איך לקנות בעשרת אלפים שקל אופנוע שעולה 40,000 שקל

תמונה: רפי גלברט

זהירות! כותרת קליק-בייט! יש בה רק שגיאה מוכוונת אחת: במקום "שעולה" צריך להיות "שיעלה לך".

אז הנה המתכון המלא להוצאת 40,000 שקל במקום עשירייה בודדת, לכל שימוש שתמצאו לנכון.

1. צמיגים חדשים.

מירב הסיכויים שאופנוע בעשרת אלפים שקלים מגיע עטוי בצמיגים יבשושיים שלא יעברו טסט אפילו אצל עאבד הגדול בכפר קאסם. היות והאופנוע כבר נדיר למדי בשוק, המבחר זעום מאוד. שחררו 1,500 שקלים לאלתר.

2. טסט לא בתוקף.

מן הסתם בגילו המתקדם, "האופנוע בעשר" שלכם טעון אישור בלמים / או רכב מיושן . אם המוסכניק לא מרחם עליכם, למרות שאתם ילדים, הכינו אלפייה או שתיים לפחות – יהיו הפתעות בדרך לאישור. במקרה הזול – רפידות, במקרה הטוב – גם דיסקים, במקרה הרע – הדראם גמור וצריך נאבה חדשה ואין להשיג בארץ.

3. הזעות המגלות טפח ומכסות טפחיים.

מן הסתם, במעמד הרכישה האופנוע בעשר שלכם נראה עשר: ממורק, מגורנק, בוהק וללא אבק. אבל כבר בשבוע השני, כתם השמן בחנייה והסימנים על הג'ינס מובילים אתכם למוסך לקבל הצעת מחיר ליישור הקו. קחו בחשבון מספר פרמטרים:

א. "נפתח ונראה". משמעו כפשוטו – היישור קו הזה יפתח לכם את הישבן. אין דרך נעימה יותר לבשר זאת.

ב. עלות הטיפול נעה ביחס לינארי ולעתים מעריכי למספר הצילינדרים. אם על אוברול לסינגל תשלמו באזור 5,000 שקל (בוכנה, טבעות, שרשרת תיזמון, סט אטמים, ניקוי שימון וגירוז כללי), הרי באופנוע ארבעה צילנדרים החגיגה כפולה ומכופלה.

ג. הוא לעולם לא יתנהג כאופנוע חדש. דקה אחרי שהשארתם עשירייה במוסך על האמא של האוברולים, עדיין נשארתם עם, סליחה על הביטוי, KLE מסריח בן עשר.

ד. זה לא ייגמר לעולם. למעשה, כבר בחודש הבא ייתכן שמערכת החשמל (שלא נגענו בה באוברול המופתי) תשבוק. ואין דבר העומד בפני הרצון להחליף סלילים ("שכבר עשו את שלהם"), אפילו אם זה סתם מגע רופף אי שם באיזה קונקטור עלום שם ("שגם עשה את שלו").  יתרה מזו, ראו הוזהרתם, "בחשמל אין  תחליפי", "זה מגיע קומפלט עם  ההוא, אי אפשר בנפרד". היפרדו מ-3,000 שקל נוספים במחשבה האופטימית אך חסרת הבסיס, שהפעם הוא ייסע כחדש.

ה. ארץ מוצא. במידה והאופנוע בעשר שלכם נולד באיטליה בשנות השמונים או התשעים המוקדמות, יש להכפיל את העלויות דלעיל, ואת לוחות הזמנים יש לשלש. אם זה מנחם אתכם, אפשר בינתיים להקפיא את ביטוח החובה ואולי לחסוך כמה קופיקות.

ו. רוב המוסכניקים לא באמת יאהבו אתכם. כל תיקון באופנוע ישן הוא הרפתקאה עם התחלה ואמצע אבל בלי סוף נראה לעין. גם להם ממש לא מתאים לבאס אתכם עם העלויות, או לגלגל כל בוקר את הגרוטאה החוצה (כי החלקים עדיין בדרך). ובכלל, אופנוע שבני מעיו נשפכים על המדרכה, בא "לא טוב בעין" ללקוחות. בשביל מה המוסכניק צריך את הבלבול מוח הזה, הא?

אם נסכם בקצרה את המתימטיקה של הדו גלגלי המשומש, אתם לא מספיק עשירים לקנות אופנוע בעשירייה שבעיקר יבלה על המדרכה. תיקנו אופנוע חדש יותר, בעשרים וחמישה אלף שקל, עליו תרכבו בהנאה ואף יישאר לכם עודף.