בנוגע לספונסרשיפ

גבינה צהובה עם חורים

ובדיוק כשכבר נהיה כמעט נדוש לספר על מעללי רזילל והצהובה (נוסעים, מנצחים, חוזרים) חל מהפך; המנוע קרס.

זה קרה בשבוע שעבר בראלי ברסלאו-פולין. לא בטוח שאתם עוקבים, אז תקצירון: לאחר שהספורט המוטורי בישראל התנדף, סומנה קבוצת מרוצי ראלי הבלקן כיעד די שפוי (מבחינת הרמה) ודי קרוב (מבחינת המיקום) שמאפשר הגשמת הצורך המנטלי המוזר הזה של ספורטאי – להתחרות. אמנם רק לעשירים אבל גם זה פתרון. מרוצי הבלקן הם סדרה של 5 מרוצים ביוון, בולגריה ואלבניה שנוגעים גם בנקודות פולניות וגרמניות לפעמים, והצוות הזה שנקרא 'פוינטר-3M' (ע"ש הספונסרים) עושה שם חיל רב, רכש לעצמו קרדיט מכובד, ומקובל על המארגנים והמשתתפים כפייבוריט לניצחון עוד לפני שהגיעו.

הרכב הוא על בסיס ג'יפ פג'רו די ישן שהוסב למרוצים בבניה עצמית ע"י הלל סגל, במקור – מכונאי של טרקטורים מעפולה. אם מביאים בחשבון שהרכב הזה כבר חרש, הטלטל, נחבט, זינק ונחת במסלולי הדקאר, דרך המשי, והראלים היוונים, וחזר בריא ושלם עם גביע המקום הראשון ולא פעם אחת, חייבים לקוד ולהשתחוות אפיים ארצה. למה הדבר דומה? – שפדרו איגלסיאס מקוסטה ריקה ייקח XT500 בן 20, ישפר אותו כמיטב הבנתו הטכנית, ויסיים בדקאר עשירי אחרי קומה, דפרה וגונקלבס או מי שלא מרכיב שם את העשיריה הראשונה בדרך כלל. בעיני, לא פחות מ-WOW ענק.

והנה, לאחר שרשרת נצחונות של 10 שנים הגיעה נקודת שבר. המנוע הלך ביום השני למרוץ. מתוך 6 צילינדרים שצריכים להתייצב לעבודה בשעה היעודה נשארו 3.5 פעילים. הלל סגל, פנומן לא קטן שהמושג ייאוש לא נקלט אצלו בדאטה של שפת האם, פתח בסאגת אימפרוביזציות שנמשכה שבוע תוך כדי ואחרי כל יום  מרוצים, ואילתר פתרונות טכניים שהעניקו לזקנה הצהובה אינפוזיה וקטטר שמשכו אותה עד ליום האחרון ו…לגביע המקום השלישי. לא להאמין, פשוט לא להאמין. אגב, זו כבר פעם שניה להם. הראשונה היתה עם המנוע הקודם, המקורי, בראלי הפרעונים לפני כמה שנים.

ולמה אני כותב על זה באתר של אופנועים? – כי אחד הספונסרים של הצוות הזה היא חברת 3M ולחברה הזו יש כמה מוצרים שטובים לנו, האופנוענים, ואם אני מאמין שהמימון שלהם תורם משהו לספורטאים ישראליים, אז ההדדיות וההערכה מחייבים אותי לפחות לספר לכם איך הם יכולים לעשות לנו טוב. יש להם עוד ספונסרים כמו פוינטר (כבר 10 שנים) צמיגי טויו ו-ICL אבל עכשיו נתרכז רק באחת.

מי זו 3M?

הלכתי וביררתי והנה כמה מספרים: זו חברה אמריקאית המעסיקה 75,000 עובדים, פועלת ב-60 מדינות, בקטלוג שלה מופיעים 50,000 מוצרים, רשמה 24,000 פטנטים, ומעסיקה 6,700 אנשי פיתוח. רוב המוצרים שלה הם בתחום הכימי-טכנולוגי.

זהו. עכשיו אתם יודעים מי זו חברת  3M.

מה הם יכולים לעזור לנו?

או. המוצר הראשון והפשוט זו מדבקה מחזירת אור, גדולה, בולטת ואיכותית. שמתי שתיים כאלה על 2 קסדות בחושך והתרחקתי 15 מטר. התוצאה בתמונה בראש העמוד ואתם יכולים להתרשם בעצמכם כמה הניראות מהדהדת. מוצר עם פוטנציאל של הצלת חיים ללא ספק. הוא אגב נולד ממחקר שקבע שסימון היקפי של משאיות יכול להפחית 60% מתאונות אחור-צד. אורך חיי המדבקה הינו 5 שנים בכל תנאי מזג האויר.

המוצר השני הוא פתרון לרעה החולה של פסי סימון בכביש שמחליקים ומפילים אותנו לפעמים, במיוחד ביום רטוב בעצירה על מעבר חציה. מדובר ביריעות המורכבות מ-5 אלמנטים: פוליאוריתן, גומי, דבק, כדוריות קרמיות מחזירות אור וכדוריות קרמיות מונעות החלקה. היישום פשוט – מדביקים והולכים הביתה. מאחור נשאר מעבר חציה זוהר בלילה למרחקים, עם מקדם חיכוך גבוה שלא מחליק אופנוענים, ועמידות לשנתיים. עשו נסיון ברמלה ואתם יכולים לראות את התוצאות בתמונה.

העלות היא 220 ש"ח לפס סטנדרטי ברוחב חצי מטר ואורך 3 מטר, כולל עבודה. כמובן שלא ניתן לרצף את כל הארץ בזה במקום בצבע הסטנדרטי שמקובל היום, אבל אפשר לפחות להתחיל בערים הגדולות בצמתים מרכזיים. כמו שאני מכיר את המערכות השלטוניות המגושמות, עובדי מע"ץ (נתיבי ישראל) יפתחו בשביתה מתואמת עם ההסתדרות ו-3M תמשיך לשבת עם מחסנים מלאים. שיואו איזה פסימיסט נהייתי…

זהו. אם אני רוצה ספורט מוטורי אני גם מעוניין לפרגן למי שתומך בו. מאמין גדול אנוכי במערכות משיקות אהדדיי.