"בקושי נגעתי בו"

עומדת לה נערה נחמדה ברמזור אדום. גם האופנוע שלה נחמד ואדום. ישן, שמור ויפה. היא כבת 30. גם האופנוע כמעט בן 30, עוד כמה חודשים ייחשב כרכב אספנות. זה הונדה CB250 שסבא שלה נתן לה. פעם היה רוכב עליו לפני שקנה לו אופנועים גדולים יותר. באהבה גדולה שמר לה אותו במחסן בנפטלין ובשמיכת פוך מתנה לנכדתו הבכורה, ומזה חמש שנים שהיא רוכבת עליו למגדלי ההיי-טק שלה שם בהרצליה פיתוח. הוא אמין מאד, נוסע היטב, לא מגמגם ולא צולע והיא שומרת עליו מאד. לא רוצה יותר חדש ולא צריכה יותר גדול. ככה טוב. בעוד כמה חודשים הביטוח שלו יהיה זול מאד, אז בכלל יופי.

עומדת לה נערה ברמזור העירוני ומאחוריה נער צעיר ביונדאי של אבא'שלו. הוא כמובן מנצל את הרמזור לבדוק בחופזה ובגניבה מה התרגש בקופסת הסלולר המתוחכמת שלו המשדרת אותות רצופים של הודעות ווצאפ חשובות והרות גורל. חייב להשאר מעודכן. כמובן.

נצבע הרמזור בירוק והיא נוסעת. גם הוא אחריה, אמנם בעיכוב קל של כמה שניות עד שהבחין שאפשר. היא לעומתו כבר עוצרת לפני מעבר חציה כי אשה עם סלים חוצה לפניה. הוא מבחין מאוחר מידי שהאופנוע עומד.

מכה קלה. האופנוע שוכב. היא קמה מיד. לא קרה לה כל נזק, אולי מלבד שריטה ביד. הוא בפניקה. מצלם דרך חלון היונדאי את זירת הפשע ומתקשר לאבא'לה: "עשיתי תאונה עם אופנוע! בקושי נגעתי בו והוא נפל".

– מי אשם? – שואל מיד האבא.

– אני אשם – עונה הווצאפיסט המתמיד ולא מספר שגלש באייפון תוך כדי נהיגה. הוא חרד מאד כי הוא בן 17 ורבע והרישיון שלו בן שבועיים וחצי בלבד.

– מה הנזק ליונדאי – מתחלחל האבא'לה.

– אין נזק ליונדאי – עונה הבן יקיר.

– אם אף אחד לא נפגע ואין פינוי באמבולנס, תחליפו פרטים וביטוח – מורה האב המיומן בהילכות עולם.

אכן, אף אחד לא נפגע חוץ מהאופנוע הישיש. הכנף האחורית מקומטת, הוינקרים נשברו, הארגז נסדק והכידון התעקם קלות מהנפילה. כואב הלב. רוצה הנערה לבכות אבל בינתיים מתאפקת. היא מרימה את האופנוע ורואה שאפשר להמשיך. היא תרכב בזהירות למגדלי דוט קום ומשם תתקשר לאבא ואולי לסבא גם.

המוסכניק מיהר להרגיע. הנזק ממש לא גדול. מיד יברר על מחירי חלפים ויעשה הערכת נזק. זה לא ייצא הרבה, משהו סביבות 4 אלף ₪. האם יש לאופנוע ביטוח מקיף? – מה פיתאום. מי עושה ביטוח מקיף לכלי כל כך ישן.

בערב היא מתקשרת לילד של אבא'לה והוא מעביר מיד את הטלפון למבוגר האחראי. שידבר מי שמבין, אחד שיודע.

– זאת אני, מהאופנוע.

– מה שלומך חמודה – כך האב בזהירות המתבקשת – את בסדר?

– כן, לי היה לי מזל, לאופנוע – פחות, הנזק 4 אלף.

– באמת מזל גדול. הבנתי שהאופנוע קצת ישן?

– כן, הוא מודל 1989.

– וכמה הוא שווה במחירון?

– הוא כבר לא מופיע במחירון. ישן מידי.

– הבנתי. תראי חמודה, יש לי חבר-מכר עם מוסך לאופנועים תביאי אותו אלי ואני אדאג שיתקנו אותו. ייצא פיקס.

– אשאל את אבא.

QQQ

למחרת.

– מתי אפשר להביא את האופנוע לחבר שלך וכמה זמן ייקח לו לתקן?

– הוא אומר שרק בעוד יומיים יתפנה לזה והתיקון יימשך כשבועיים. לא פשוט למצוא חלקים לאופנוע ישן ואולי יצטרכו פחחות.

– לא טוב… אני צריכה את האופנוע דחוף, זה הרכב שלי, אין לי אחר.

– מצטער, אלו המגבלות. דוקא יש לי רצון ואמפטיה.

– תודה אבל זה יותר מידי זמן. המכונאי שלי אמר שהוא ישיג חלקים מהר וייתקן ביום אחד…

– אז בבקשה – תתקני אצלו.

– ואתה תשלם לו את ה-4 אלף?

– השתגעת?! אופנוע כזה ישן לא שווה את הנזק שלו. החבר שלי אמר שיסתדר איתי על 1,000 ₪ וייצא כמו חדש.

– אני לא מעוניינת בקומבינות! זה אופנוע טוב ושמור למרות שהוא ישן ואני רוצה אותו מושלם כמו לפני שהבן שלך נתקע בו.

– מצטער חמודה, החבר שלי אומר שהאופנוע שלך לא שווה גרוש והוא בכלל עושה לכולנו ג'סטה. הוא גם אומר שאסור לרכבים ישנים כאלה להיות על הכבישים…

QQQ

למחרת כבר מדברים שני האבאים.

– הבן שלך עשה נזק של 4 אלף, למה אתה מוכן לשלם רק אלף?

– מה החירטוט הזה של 4 אלף? מאיפה המכונאי שלך שלף סכום כזה? נזק של כמה מאות שקלים ניפח אותו לאלפים… שמע, לא עשו אותי באצבע, גם לי היו אופנועים פעם…

– אז נלך לביטוח.

– תעשה מה שאתה רוצה.

QQQ

למחרת.

האב והבת אצל סוכן הביטוח. התייעצות.

– תשלח שמאי בבקשה ונתבע אותו.

– לא תצליחו להגיע להסכמה ביניכם?

– למה שנוותר לו, לחרא? הוא לא רוצה לשלם יותר מ-1,000.

– אוקי, אבל כדאי שתדעו שאם מחיר המחירון של האופנוע הוא משהו כמו נגיד 5 אלף, והשמאי מעריך את הנזק ב-4 אלף, אז מחיר הנזק עולה על חצי שוויו של הכלי והשמאי מוריד אותו מהכביש תחת הגדרה של "טוטל לוס".

– אבל אנחנו צריכים אותו! אין מצב להוריד אותו מהכביש, הוא משמש אותנו ביום יום!

– אם ככה אז אין מה להזמין שמאי.

– אוף… בלי שמאי לא נקבל כלום… אילו עוד אפשרויות יש לנו?

– תנסו לתבוע את חברת הביטוח שלו על חלק מהסכום, נניח עד 2,000 ₪. לרוב חברות הביטוח לא תשלחנה שמאי על סכום כזה, ואם הצד השני מודה שהוא האשם, הם יעדיפו לשלם ולסגור עניין.

– ואם חברת הביטוח תחליט בכל זאת שהיא מעדיפה שמאי?

– במקרה כזה תודיעו שוויתרתם על התביעה אם האופנוע חשוב לכם, אחרת יורד מהכביש.

– והבנזונה הקטן ייצא ללא נזק, ללא תשלום, וללא אחריות?

– אתם יכולים לתבוע אותו בתביעות קטנות ללא עירוב של הביטוח ואולי גם תזכו וגם תגרמו לו לחקירה משטרתית שתפסול לו את הרישיון זמנית. בזה יש לכם סיכוי.

QQQ

שני האבאים שוב. בסלולר.

– שמע, החלטנו לרדת מתביעה דרך ביטוח. בוא נסגור את העניין בין שנינו.

– חכם מצדך. היו מורידים לך את האופנוע מהכביש, חבל.

– זה נכון, אבל עדיין לא פוטר אתכם מלקחת אחריות. בוא נסתדר על חצי מהערכת הנזק.

– כמה?

– תן לי 2,000 ₪ ואני אספוג את החצי השני.

– אל תזיין לי ת'שכל, טוב?! אמרתי לך שיותר מ-1,000 לא אתן. קח אלפיה ותשמח שנפלת על בחור טוב.

– אתה יודע שאני יכול לתבוע בתביעות קטנות וגם להתלונן במשטרה, נכון?! בא לך לקחת סיכון? ישנה אפשרות שישללו לבן שלך את הרישיון.

– יאללה, לך על זה. יש לי עורך דין טוב שייתן לך פייט קטן. אל תופתע אם פתאום יהיה דיבור על כך שהבת שלך עצרה במפתיע ויש לה אחריות תורמת לתאונה. באותה הזדמנות גם נדבר על זה שאופנוע ישן זה כלי לא בטיחותי בעליל, ושאופנוענים בכלל מעורבים הרבה בתאונות. בא לך להכנס לסיפור שלא תדע איך תצא ממנו – קדימה!

– טוב, הבנתי. תביא אלף. חלאס.