בחצר האחורית של זרעונית

התמונה להמחשה בלבד.

 

"זרעונית" לא היה השם האמיתי שלה.

היה לה שם, היא גם למדה משהו. מעשיה וטיול, אולי.

בכינוי היא זכתה אחרי שנה א' רוויה במין ואלכוהול, שנה שאת רובה היא, כנראה, לא זכרה והשאירה אותה לעיתים קרובות שפוכה, חצי מעורטלת בדירת המעונות שלה ושל אלינור.

כיוון שכך, הביקורים שלו אצל אלינור בדירה התחילו בדרך כלל ב"חכה בחוץ".

אז הוא חיכה בחוץ.

QQQ

מעונות סטודנטים מוקפים חומת איסכורית, בעיר פריפריאלית מוקפת אבק, ובחומה יש חור.

במדינות חקלאיות קוראים להן "מציאות אסם". אצלנו היו בקושי מתבנים וגם זה נגמר מזמן, אבל מה שנגלה שם, מעבר לחור בחומה, היה הכי קרוב שתמצאו לזה בארץ הקודש: חצר פתוחה, שופעת גלגלים ממונעים מכל מיני סוגים וצבעים, כזאת שגרמה לעיניים שלו לצאת מחוריהן.

ובחצר, כמו בשטחי כינוס מבולגנים במיוחד, כל המי ומה שרק תרצו:

בפינה השמאלית – אופל GT, פיאט 850 ספורט ועוד אחת, יותר מזקירה, מסוג X1/9.

בפינה הימנית – תחת גג מט ליפול, שתי סברות ארץ ישראליות, קופה שחורה ולידה אחת נוספת, אדומה פתוחה.

ובין שתי הפינות – בליל מהביל של מכוניות ואופנועים נוספים שנראו כאילו פשוט נזרקו, מחוסר זמן או מקום, בין המוצגים במוזיאון השדה הזה: אופנועי שטח, ווספות, CB750 ועוד ועוד. הכל במצב צבירה מוזנח.

נגמר הכסף? הזמן? הבריאות, חלילה? לאלוהי הפיסטונים הפתרונות.

והימים נטולי גוגל אז הוא מכתת רגליו אל מדף הספרים ושם, בספר העשור של מועדון החמש, הוא מוצא אותו. חובב רכב וספורט מוטורי עוד מתקופת מירוצי הראלי-קרוס באשקלון שכנראה נזרק מאותה הליגה עקב אלימות על המסלול ומחוצה לו.

ניסיונות לאתר אותו כדי לזכות בסיבוב רשמי בתוך החצר לא צלחו.

תקציב לרכישת פריט מהחצר גם לא היה לו, לסטודנט.

אז הוא המשיך הלאה.

שני עשורים אחרי, הוא ישמח לדעת מה עלה בגורל החצר.