דג לשבת: "פרוייקט אוסטין 4"
ברדיפה הבלתי נדלית של יצרני כלי רכב אחרי יותר כח עצמה וביצועים, לא נחשל ג'ורג' בראף האנגלי מאחור. זמן מה בעשור של 1920-30 השתעשע מייסד מפעל האופנועים 'בראף סופיריור' ברעיון של אופנוע עם מנוע ארבעה צילינדרים. הוא בדק כיוונים וחשב אפילו לייצר בעצמו אחד כזה, אבל התחשיבים הראו שעלות ייצור בבית תהיה גבוהה מידי למשאבים הכספיים, ולכן, לאחר 2 נסיונות, בחר וסגר עיסקה עם מפעל 'אוסטין' על מנוע מתוצרתם בעל 747 סמ"ק. מה יותר פשוט ממשהו אמין וטוב שכבר הוכיח את עצמו?!
13 כ"ס וביצועים דלים משהו שלחו את ג'ורג' אל המחרטות. הוא הגדיל את הנפח ל-800 סמ"ק, שינה לגל זיזים ספורטיבי יותר, החליף את ראש המנוע למתכת קלה יותר ושסתומים גדולים יותר, ואת הדלק סיפקו 2 קרבורטורים במקום אחד. עכשיו הביצועים כבר היו טובים יותר וסיפקו אותו. הדבר היה בשנת 1931 והפרוייקט קיבל את השם הפשוט: אוסטין 4.
המנוע הוכנס לשלדה לאורכה כשהגיר המקורי בעל 3 ההילוכים מחובר אליו מאחור, כנהוג וכמקובל. היות והמנוע היה בעל קירור מים, פוצלה מערכת הקירור לשני רדיאטורים שהתמקמו להם משני צידי מיכל הדלק כך שהעיצוב ישאף וישמר את המראה ה"בראפי" ללא שינוי צורם. העברת התנועה לגלגל האחורי תוכננה בצורה מסורתית בהינע שרשרת, אבל בתהליכי התכנון והבניה התברר שרכיבי התמסורת מסרבלים את המבנה והאופנוע מתארך בצורה בלתי פרופורציונלית. כאן שלף מיסטר בראף את אחד הרעיונות המבריקים שלו שכה ייחדו אותו והוציאו שם טוב לתוצרתו, והחליט שלאופנוע יהיו 2 גלגלים אחוריים צמודים וביניהם גיר קטן שיקבל את ההנעה. הרעיון היה מבריק ופשוט ויציאת הכח מתיבת ההילוכים הובלה בקו ישר אל דיפרנציאל זעיר שאותו שתל בטבור שבין שני הגלגלים. תדמיינו מכונית ישנה שהמנוע והגיר יושבים לאורך השלדה ומעבירים את ההנעה דרך גל הינע אל ציר אחורי שבמרכזו "ביצת" דיפרנציאל. ככה בדיוק, פשוט מאד.
המיזעור של הרכיבים היה כה רב וכה מדוייק, עד ששני הגלגלים האחוריים היו צמודים איש לאחיו כשהמרחק ממרכז גלגל אחד למשנהו עומד על 9 ס"מ בלבד. התוצאה: חוץ מפתירת הבעיה המבנית גם רשויות החוק והמיסים השתכנעו שעדיין מדובר באופנוע ולא באיזה שהוא דגם קטן של מכונית. עם זאת היה ברור מידיית למר בראף ומהנדסיו שהיצור המיוחד לא יוכל כל כך לתפקד כאופנוע סוליקו ומוטב שתוצמד לו סירת צד וכך היה, אם כי ידוע שלקוח או שניים השתמשו בו כאופנוע סטנדרטי ללא סירת הצד. מעניין מאד היה לקחת עליו סיבוב ולדגום אותו בפניות. מעניין מאד.
לרוע המזל שיווקו של האוסטין 4 החל בתחילת 1932 עת פרץ משבר כלכלי עולמי וכיסם של האזרחים התרוקן במהירות לא חוקית, מה שמנע מרוב המתעניינים לרכוש את המכונה המיוחדת בעלת ביצועי האקסטרים שעלתה ביוקר. 10 יחידות בלבד יוצרו מהמודל המיוחד הזה לשמחת האספנים.
רוצים עוד? – בבקשה: רכיבה על בראף סופיריור אוסטין 4 משופץ להפליא ע"י מגזין THE VINTAGENT.
מערכת פלנטרית מיניאטורית ואף לא תמונה אחת שלה? פויה!
אופסי פיספסתי את השירטוט. להתעלם. אנדו.
מדהים, איזה חזון..
רב הנסתר וזה.
לגלגל אחורי של אופנוע יש ציר (אלא אם זה חד זרוע אבל נעזוב את זה כרגע)
אפילו לטרקטורונים מפגרים יש בקאקס.
אבל זה לא טרקטורון, זה אופנוע, ואין לו בקאקס אבל יש לו מערכת פלנטרית ("ביצה") בין הגלגלים.
ואני תוהה מה מחזיק את כל הגשעפט הזה? והעיקר שבשירטוט (ציור אבסטרקטי ליתר דיוק) מראים את הג'ק אמצע.
"מעניין מאד היה לקחת עליו סיבוב ולדגום אותו בפניות. מעניין מאד." כתב הינוקא.
בהחלט מעניין כיצד זה רוכב בחצי לחי קרי – עם צינה באוויר וגם עם בלי (צינה)
אני? אני לא ג'יפולוג ובהחלט אין לי חיבה לצינות אבל …
אם (במקרה) היה לי אופנוע כזה הייתי רץ לחפש בו את בורר נעילת הדיפרנציאל.
בקיצור דיפרנציאל זה לא נראה לי אבל סתם מערכת תמסורת כח שווה בעזרת גל זה גם שם תואר מכובד
אולי פה תמצא התשובה…
https://thevintagent.com/dev/wp-content/uploads/2017/08/The-Emperor-of-Motorcycles-The-Vintagent-Brough-Superior-Austin-4-Cylinder-The-Motorcycle-Drawing-1-768×532.jpg
שרטוט די מוחשי 🙂 , לקוח מכאן:
https://thevintagent.com/2017/08/22/the-emperor-of-motorcycles/
סופ"ש דבש
ויש מוטוGP היום ומחר, לכל המעוניין.
איש יקר תודה על הויזואליזציה.
הבט נכוחה במובאה שלך – הגל מעביר את הכח בעזרת גג"ש קוני (שאפילו לא לוליני) לגלגל השמאלי. משם הכח מועבר לגלגל הימני בעזרת הציר (בקאקס) שדיברתי עליו.
דיפרנציאל – זה לא!
סופ"ש סילאן
תמי היא לא נערת מטריה אבל לא אכפת לי לקרוא