דג לשבת: קולני, דינמי, אירוטי, מודרני, ועוד סופרלטיבים

לואיג'י קולני, מעצב תעשיה גרמני, פרץ לתודעת העיצוב הבינלאומית בשנות ה-50 בסגנון שהוא עצמו הגדירו "ביו-דינמי", סגנון המאופיין בזרימה מודרנית-אירוטית והתפרס על פני תחומים רבים ונוסה ע"י יצרנים שונים בתכלית, החל ממכוניות כמובן, המשך בעטים, עבור דרך מצלמות, רהיטים, מטבחים, פסנתרים, וכלה במשאיות סמי-טריילר.

כישרונו שפע והלך שפע וזרם על כל סביבותיו כמעיין נובע, אולם לקולני היתה פינה מיוחדת בלב אותה שמר לאופנועים מהבנתו והכרתו כי האדם לא רק רוכב על המכונה הזו אלא נמזג-נמסך-מתמזג לתוכה בחיבור אינטימי פנימי שביטויו הסופי הוא יצור היברידי. בן כלאיים אדם-מכונה. הזדמנות מיוחדת לבטא את אמנותו קיבל קולני בשנת 1986 ממהנדס שוויצרי בשם פריץ אגלי (EGLI) שפיתח שלדות  שדרה-בודדת מתקדמות עבור אופנועי "וינסנט" הבריטים ואחרי כן לאופנועים יפנים. הפרוייקט שהבשיל ונקרא בסופו MRD-1, הוזמן ע"י מגזין גרמני בשם "מוטוראד" במסגרת מיזם תיאורטי ומלכתחילה יועד לשמש כאתגר רעיוני בלבד שחזונו – מיקסום אולטימטיבי של פוטנציאל המהירות.

אגלי נטל את אחת השלדות הנפלאות שלו ועטף איתה מנוע מתוצרת קאוואסאקי בן 1428 סמ"ק, מוגדש ומתוסף בהזרקת חנקן (ניטרו). התוצאה נועדה לטוס מהר יותר מכל זוג גלגלים שנע על פני האדמה באותה תקופה, וקולני נקרא אחר כבוד להעניק ליצירה הזו קווי גוף אווירודינמיים שישלימו את הגשמת הפוטנציאל הטמון במכונה המפלצתית. וכאן ביצע קולני טוויסט מדהים: הוא בנה סביב לאופנוע פיירינג שהרוכב היה חלק ממנו. אינטגרלי. בלתי נפרד.

במקום להקצות לרוכב מקום להשתופף בתוך ומאחורי הפיירינג כמקובל, הוא בנה חופה היקפית, הצמיד אותה לשלדה, חצב בה שקעים לרגליים, והתאים לרוכב מעין זוג כנפיים שהתחברו לגבו והשלימו את קווי הזרימה הנדרשים ליצירת מעטפת אווירודינמית. הרוכב שנבחר לניסוי, אחד מעובדיו של אגלי בחור צעיר בן 21 ושמו אורס ונגר, לבש את חליפת הרכיבה המיוחדת שתפר לו קולני, התמזג ונטמע בתוך הפיירינג כשהוא גופו והכנפיים שעל גבו יוצרים שלמות אחת גדולה, עגולה ובלתי נפרדת עם האופנוע.

המכונה הדו גלגלית מפעפעת השרירים שיכלה לייצר הספק של 320 כ"ס ניתזה מהמקום ומיד שברה שני שיאי עולם: זינוק מהמקום ל-10 ק"מ – 272 קמ"ש, ומהירות גג של 330 קמ"ש. שיא העולם עד אותו יום היה שייך לרון האסלם – 265 קמ"ש, אותו השיג על גבי הונדה ELF-R.

אבל זה כמובן היה רק תרגיל בעיצוב. השלב הבא התבקש מאליו כאשר רכיבי הפיירינג המוצמדים לגוף האנושי לא עמדו בעומס עוצמת הרוח הנגדית ואיימו להקרע או גרוע יותר – לקרוע את הרוכב מתוך תא הטייס שלו. בתור רעיון זה היה מדהים ובתור רעיון גרידא נגזר עליו להשאר. אבל לקולני לא היתה סיבה להתלונן: תצלומים של הניסוי שהתפרסמו בכל העולם גררו והביאו את התגובות הנדהמות המתבקשות ושמו של קולני נחקק והוטבע בהיסטוריה.