אופנוע המלחמה העזתי

חדי העין מבין קוראינו ודאי שמו לב לידיעה שהצטנפה לה בין שלל הידיעות המגיעות משדה הקרב העזתי, ובה ממליצים השלטונות לתושבי עזה שלא לרכב על אופנועים בתקופה הקרובה, היות והם עלולים להיות מחוסלים בחיסול ממוקד, כירורגי, וללא תופעות לוואי.

מבלי לקבוע מסמרות בשאלת אמינותה של ההנחיה, ומבלי להכנס לויכוח ההיסטורי "מי נתן את ההוראה?", או לשאלה המטרימה "האם הייתה הוראה כזו בכלל או שמא מדובר בעורבא פרח?", ננסה לקדם דיון עניני בשאלות המענינות יותר:

•  איזה אופנוע הייתם לוקחים למלחמה בעזה?
• כמה זה היה עולה למשלם המסים?
• האם מומלץ לקחת הבייתה שלל בז, אופנוע עזתי?

ובכן, אג"מ מבצעים יחד עם מנהל הרכש במשהב"ט ומינהל הרכב הממשלתי, ערכו בין השנים תשמ"ב – תשפ"א, בחינה מדוקדקת ומקיפה של האופנוע הצה"לי הבא של צה"ל, והזמינו את כל יבואני הדו גלגלי להציג "פתרונות מינוע אישיים ממוגנים עתירי חימוש". אפשר להרגע – שקל לא נחסך בתהליך הבדיקה הדקדקני, כאשר לשלב הסופי במכרז הגיעו:

1. וספות דו פעימתיות עם שניים ושלושה גלגלים, אפופות בהילה של כלים שכבר שירתו בעבר בחיל האוויר והוכיחו את עצמם
2. הוסקוורנות 390 אוטומטיות משנות השבעים, שהצבא כבר קבר בחולות פלמחים. סוחר ממולח חילץ אותן משם ומציע לצבא לקנות אותן שוב, אחרי טיפול שנתי "גדול"
3. זונגשיין, ליפאן ויוסאנג, בעסקת "תמהיל" שנתפרה לשלוש הזרועות – הים, האוויר והיבשה
4. קט"מ 640 LC4, מיליטארי אדישן, שקו הייצור שלו הוקם לתחייה לכבוד המכרז היוקרתי

 

*   *   *

ובמעבר חד, מצידו המערבי של "המכשול הרב מימדי" ברצועה, נתן ראש הזרוע המדינית כתב מינוי לשלישייה של חיילי עילית, לבחור את הדור הבא של אופנוע הקרב העזתי. הוקם טריומויראט ובו נציג של הכוח הימי, נציג של "הנוכבות" (חיילי קומנדו)  ונציג מזוקן של הרבנות הצבאית האיסלמיסטית, האמון על שמירת כל כללי האמונה והכשרות של הכלי העתידי.

אלה המועמדים הסופיים שהגיעו לוועדת המכרזים העליונה של החמאס:

1. "פאכר 250", הידוע גם בשם הקוד "פאחר 250" שניתן לו בנאט"ו, שהוא אופנוע שירות בינוני, לטווחים בינונים ובעל יכולת נשיאה בינונית, אשר למערב אין עליו פרטים נוספים, בשלב זה. שמועות עקשניות (אך לא מבוססות) טוענות שהוא מבוסס על ימאהה TTR250, או, אולי, TTR225, משנות התשעים, אשר נצבע בירוק חאקי והושמו לו צמד פנסי באחה בחזית במקום המסכה המקורית.
2. "אבועאלי 751", אופנוע דו שימושי, מבוסס על הזונגשיין 2007, אשר גם הוא עבר התאמות מיוחדות לצרכי המכרז היוקרתי, לרבות צמיגים מתאילנד במקום הגומי הדרעק הסיני שהגיע איתו במקור.
3. "אבו-ענטאר 400", המכונה גם "הפנתר החולי" בקטלוג של סוכני הנשק, הינו המועמד הנוצץ ביותר, עם מפרט שכולל מערכות ניווט לוויני, מתלים, הנעה, זיהוי מטרות ובקרת אש. הלשונות הרעות לוחשות שלא לציטוט, כי ישנן כמה תמונות לא צנועות של האבו-ענטאר, מרכיב על מושבו האחורי בחורות בלבוש מינימלי .

המתבונן מהצד בשתי ועדות המכרז, אינו יכול שלא לחוש בחסרונם של מועמדים חשמליים, והדבר תמוה. יודע כל זב חוטם, כי אופנוע חשמלי הוא בעל יכולת חמקנות עדיפה לאן שיעור בהעדר רעש אגזוז. ייתרה מזו, עלות הטיפולים השנתיים זולה לאין שיעור, ובביטוח החובה  אופנוע חשמלי משלם כמו כלי של 50 סמ"ק.

אולם שתי הוועדות, משני צידי המכשול, פסלו את האופנוע החשמלי בשלבים המוקדמים. "אי-אפשר לדעת מתי המנוע שלו פועל", רשם במחברתו סגן א', רמ"ד בטיחות במש"א  998, ולכן "הכלי איננו בטיחותי ויכול לזנק מהמקום ברגע שמסובבים את ידית המצערת".

"חאלאס עם הטרראם החשמלי הזה", רשם עאקיד א' בטאבלט הכסוף שלו, כאשר הביאו לו את הארגז עם האופנוע הסיני שהגיע מאמאזון פריים. "יש לנו חשמל אולי שלוש שעות ביום ברצועה, לא נוכל לטעון אותו למאה אחוז אף פעם".

*   *   *

מלשכות רמצ"ד, רלצ"ד ומז"י הגיעה ההודעה הבאה:

האופנוע הזוכה במכרז האופנוע הצה"לי למיליניום השלישי,  הוא בעצם שלישייה, זונגשיין-ליפאן-יוסאנג. הזונגשיין ישמש על סיפון ספינות הטילים, הליפאן יעשה משלוחים מהשק"ם בשיזפון, והיוסאנג יתגבר את צוותי האוויר בנבטים.

מהלשכה הדתית של משמרות המהפכה בטהרן ניתנה הוראה בלתי חוזרת, כי האבו-ענטאר 400 נמצא בלתי כשיר לשאת בתואר "אופנוע המלחמה העזתי", בשל התנהגות שאינה הולמת את המהפכה.

מקרב המועמדים שנותרו, הוחלט להצטייד בכחמישים כלים מדגם "פאכר 250", עם אופציה לחמישים נוספים מהדגם המתקדם יותר, ה"פאחר 250".

ממשרד התחבורה נמסר, כי מי שמעוניין לרשיין פאחר 250 שנלקח שלל בעזה, יידרש לעבור בעמדה מספר אחד, להביא אישור מעבדה מוסמכת מהטכניון וכן להציג תעודה חתומה של הקמרשהלור"ל של פיקוד דרום בדבר נסיבות לקיחת השלל.