במבי בעד ארגז
תשובה לכרובי
מאת דיויד "במבי" היימן
קראתי בהנאה את הפוסט של כרובי המתנגד נחרצות להרכבת ארגז על האופנוע. נציין שאני מאד נהנה מהמרכיב הפילוסופי של האופנוענות ומפוסטים כמו של כרובי המתייחסים להיבטים רוחניים של הרכיבה.
האמת, ככל שחשבתי יותר על הנושא הבנתי שהויכוח דומה מאד לויכוח המפורסם על תחזוקה עצמית מול מכונאי מקצועי המופיע בצורה הטובה ביותר בפרק 1 בספרו של רוברט. מ פירסיג ז"ל "זן ואומנות אחזקת האופנוע". המחבר פירסיג מתחזק בעצמו את האופנוע ונהנה מכך מאד, ואילו חבריו לרכיבות, הזוג סילביה וג'ון סאתרלנד, סולדים מההתעסקות בכך. פירסיג מנתח את חבריו ומגיע למסקנה שהאופנוענות והרכיבה עבור חבריו ג'ון וסילביה, מהווה בריחה זמנית מהשתלטות הטכנולוגיה על חייהם, ולכן הם נמנעים מכל פעילות טכנולוגית הקשורה לאופנוע. הם רוצים לרכב ולרכב וזהו.
אני בעד ארגז משתי סיבות: החופש שהוא מקנה לי בזמן הרכיבה ובעצירה, ומהסיבה שהאופנוענות עבורי היא הגדרה של האינדיבידואליות שלי.
נתחיל בטיעון השני כי הוא מוביל לראשון: אני קונה את האופנוע שלי, מאבזר אותו ורוכב עליו ללא התחשבות בדעת הקהל, בטרנדים, בפורומים, בהערות של בני המשפחה, ובעיקר ללא התחשבות בהמלצות של שאר האופנוענים. הרכיבה עבורי מגדירה את הרגעים בחיי בהם אני נטו אני. כשאני עולה על האופנוע שלי, אני משאיר בבית את דמות האבא, הבעל, את איש המקצוע שאני. כשהקסדה על הראש אני לבד, רק אני עם עצמי ומחשבותיי; אני רוכב במהירות הנוחה לי, בכבישים שאני אוהב, ליעדים שאני מעדיף. הרכיבה היא התמצית המזוקקת של אני לבדי ואני עושה מה שבא לי, ולא מתחשב באיש. אני בפסק זמן ממרוץ החיים, נטול אחריות ודאגות. רוכב את עצמי עם עצמי. רק כשאחזור הביתה ואסיר את הקסדה והמעיל, אחזור לשגרת החיים.
ולטיעון הראשון: הארגז היפהפה שהרכבתי על אופנוע הרטרו הקלאסי שלי, קוואסאקי W800, הפך את האופנוע ליפה הרבה יותר. הנסיעות שלנו הפכו רחוקות יותר, רגועות יותר, המים שאני שותה תחת העץ הפכו למתוקים יותר, התמרים ובקבוקי היין שאני מביא הביתה בארגז, משמחים אותי ואת אהוביי. החולצה הטרמית מחממת אותי כשפתאום קר, התפוח וחטיף האנרגיה מזרימים אנרגיה לעורקיי.
אני פונה לחבריי הרוכבים להתעלם מהרעש. החליפו את הפורומים ברכיבות ארוכות ורגועות, ריכשו את האופנוע שבא לכם (אני בכלל טוען שהאופנוע שלי הוא שבחר אותי…), אבזרו את האופנוע לפי הנוחות וההעדפה האישית שלכם, שימו קסדה ואטמים, סננו את הרעש וצאו לחופשי.
ראה במבי.
בבואך לנתח את הסוגיה הסבוכה הבט בכלי אשר בידך.
לאוחז בפטיש כל דבר יראה כמסמר.
הנך מחזיק כלי קלאסי אשר מראהו ישמח לבב אנוש מזדמן.
ייתכן ש(כש)הבמבי (רוכב) אינו רואה את החטוטרת ולכן אציע פשרה – תיקי אוכף.
גילוי נאות – הארגז של קסד מתחיל לגדל ארגז משלו כדי להכיל את כל הג'אנקיה (קפיצים, ריפילים וצינורות עטים. עשרות אגורות הן בתצורת מטבע והן בתצורת שקיות סופר. ברגים שרק השד יודע מהיכן השתחררו. כפפות לטקס כחולות (אשר פעם היו לבנות וכעת הדיו של העטים…) וסט (שכבר לא) זוהר וכ'ו וכ'ו)
גילוי נאות #2 – דווקא מהטוזטוז, הקסד פירק את הארגז מהסיבה הפשוטה שאינו גדול מספיק להכיל את ארגזי הבירה.
זה בעיקר עניין אישי מי שהיה בעלים של פחית כנראה קשה לו להפרד מהדבר הזה שנקרא תא מטען , מי שנולד עם אופנוע חושב שאופנוע זה חופש אבל חופש אמיתי חופש גם מלסחוב דברים שאני לא צריך ולכן הפיתרון המושלם הוא https://youtu.be/ns0mbs0xmhc
פואד מנוע מלהגיב לנושא עקב עברו החשאי במפעל 'הארגז'
אבל דבר אחד קטן גורם לו להניע את היד אל המקלדת. נ מיותרת.
פירסיג. פירסינג זה משהו אחר לגמרי.
ספר ענק דרך אגב מומלץ לקרוא כל 10 שנים ולראות איך זזו אצלך במוח הנירונים ובאיזה כיוון , פואד זה לא פייר תביע דיעה ,אצלי אין ולא יהיה ארגז , אצל קסד אני מניח שגם לא כי אחרי הפוסט שלו מלהציץ בתמונות להרכיב ארגז על הנבלה זה יהיה מוגזם אפילו בשבילו , ינוקא יש לי הרגשה מקבל צמרמורות רק מהמחשבה על ארגז .
לסבול (שוב) ספר שלם רק בשביל להיות תוכי עטור נוצות שמצטט "האספלט הנע אינצ'ים מכף הרגל" זה כל כך רם אורן.
בוא נדבר על לילה.
שניה … אני תכף מוציא אותו מהבוידעם.
נו טוב, אם רונן כל כך מתעקש, וממילא חלה התיישנות על הפרשה…
אז בעבר היו מגיעים האוטובוסים לנמל בתצורת שילדה-מנוע
ובתקופה של הטייגר לילנד גם כיסא נהג לא היה.
מה עשו פואד וחבריו?
בצאתם לנמל ממפעל ה'ארגז' נטלו איתם… ארגז,
עליו ישבו מול ההגה והדוושות, וכך נהגו כל הדרך מנמל עד המפעל.
בסיבובים כשהארגז היה מחליק מעט, היו נותנים קונטרה על עמוד ההילוכים.
אז כן. פואד בעד ארגז, גם כי כך הוא מתרפק על עברו, וגם כי הוא אוהב לאסוף מציאות בטיוליו ושיטוטיו, לכן תמיד מצויד הוא בארגז, וגם בסט של גומי מוציא עין, לכל מציאה שלא תבוא.
הפוזה והתדמית פחות מעניינות אותו, וגם ההיפך –
אותו מעניינות פחות התדמית והפוזה.
לא קראתי את כרובי, אז מגיב רק לבמבי…
יש לי ארגז גדול. בד"כ אינו על האופנוע ואני משתמש בתיקים שנקשרים לאופנוע וזאת בגלל האפקט שיש לארגז על האופנוע גם כשהארגז ריק… הוא פוגם באחיזה של הגלגל האחורי ויוצר גרר לא יציב ורעידות. זה קרה לי בוורסיס שהחזקתי 5 שנים ועכשיו כבר 3 שנים עם mt09. מדוע בכל זאת אני מחזיק ארגז? משום שכשאני מחפש עבודה, אני מעדיף להשאיר את הקסדה והמעיל על האופנוע, לא כל המראיינים רואים בעין יפה אופנוען. אבל כשאני לא בתקופה של חיפוש, הארגז חוזר למקומו, מעל המקרר במטבח.
במבי, אני אתך אבל מסיבות אחרות. אם אתה חי עם האופנוע ולא רוכב עליו רק בסופ"שים, אז איפה תשים את הכמה קניות דחופות שעשית בדרך מההמעבודה הביתה? או את האוכל שאתה מכין לך ללנץ'? או את החבילה מאי-ביי שאספת מהדואר? או את המחשב שצריך לפעמים להביא אתך? או את הקסדה? או….. נכון, לכל אלו יש פתרונות חליפיים בדמות ארגזי צד (שמרחיבים את האופנוע ועושים אותו לא נוח לרכיבה בעיר) או תיקי צד או תיק מכל שצריך לסחוב אתך כי אי אפשר להשאיר על האופנוע. בקיצור, ארגז משמעו איכות חיים והגדלת השימושיות.
במבי, אני אתך אבל מסיבות אחרות כמי שחי עם האופנוע ולא משתמש בו רק בסופ"שים. אם אין ארגז, איפה תשים את הכמה קניות דחופות שעשית בקרך מהעבודה הביתה? ואיפה תשים את הלנץ' שאתה מכין לעצמך? ואם צריך להביא את המחשב מהעבודה הביתה לפעמים. ואיפה תשים את החבילה מאי-ביי שאספת בדרך מ או אל? ואיפה תאחסן את הקסדה כשאתה לא רוכב? ואיפה….. ברור שיש תחליפים. אבל ארגזי צד מאוד לא נוחים ברכיבה עירונית, תיקי צד או תיק מכל אי אפשר להשאיר על האופנוע וצריך להיסחב אתם לאן שהולכים, כמו את הקסדה שאין איפה להשאיר. במילים אחרות, אם רוצים לחיות עם האופנוע ולא רק להשתעשע אתו, ארגז נותן איכות חיים שאין לה שום מתחרה אמתי. והיופי? זה בעיני המתבונן. בעיני פרקטיות הוא מרכיב חשוב ביופי.
אני דווקא מציין בכל ראיון שאני אופנוען גם אם אני מופיע עם האוטו של האישה , שימותו , זה אני וזה מי שאני וזה לא הולך להעלם מי שלא אוהב את זה ממילא אני לא רוצה להיות לידו .
אחרי שנים של שימוש בגומיות מנקרות עיניים שגם מעזות להתעייף עם הזמן
מצאתי שניילון נצמד (גליל קטן) נותן לי פתרון לגמרי לא רע
ואת הגליל אתה שם בארגז?