האם בלנסר במנועי דו"פ הוא "דיל-ברייקר"?!

מאת: אוהד רביד וגיא רדר

למה בלנסר?

מנועים רועדים. נקודה. מנועי 4 פעימות רועדים פחות כי הם מאוזנים יותר. יש בהם יותר חלקים מסתובבים ומלכתחילה, עוד בשלב התכנון, נדרש איזון בין כולם. בחלקם מושג איזון זה ע"י מבנה גל הארכובה שמכורסם במשקל נגדי לפעולת הטלטל.

במנועי 2 פעימות יש הרבה פחות חלקים נעים וגם הם מרעידים אבל פחות ואחרת. בין היצרנים התקבלה הפשרה שעדיף לחיות עם התוצאה אם רוצים לשמור את המנוע קליל בלי להוסיף לו משקולות איזון. בנוסף, אין אפשרות לכרסם את לחיי גל הארכובה כי המבנה שלו צריך להשמר שלם על מנת ליצור אטימה לדחיסת התערובת בחלל בית גל הארכובה.

בתכנון המנועים לדגמי 2017 של ק.ט.מ, הצליחו בעזרת הקידמה הטכנולוגית לשתול על גל הארכובה משקולת איזון שתפחית משמעותית את הרעידות ויחד עם זאת משקל המנוע הכולל לא עולה על זה של 2016. כמובן שאותו מנוע משמש גם בדגמי הוסקוורנה החדשים.

ינוקא.

*   *   *

דה-ש(ז')בו / גיא רדר

לפני כחצי שנה ב(עוד) אחד ממשברי גילי הצלחתי לאתר את נערת חלומותיי, זו שנתנה לי בפעם הראשונה. מדובר בסיטרואן דה-שבו 1963, מנוע 425 סמ"ק, וכל פעם ששגיתי (השגיאה במקור) בזיכרונות היא הייתה שם, אדומה ומזמינה. התרגשתי לכבוד המפגש, בכל זאת 30 שנות געגוע, ברעד פתחתי את הדלת הקדמית, דלתות "התאבדות" הנפתחות קדימה, שאון המנוע מילא את החניון ואז לחיצה אמיצה על דוושת המצמד ו… כלום, לחיצה יותר אמיצה תוך הפעלת כל כובד משקלי (90 ק"ג של יופי מתפרץ) ותמיכה במושב שכמעט הפך למיטה כתוצאה מהלחיצה, הילוך ראשון וסיבוב ההגה על ידי הטיית הגוף וכל משקלי (כן, אותו יופי מתפרץ) ו… הבנתי, שיש דברים שעדיף שיישארו בגדר חלום מתוק וכן, תעשיית הרכב כן התקדמה בחמישים ושלוש שנים האחרונות.

אז קניתי אופנוע עם בלנסר. ביג-דיל, סה"כ משקולת קטנה שמסתובבת במנוע, למי אכפת? הרי כל שנה מספרים לנו שהנה המהפכה שלמה או הושלמה וזוהי הפסגה ובסה"כ עברו 53 שנים מהמודל הקודם שהיה בבעלותי. סליחה 3 שנים, התבלבל לי עם הסיפור הקודם.

ולמה צריך בלנסר?

במנוע יש טלטל. הוא מחובר לגל ארכובה, קרנק בלעז. אממה, הטלטל לא מחובר למרכז הגל אלא לצידו ותפוס ע"י, סאמק לכו תעשו גוגל… בכל אופן החיבור הזה שמצוי בכל מנוע בעירה פנימית (למעט מנועי וונקל שלא קשורים לסיפור) גורם לרעידות. עד פה ברור? – נמשיך. הבלנסר הוא בסך הכול משקולת מסתובבת שמרעידה את המנוע בכיוון הנגדי, כלומר פלוס ופלוס שווה 0, אין רעידות. קפיש.

אז מה הביג דיל?

מסתבר שהרעידות משפיעות בצורה רעה מאוד על האופנוע והרוכב. כן, גם הברגים שעפים אבל לא רק. המכלולים צריכים להיות יותר חסונים, המתלים צריכים להתמודד עם רעידות בתדר גבוה מעבר לרעידות וספיגת המהמורות בשטח והרוכב צריך להחזיק חזק. כמה חזק? – מאוד חזק. תעשו בבית ניסוי: הניעו את האופנוע הדו-פעימתי שלכם/חבר/מצאנו ברחוב, עמדו לידו, סובבו את המצערת ונסו להזיז את היד לאורך הידית (צדדים, לא קדימה אחורה) עם עליית סיבובי המנוע תחל היד לצוף מעל המצערת, ברכיבה ובלי להרגיש זו בדיוק הנקודה שמתחילים להדק את האחיזה, כלומר להפעיל יותר כוח, כלומר לפגוע בטכניקת הרכיבה ובסיכומו של יום רכיבה להתעייף. זה קורה גם במושב כשיושבים וברגליות הרוכב כשעומדים ושוב סיבובי המנוע עולים, הכוח שמפעילים עולה שווה מתעייפים, מ.ש.ל.

נחזור לדה-שבו. רכיבה על אופנוע ממודל קודם משולה לאותו לחץ שהפעלתי על דוושת המצמד וההגה. נכון גם איתו הגעתי רחוק ומעולם לא הקדשתי מחשבה על הכוח שהפעלתי במהלך הנהיגה, אבל עם המעבר החד מרכב מודרני עם מצמד רך והגה מתוגבר הצלחתי באמת להבין כמה כח התבזבז בתפעול הרכב.

באופנוע שטח כאשר הגוף נמצא בפעולה ועומס רציפים, זה בולט אף יותר. באופנוע מאוזן אין בעיה לעלות לגבהי סל"ד שלא היו נגישים לאורך זמן ולהישאר שם, כלומר לנצל את כל טווח פעולת המנוע. לא צריך לאחוז בחוזקה, או להדק את האחיזה, עת המהירות עולה, ואפשר להישאר רפוי ולספוג בצורה נכונה את השינויים בשטח. גם המתלים מגיבים בצורה נכונה ללא העומס הנלווה מהרעידות.

ללא ספק תוספת גל האיזון למנוע שתי פעימות מתבקשת. למעשה בתחילת כל רכיבה כל מה שאני רוצה לעשות זה לבעוט במהנדס שלא הוציא את זה לפועל לפני 15 שנים וכמה סתימות שעפו.

האם התוספת תופסת? האם היא "שובר-שוויון"? לדעתי הבלתי אובייקטיבית ולאחר כמה עשרות שעות מנוע ללא רעידות התשובה היא כן. לא (רק) כי זה מרגיש כל כך נכון, אלא בעיקר בגלל חוסר ההבנה למה זה לא נעשה עד היום.

(גילוי נאות: גיא רדר מוביל טיולי מועדון בחברת ד.ל.ב מוטוספורט ובעל אופנוע ק.ט.מ exc250 מודל 2017)

*   *   *

פוליטיקלי קורקט / אוהד רביד

 

כחלק מעידן הפוליטיקלי קורקט בעולם המערבי המודרני, היה נראה שכלי תחבורה שעושים הרבה רעש מזהמים את הסביבה עם שמן שרוף ובעיקר מייצרים הנאה לרוכבים הופכים למוקצים.

יצרני אופנועי השטח שחשבו שמנועי שתי הפעימות אוטוטו נעלמים בעקבות השינויים בתקנות זיהום האוויר, לא השקיעו יותר מדי בפיתוח מנועי שתי פעימות כי לא ראו את החזר ההשקעה לטווח ארוך והרי אף אחד מהם לא מייצר אופנועים לשם שמיים.

ב-1995 הונדה יצאו לדקאר עם ה-EXP2 , אופנוע נסיוני בעל מנוע שתי פעימות אשר כלל בלנסר (גל איזון). האופנוע זכה במקום רביעי בקטגוריה שלו באותה השנה ובעקבות ההצלחה הגדולה… הפרויקט נקבר.

באותה התקופה פחות או יותר, גם מחלקת הפיתוחי של ק.ט.מ השתעשעה בפיתוח מנוע שתי פעימות עם בלנסר, הם ירדו מהעניין כי זה היה יקר לפיתוח. השילוב של הבלנסר במנוע היה קשה ברמה הטכנית ובין השורות אפשר להגיד שגם אצלם – אלה שאחראים על תשלום המשכורת – לא רצו להשקיע הרבה מיליונים בפיתוח מנוע חדש שלא מתאים למגמת הפוליטיקלי קורקט שהלכה והתחזקה.

חוץ מעניין הכסף, הבלנסר הוא עוד אלמנט מוסיף חיכוך אשר 'גונב' כוח מהמנוע ובעיקר מוסיף מסה מסתובבת אשר משפיעה על קלילות ההיגוי שאותה כ"כ מוקירים חובבי ערבוב השמן.

לשנת הדגם 2017, ולאחר כ-20 שנה ללא שינוי משמעותי בליין מנועי השתי פעימות, הציגה קבוצת ק.ט.מ ליין מנועי שתי פעימות עם בלנסר. הבלנסר שבגדול הינו משקולת שמסתובבת בכיוון הפוך לגל ההינע, מפחיתה את רעידות המנוע ב-50%.

הפחתת הרעידות, מעבר להשפעה משמעותית לטובה על נוחות הרכיבה ועייפות הרוכב, משפרת מאוד את פעולת המתלים שגם סובלים מהרעידות שיוצר המנוע ותוך כדי אמורה גם לשפר את אמינותם של חלק ממכלולי האופנוע שכמו חלקנו, סובלים מסביבה מווברצת לאורך זמן.

ובתכלס איך זה מרגיש? – רכבתי על הק.ט.מ exc250 2017  של גיא רדר באיזור בן שמן במשך כשעה תוך כדי החלפות על האופנוע שלי (האסקי TE250 2015) בכדי לנסות להבין את ההבדלים.

כמובן שזו לא השוואה של תפוחים מול תפוחים, ובטח לא מבחן, אבל לרכב על אופנוע עם בלנסר לעומת אחד בלי, מרגיש דומה להבדל בגילוח עם מכונה חשמלית או עם מסור מיכני. הקונספט של אופנוע שמייצר רעש ועשן של דו"פ אבל כשפותחים גז מרגישים את הרעידות רק בקצה הסל"ד הוא קונספט מרשים. האופנוע פחות מעייף, מרגיש יציב יותר, ויש גם טיפ טיפה בלימת מנוע לאוהבי הז'אנר.

דגמי 2017  בנוסף לשינויים במנוע קיבלו מתלים חדשים שמרגישים נכון על האופנוע, הפחתת המשקל של כמעט 5 קילו, מורגשת לטובה בצורה משמעותית, ובאופן כללי האופנוע מרגיש קטן וזריז יותר.

החיסרון היחיד שמצאתי הייתה אספקת הכח שהרגישה חדה יותר לעומת דגמים קודמים אבל לא באופן שיאיים על הרוכב הסטנדרטי.

אני בטוח שחלק מרוכבי הדו"פ (במיוחד אנשי האולד סקול)  ימשיכו להלל את רעידות הדו"פ, זה ללא ספק חלק מהסיפור, אבל המסקנה שלי מהרכיבה על האופנוע היא שק.ט.מ הביאו פה שובר שוויון ושאני לפוליטיקלי קורקט התמכרתי.

צילום: מוטי "ינוקא" גלברט

 

(רוכבים: אוהד רביד וגיא רדר)