באנו שקט לגרש (V)
אפשר להכריז כבר על סתימת הגולל: הסטנדרטים המחמירים של תקנות היורו 4 למניעת רעש הצליחו מעל המשוער. קולות אגזוז של אופנוע מתקרב הפכו נדירים במחוזותינו. לקטנועים היו לטוסטוסים נדמו, קטנוע ואופנוע – צליל אחד להם. פכפוך עדין, המיה עדינה קול דממה דקה. בלאט. מסממניו הבולטים של האופנוע – מהירות ורעש – נותרה רק המהירות.
יש לי חבר שמקפיד על אגזוזים מנוסרים ורעם בריא שנאלץ כל בוקר לדרדר את עצמו במורד הרחוב עד ליציאה מהשכונה כדי לא ליפול בריב עם שכניו. רק ברחוב הראשי הוא מניע. מניע ומתענג. אם יש מדדי עונג הגורפים בריאות בעולם הדו"ג הזה – אגזוז רועש הוא אחד מהם. שמע את האמת ממי שאמרה והקץ להתיפייפות.
ובדיוק בשביל לפתור את הדילמה הזו הוקמה חברת "ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד".
הפיתוח שלהם הוא מערכת פליטה דו שלבית. תתחיל את הנסיעה כאיש תרבות ותסיים אותה כפרא. המערכת פשוטה וכוללת פליפרים בצינור המשתיק, סולונואיד חשמלי, כבלים וכפתור הפעלה. וכך היא בנויה ופועלת:
על דוד המפלט מבחוץ, מתחת ללוחית חיפוי, מותקן גלגלון אליו מחובר כבל:
על הכידון נמצא כפתור ההפעלה. בשלוש לחיצות תייצר שלושה מצבי פעולה, כל אחד מהם מלווה באור זוהר שונה:
סולונואיד חשמלי מושך את הכבל ומשנה את מצב הפרפרית בתוך הדוד מפתוח לסגור כולל דרגת ביניים. בתמונה נראית הפרפרית ועליה האות R כשהיא במצב סגור:
זה בעצם הכל וזהו כל ההבדל בין רעם בריא לרעש חנוק או איוושה חלושה. מחיר המערכת באירופה כולל הרכבה נע בסביבות 2,000 יורו.
2000 יורו יקר לי איקסיל היפר פלוו ב 300$ נשמע ונראה טוב יותר אפשר לפרק את המשתיקים בקלות יחסית אמנם לא בלחיצת כפתור אבל עדיין
הייתי מציע לחברה הזו לייצר גרסה ללא הסולונויד והכפתורים אלה עם ידית קטנה על האגזוז ולהוזיל את המוצר דרמתית
ועכשיו אני נזכר איך פעם לפני הרבה הרבה שנים היו באים איש איש לאגזוזו עם מקדחה ומחוררים חור כל אחד על פי טעמו וסובלנות שכניו .