבין כמה אתה מקלקל לקהילה כשאתה נותן במה לאיש הזה".

מנגד ניצבים עשרות המייחלים למוצא פיו ויש לו חבורה נכבדת שהולכת אחריו כבר שנים.

מה הפאקינג סיפור שלו?

*   *   *

העובדות הבסיסיות הן שמוטי מור הוא הרפתקן. בגיל שנושך את עקבי העשור השביעי לחייו הוא עדיין רץ ומתרוצץ אחוז אי מנוחה תמידית, עסוק כל הזמן במשהו. קוצים בתחת. כמו פרפר שנמשך לאש הוא מרחף סביב מדורות השבט שלנו ולפעמים חורך קצת את הכנפיים. זה לא מזיז לו ומיד הוא מצמיח אותן מחדש. כשרכב על אופנועי ספורט כבדים הסביר ברשת איך לעשות את זה נכון בכביש ועכשיו הוא עושה אותו דבר בשטח, הוא מארגן מבצעי קניות המוניים שמוזילים עלויות בעשרות אחוזים, הוא מתנדב במטות המאמץ להורדת מחירי הביטוח הכבדים, הקים קבוצת מתנדבים לחילוץ אופנוענים תקועים, לימד את עצמו מכונאות ומעביר בפורומים השונים במצגות את הידע הזה הלאה. בכל מפגש אופנוענים הוא קונה טונות של בשר, עומד שעות על המנגל, מזיע את עצמו באשדות, ומאביס בכיף והנאה את כל הציבור הלועט.

אין ספק שהוא ניזון מתשומת לב והיא הדלק וחומר הבעירה שלו. ברקע מסתתר צל מהילדות של ילד דיסלקטי שנדחה ממוסדות חינוך, ובהמשך הודח מחיל האויר. אחר כך שלח ידו במסחר וכנראה הצליח כי נראה שכסף לא חסר לו. לפני שנה וחצי פרש לגימלאות ומאז מתעסק נטו במה שאהוב עליו.

ומה שבעיקר אהוב עליו – זה הרפתקאות עם אופנועים. ההסתבכות הגדולה שלו שהדהדה זמן רב היתה כשיצא עם חברים לטיול אופנועים בטורקיה והבידוק מצא בכליו אקדח לא מוצהר. הוא נזרק לכלא הטורקי ובילה שם כחודש. לאותם חלקים בקהילה הדו גלגלית שקשה להם לבלוע את האיש ופועלו נגרמה אז רוב נחת. הם ששים וצוהלים כל אימת שהוא נכשל וזה קורה לפעמים.

אגב, גם מהסיפור הטורקי הוא יצא מחוזק. עור של ממותה יש לו.

ועכשיו  לקטע המיוחד שלו עם "אבודים במדבר".

*   *   *

פוסט בפייסבוק:

רכיבת מדבר יהודה 55 לילה –  אבודים במדבר !!

נותרו 2 מקומות !! לא מתאים לרוכבים מתחילים!

יום שישי הקרוב 15:00 עד 03:00 בשבת.

הרפתקאת השנה!! איך תספרו לנכדים שלא הייתם שם!!

אבודים במדבר יהודה מספר 55 לילה בעקבות הנזיר מחריטון מהמאה השישית לספירה. קיריארוס בן חריטון התבודד בקפלה קטנה בערוץ נחל תקוע פינת נחל עמוס. אנו נמצא את הקפלה ונחזור עם חוויה של פעם בחיים!!

מעולם לא בוצע על ידי רוכבי אופנועי שטח!! רוכבי האופניים מלגלגים עלינו… אומרים שאנחנו פוחדים!!

לוחות הזמנים ל'אבודים במדבר יהודה לילה 55' – מחפשים את קפלת הסוזכים.

א. נפגשים בשעה 15:00 במצוקי דרגות: ארוחה קלה, ביצים, חומוס, סלט, זיתים, פיתות חמוצים
ב. 16:00 יוצאים לרכב,16:45 חלחול אל כביר, 18:00 חוצים ויורדים לערוץ נחל תקוע 
ג. שעתיים בערוץ מגיעים למסעף נחל תקוע עם נחל עמוס ( לערך 2 ק"מ בקצב 1 ק"מ לשעה) 
ד. 20:00 מוצאים את הקפלה ומטפסים אליה ברגל 
ה. 21:00 יוצאים לכיוון דרום נחל תקוע שעתיים בערוץ 23:00 
ו. 24:00 חזרה לרכבים. 01:00  מסיימים ארוחת לילה – סטייקים, בירות,03:00  חזרה למרכז 
כמובן בלי תקלות ובלי התברברויות. סביר לא? 
הרפתקאה? – כן. מי פוחד מהרפתקאות? – לא אני!! 

חומר על האזור ועל קפלת הסוזכים.

הרשמה אצלי בווטסאפ 
מוטי מור רעננה

*   *   *

הדבר התחיל לפני כ-11 שנה עת התחיל לגשש ולהעביר את עצמו מרכיבת כביש לשטח. חיש קל הגיע למדבר. יש לו זכרונות טובים מקורס ניווט במדבר יהודה שעשה בתקופת חיל האויר ובו הצטיין. עד מהרה החל לרכב בראש קבוצות אופנוענים למדבר יהודה ללא מפות או מכשירי ניווט בהאמינו כי האוריינטציה הטבעית שלו תוביל אותו לאן שירצה להגיע. בהיותו חובב היסטוריה למד על דרכים רומיות עתיקות במדבר יהודה ושאף למצוא אותן. הוא מצא את 'ציר הסכינים' ששימש כדרך בריחה לאנשי שבט יהודה שנמלטו מצובא ובנה מסלול שיוצא ממעלה עמוס ומסתיים במצוקי דרגות. למסעות האלה הוא קרא "אבודים במדבר" והזהיר את המצטרפים כי עליהם לסמוך עליו שיביאם ויוציאם בטוב, ומי שמפחד, חושש או שלא מתאים לו – שייכבד וישאר בבית. עם הזמן הוא כבר שלט בתוואי ומסעות המדבר הללו עברו ללא פגע ותקרית. אז גם גבר בטחונו והשלב הבא היה בקיץ כשהטיול הזה עבר ללילה מפאת החום הכבד. כך נוסדה ההרפתקה "אבודים במדבר – לילה".

בחקירותיו ההיסטוריות התוודע לאתר ששמו 'קפלת הסוזכים'. הוא הבין כי היא נמצאת קרוב למסלול רכיבתו אבל לא הצליח לאתר אותה. יום אחד כשצילם את אחד החברים על פי הנוף, גילה ברקע התמונה מבנה עתיק וידע שזו הקפלה האבודה. הוא עשה את החישובים שלו ובערב חג השבועות הוציא טיול בן 3 רוכבים בו נכללה סטיה קלה מהנתיב הידוע והמוכר על מנת לבקר בקפלה העתיקה.

הוא חישב שזו תהיה סטיה קלה של 6 ק"מ, אמנם בתוואי לא מוכר אבל מה כבר יכול להיות שונה מהקושי הידוע של המסלול הקבוע?

וזו היתה הטעות שלו.

ערוץ נחל טרשי וקשה למעבר הוליך לקפלה. החציבה וההתקדמות לקחו יותר זמן מהתחשיב והם גררו ומשכו את האופנועים על פני הסלעים והתעייפו מאד. בנוסף קרו שתי תקלות טכניות שדרשו את זמן התיקון שלהם והם גמרו את המים מהר מידי. בשלב זה כבר ירד הלילה ומוטי החליט שלא כדאי להסתכן והם עצרו. בסלולר הוא הזעיק חברים מקומונת "הקומומור" שלו שיגיעו עם מים לנקודת מפגש מסויימת.

החברים הנאמנים אמנם יצאו לדרך אבל מישהו שם נלחץ וחשב שמא המצב קשה יותר מהמדווח והזעיק את יחידת החילוץ של שמורת יהודה. מישהו אחר חשב שמסוק יועיל כאן והקפיץ טייס ומלווה. המצב יצא משליטה. באשמורת השניה של הלילה שקק המדבר חיים: בשמיים חג הליקופטר וסיפק נקודות ציון, וכח עצום ורב של 15 מחלצים שירך דרכו באומץ אל הלכודים. הם קצת הופתעו כשהגיעו אליהם כי ציפו למצוא שלושה מיובשים שאינם יכולים לעמוד על הרגלים מוכנים לפינוי באלונקות, ומצאו אותם תמהים ומשתאים על כל המהומה. הם כמובן סירבו להתפנות, הודו באדיבות על המים, נימנמו את שארית הלילה מכורבלים איש ברעהו בערוץ הקריר, ועם בוקר שירכו דרכם חזרה לרכב ולעגלה שעמדו במצוקי דרגות.

למחרת זומנו למשטרה לחקירה. יש לשער שזה כבר יעלה להם בקנס נחמד.

*   *   *

זה הסיפור. אתם יכולים לחשוב ולאמר מה שנראה לכם אבל מוטי ימשיך לעשות את השטויות שלו בלי להבין על מה אתם מדברים. הוא מבטיח לחקור וללמוד את הכשלים ויש להניח שאכן כך יעשה והמסעות הללו לא יגדעו באיבם.

בניגוד לרבים מקוראיי אני דוקא מחבב את האיש, חושב שתועלתו רבה על נזקו, ולפי דעתי רכיבת התברברות מודעת היא בדיוק רוח החופש ההרפתקנית שמאפיינת אופנועני שטח בבסיסם. אני בעצמי נוהג מידי פעם לטפס להרים ולדלג משביל לסינגל, מהר לגיא בלי לדעת לאן אני נוסע ולאן תוביל אותי הדרך. זו לא ארץ כל כך גדולה שאפשר ללכת בה לאיבוד בקלות. אפילו אמרתי למוטי שיכניס אותי לרשימה ובאחת הפעמים הבאות אשמח להצטרף למסעות האבודים האלה במדבר.