ד"ר וובלי ומיסטר נורטון

מדי פעם, מצוות אנשים מלומדה היא לעבור על מודעות המכירה של אופנועים ביד 2.

בין הנוסחים החביבים עלי במיוחד נמצאים:

"מטופל ברמת הבורג".  לא עדיף טיפול ברמת האוגדה?

"להניע ולנסוע".  באמת צריך להניע? לאן לנסוע ?

"XR600 נדיר. הגיע מהמשלוח שנלקח שלל בקארין A".   למישהו שם במחלקת רכש של הרש"פ היה טעם טוב.

"נורטון, 1942 דגם צבאי, שירת במדבר המערבי, לא טבע בטיסלגורם"… לצערי, אין בלוחות, לא היה וגם לא יהיה נורטון קרבי כזה.

*   *   *

אבל פעם, בקיץ של 1957, היה אפשר לקנות כאלה.

הסיפור מתחיל בשנת 1956. מדינה צעירה קולטת שני מיליון עולים, חיה בצנע, מוקפת אוייבים וזוכרת בחלחלה את קורבנות מלחמת העצמאות. אלף ושלוש מאות אזרחים תושבי "עוטף עזה" נפגעו בפעולות הפידאיון המצרי בשבע השנים שחלפו מתום מלחמת העצמאות.

"קוציימה, הגי'ראדי, אום כתף, כונתילה, אבו עגיילה" – כולם מתחמים מבוצרים בסיני בואכה גבול ישראל, ובהם טנקים ותותחים כבדים. לא מפתיע שדוד בן גוריון העמיס את פרס ולקח אותו לצרפת, לתכנן עם הצרפתים והאנגלים מכת מנע.

בשמונת ימיה של "המתקפה המשולשת", השם הערבי של מבצע קדש, כבשו כוחות צה"ל את חצי האי סיני ורצועת עזה. "עזה נכנעת" – הודיע בטלפון המפקד המצרי של רצועת עזה לכוח האו"ם, עוד בטרם הירייה הראשונה בחזית זו, חתך מהר לכביש רפיח אל-עריש, משאיר אחריו ערימות של ציוד צבאי וגם כלי רכב.

אבא שלי חזר הביתה בשלום ממבצע קדש עם אקדח תופי וובלי בריטי מודל 1917 קוטר 0.455 אינץ' מהמתחם באבו עגיילה. את הנגמ"ש המצרי המדוגם שהפך לרכב ת"ש בסיני הכריחו אותו להשאיר באפסנאות. לפחות התירו לו להחזיק ברשיון את הוובלי.

לעומת זאת, אבא של ר'  (השם והכתובת שמורים במערכת)  הפליא לעשות וחזר מהמלחמה עם חמישה אופנועי נורטון, "יבוא אישי" מרצועת עזה, שהיו שייכים במקור לצבא הבריטי. היו אלו אופנועים מדגם 16H, הדגם המיליטארי שיוצר בכמויות גדולות במלחמת העולם השנייה. ספינת האספקה הבריטית, "הטיסלגורם", שטובעה בים סוף, אוצרת בחובה כמה כלים כאלו.

באותם ימים של מערב פרוע מדיני וצבאי, חיל ההנדסה היה עסוק במבצע "עמורה", להרס התשתיות הצבאיות והתחבורתיות בסיני, במטרה להשאיר "אדמה חרוכה" לקראת פינוי חצי האי. חיל החימוש היה עסוק מעל הראש במבצע "לקט", לאיסוף כלי רכב וציוד צבאי, ואת יתרת השלל הרב שאותו הותירו מחנות הצבא המצרי בסיני.

רגע לפני הלקט הרשמי, פשטו כמה חברים בקיבוצי העוטף ובהם אבא של ר', על רצועת עזה ממנה יצאו הפידאיון לבוז בז, נקמה על הטרור הפידאיוני. כך התגלגלו להם למתבן של אחד מקיבוצי העוטף,  חמישיית אופנועי נורטון  של הצבא המצרי שהיו מוצבים ברצועת עזה. האופנועים הוחבאו במתבן "עד יעבור זעם".

שנה חלפה, תופי המלחמה שקטו, סוחרי ציוד רכשו ממשרד הבטחון חלק מנשק השלל של מבצע "לקט"  והחלו למכרו לשוק האזרחי. מפה לאוזן עברה השמועה, ויום אחד התייצב בקיבוץ סוחר מורשה סיב"ט ובפיו עסקת הקומבינציה בניחוח רומני:

"חבר'ה, תנו לי שלושה מתוך חמשת האופנועים שלקחתם, ואני אדאג לרשיין עבורכם את שני האופנועים שתשאירו אצלכם".

וכך היה. אופנוע אחד נשאר ברשותו של אבא של ר', גויר כהלכה, וזכה לנוע כחוק בכבישי הארץ עד שנמכר.

אז אם תתקלו בנורטון 16H כזה, יש סיכוי שהוא בכלל הגיע מעזה, עבר במצרים ואולי גם חטף מכה קטנה בכנף בואכה טוברוק.

בטח קנו אותו בכלל באי-ביי, מיש ממעון!