אגדה מוטורית: הרברט שק

לצעירים כיום השם הזה לא אומר הרבה אבל מי ש'נשם' את הדקאר בשנות השמונים, השם הרברט שק אומר הרבה. מדובר ברוכב אשר השתתף עם בתו בפריס-דקאר כאשר הם רכובים על אופנועי ב.מ.וו R80GS שהכינו בעצמם. כן, טיפה מזכיר את סיפורם של אן-שרלוט טילייה ואביה ג'רארד' אבל הרברט שק (Herbert Schek – בתמונה למעלה משנת 2004) הוא עוד הוא הרבה יותר מזה, ולעניות דעתי הוא אבי התפיסה שמאחוריה מייצרת כיום ב.מ.וו, באיחור של שלושים שנה את גרסת ה-HP לדגם ה-GS המצליח.

הרברט מיודענו נולד ב-1932. ב-51' (בגיל 19) זכה בתחרות הראשונה שלו, כשהוא רוכב על אופנוע פוך (PUCH) דו פעימתי בנפח 125 סמ"ק. הרברט, שגובהו מתקרב לשני מטרים, לא היה הרוכב האידיאלי לנפח הזה, אך בכל זאת רכב כך במשך השנתיים הבאות. ב-1956 הוא מוסיף לרזומה שלו גם את אליפות גרמניה ומדליית כסף ב-ISDT אשר בה כבר רכב על פוך 250 סמ"ק דו"פ.

לאחר שנתיים בהן עבד עבור פוך בארה"ב, חוזר הרברט לזירה האירופית וזוכה עבור היצרן הקטן מאוסטריה במדליית זהב ב- ISDT של שנת 1959 שנערכה בצ'כוסלובקיה. שק, שמלבד היותו רוכב מוכשר גם היה מהנדס מחונן, הוחתם ע"י ב.מ.וו בשנת 1965. הקשר הזה אולי היה נראה מבטיח בהתחלה אבל הרמוניה לא ממש שררה בינו לבין מחלקת הפיתוח של המפעל. ב-1970 הוסב דגם ה-R75/70 שהיה דגם כביש טהור, לשימוש לשטח. מדובר היה בדגם שהמפעל טען שלא ניתן לעשותו קל יותר. לאחר ששק סיים לעבוד על האופנוע, השיל הנ"ל ממשקלו כ-40 ק"ג. שק מנצח את ה-ISDT  של אותה שנה עם הב.מ.וו הרזה, והיצרנית הגרמנית מוקירה את ההישג ומעניקה לו את האופנוע מתנה.

 

שק זוכה בזהב גם בשנתיים הבאות, כאשר ב-ISDT  של 71' שנערך באי מאן, האופנוע כבר שוקל 150 ק"ג בלבד – משקל מדהים עבור בימר עם מנוע 750 סמ"ק. כמעט כל גרם מתכת אפשרית כורסם מהמנוע, אם זה בגל-הארכובה, בגיר או בגל ההינע. ברגים נקדחו וזרוע הפלדה האחורית הוחלפה באחת מאלומיניום. האופנוע גם לא חסר בביצועים ובמדידות שונות שק הגיע איתו גם ל-200 קמ"ש.

ההכנות של שק לתחרות לא הסתיימו רק בהכנת האופנוע. הבחור הלך לפני התחרות את כל 5 הק"מ של מסלול הספיישל-טסט כדי ללמוד כל שורש עץ בולט וכל שקע בקרקע. בסוף היום שק הוביל ביותר מ-30 שניות על מתחריו, מה שגרם למתחרים הבריטיים לבדוק האם אין טעות במדידות. וכך, למרות התרסקות מאוחרת שהייתה לו בתחרות, זכה שק בזהב. ב-73' יוצאת ב.מ.וו ל-ISDT  כאשר כל שלושת חברי הקבוצה, וביניהם גם שק, רוכבים על אופנועים שהוכנו ע"י שק עצמו. בסיום התחרות שק זוכה בזהב ושני האחרים בארד.

למרות ההצלחות, שק ומחלקת הפיתוח של ב.מ.וו לא ממש מסתדרים והוא פונה לדרכו. בזמן הזה שק מתחרה על 'מייקו' באליפות האנדורו הגרמנית, ומפתח מנוע וונקל עבור זקס כדי שיתחרה ב-ISDT  של שנת 75'. למרות הפוטנציאל שהראה האופנוע, מחסור בכוח וחימום יתר מכשילים אותו. באותו זמן שק גם בונה לעצמו שם של יצרן שלדות עבור ב.מ.וו. היה זה אך טבעי שב.מ.וו תקרא לו חזרה לדגל, והפעם כדי להכין את ה-R80GS ל- ISDT של שנת 79' – אופנוע שמזכיר יותר מכל את דגם ה- HP2 הנוכחי של ב.מ.וו.

אם נסכם את פרק ה- ISDT בסיפורנו זה של שק, אזי הוא הרוכב הגרמני בעל המספר הרב ביותר של השתתפויות. שק התחרה 25 פעמים ומתוכן ב-9 לא סיים. הוא השני בהיסטוריית ה-ISDT לאמריקאי ג'ף פרדט, אשר גם רשם 25 השתתפויות (אך הוא גם סיים את כולן).

לאחר שסיים להכין עבור ב.מ.וו את האופנוע עבור ה-ISDT של 79', פנה שק לאתגר הבא, והפעם מדובר באתגר האולטימטיבי: ראלי פאריז–דקאר. ב-81' משתתף שק בפעם הראשונה בראלי המפרך כשהוא רכוב על R80GS פרטי אותו הכין בעצמו. הוא נאלץ לפרוש באמצע המרוץ. אגב, באותו מרוץ, מתוך 105 אופנועים סיימו רק 31. גם ב-83' חוזר שק לדקאר והפעם רכוב על R98GS רישמי שהוכן על ידו, כמו גם שאר אופנועי הקבוצה. גם הפעם הוא פורש באמצע המרוץ.

בראלי של שנת 84' שק שוב מכין את אופנועי הקבוצה הרשמית של ב.מ.וו אך לא רוכב בה. הוא רוכב לבדו על R80GS פרטי ובגיל 52 זוכה לראשונה גם לסיים את דקאר. הוא מסיים במקום ה-21 המכובד. גסטון רהייה ז"ל מנצח עבור ב.מ.וו את הדקאר על אופנוע שהוכן ע"י שק. גסטון רהייה היה רוכב נמוך קומה (1.64 מ') אשר לא הגיע לאדמה ממרומי הב.מ.וו הענקי, וסיפורו הפרטי מצדיק כתבה בפני עצמה.

שנה לאחר מכן גסטון שוב זוכה והרברט עוזב את ב.מ.וו ומתחרה הפעם עם ק.ט.מ GS500 (בלי קשר ל GS שאתם מכירים…) הוא שוב מסיים ומגיע למקום ה-21. מכאן לוקח שק הפסקה מפריז-דקאר עד שנת 90'. למרוץ הדקאר הראשון של העשור, חוזר שק, עכשיו בן 58, ביחד עם בתו, כאשר שניהם על אופנועי R100GS. הרברט לא מסיים את המרוץ אבל בתו, פטרישיה שק, מסיימת במקום ה-46 הכללי ומנצחת את קטגוריית הנשים. מאוחר יותר תאמר פטרישיה, עם קריירת מרוצים ענפה משל עצמה, שההישג הגדול ביותר בקריירה שלה היה לסיים את הדקאר על המפלצת של ב.מ.וו.

בשנת 1991 שוב חוזרים הצמד לדקאר, הפעם חמושים בשני סוזוקי DR350 שגם אותם שק מכין למי שחושב שיכולתו של שק מסתכמת באופנועי ב.מ.וו. פטרישיה שק היא האישה היחידה על אופנוע באותה שנה. הם מסיימים את המרוץ במקומות 41 ו-42. ב-92' ו-93' הוא מתחרה אבל לא מסיים. ב-94', כאשר שק בן 62, הוא המשתתף המבוגר ביותר בראלי ומסיים במקום ה-38 כשהוא רכוב על הונדה. ב-95' הוא מנסה שוב אבל גם הפעם לא מסיים את המרוץ.

ממרוצי דקאר הוא פרש אבל את ראלי הפרעונים הוא מתעקש דווקא להמשיך. האחרון בו השתתף היה ב-2005, והוא בן 73(!). במרוץ הזה שק רוכב עם שתי בנותיו, קורנליה ופטרישיה, ונאלץ לפרוש בגלל התדרדרות בראייתו. צריך לציין ששק היה אמור להיכנס לניתוח ראייה לפני המרוץ אך החליט לדחות זאת לאחר המרוץ כדי לא להחמיצו. מלבד ראלי הפרעונים, שק המשיך להתחרות בראלים נוספים באירופה כמו ראלי הדולומיטים שנערך בצפון איטליה.

האמת היא שיש עוד הרבה לספר עליו אבל אני חושב שכדאי שאסיים כאן. רציתי לתת הצצה קצרה על אדם שהחל להתחרות בעידן שבו האופנועים באמת היו עשויים בעיקר מברזל, והוא ממשיך לעשות זאת עד היום למרות גילו המופלג. ללא ספק אחד הרוכבים שהיה – ועדיין – עשוי כולו מפלדה.