האם מותו של מנוע קירור האוויר נמצא מעבר לפינה?

לאחרונה קראתי במגזין RIDE הבריטי מבחן השוואה בין שלושה דגמי רטרו חדשים, אבל מה שתפס את תשומת ליבי הייתה חלונית בשולי הדף שבה נכתב על עתידו של מנוע קירור האוויר עם כניסת תקנות זיהום האוויר החדשות, יורו 4, בראשון לינואר 2016. מיד ניגשתי למחשב והתחלתי לחפור בנושא ואשר יגורתי – בא לי. ראשית, אכן בראשון לינואר 2016 יחול באירופה תקן זיהום האוויר החדש שנקרא יורו 4 אשר על פי הקריטריונים שנקבעו בו תהיה הפחתה של הגזים הרעילים( כגון פחמימנים, פחמן חד חמצני, CO, וחנקות) הנפלטים מהמנוע ב-50% לעומת תקן יורו 3 (להזכירכם שפליטת הגזים בתקן יורו 3 היא כבר שליש ממה שהיה נהוג לפני 2006). שנית, מה זה אומר על מנועים מקוררי-אוויר? האם זו הסיבה מדוע הסקרמבלר של דוקאטי מוציא רק 75 סוסים לעומת 87 שהוציא המונסטר 796 מאותו המנוע?

אז למה תקן יורו 4 לא טוב עבור מנועים מקוררי אוויר? הרי גם להם יש ממיר קטליטי, מערכת הזרקת דלק ומחשב מנוע עם מפות הצתה אשר מביאות את המנוע לביצועים אופטימליים מבחינת שליטה בצריכת הדלק ובגזים הנפלטים מהמנוע?

הסיבה היא שכדי לעמוד בתקני הפליטה החדשים של יורו 4 ישנם שני משתנים עיקריים שצריך לשלוט בהם והם: טמפרטורת עבודה של המנוע וזמן החימום של המנוע לטמפרטורת העבודה. בעוד שטמפרטורת העבודה במנוע מקורר מים אחידה לרוחב ולאורך המנוע , הרי שבמנוע מקורר אוויר ישנו גראדיאנט טמפרטורות התלוי בדרך בה רוכבים על האופנוע בין אם זה כביש עירוני או כביש מהיר וכדומה. ומדוע הטמפרטורה חשובה? כי ידיעת הטמפרטורה מאפשרת חישוב מדויק של כמות הדלק לכל מהלך בוכנה במנוע.

הסיבה השניה, זמן חימום מנוע. מסתבר שכל זמן שהמנוע והממיר הקטליטי לא נמצאים בטמפרטורת העבודה שלהם הם בעצם לא יעילים ולא עושים כלל את עבודתם. במנועים מקוררי מים הטרמוסטט מנתק את הרדיאטור מהמנוע ובכך מאפשר למנוע להתחמם מהר יותר. לוקסוס שלא קיים במנועים מקוררי אוויר.

שני המשתנים שהזכרנו למעלה חשובים מאוד לפעולת הממיר הקטליטי. הרי מה קורה בממיר הקטליטי, גזי הפליטה הרעילים עוברים תהליך כימי שבסופו נפלטים מים ופחמן דו חמצני, ₂CO, וכל זאת קורה ביחס מאוד מדויק של תערובת אוויר/דלק. אם התערובת עניה בדלק אזי אחוז החנקות יהיה גבוה מדי ואם התערובת תהיה עשירה בדלק אזי אחוז הפחמימנים והמפחמן החד חמצני, CO, יהיה גבוה. כל התהליך הזה נמצא בשיווי משקל מאוד עדין ולכן התהליך הזה מחייב שליטה מלאה על כל המשתנים מסביב שאחד מהם זו הטמפרטורה. חיישן החמצן שנמצא באגזוז מודד את כמות החמצן בגזי הפליטה שבאגזוז ומשדר למחשב המנוע את הנתונים על מנת לאזן את יחס הדלק/אוויר במנוע. אז אם כבר בתקן יורו 3 הדרישות היו מחמירות אז תארו לעצמכם מה נדרש מהיצרנים לעמוד בתקן החדש שדורש מהם להפחית את גזי הפליטה ב-50% לעומת יורו 3.

רוב היצרנים הבינו זאת וכולם נערכים לכך בהתאם, טריומף מפתחת בונווויל מקורר מים, כנ"ל גם הארלי שהשיקה מנוע חדש מקורר מים. ב.מ.וו ודוקאטי העבירו את רוב הליין שלהם למנועים מקוררי מים, ה-GS המיתולוגי וגם סדרת המונסטר עברו לקירור מים. מעניין מה יהיה עם ה-R-9-T והסקרמבלר החדשים, אולי הסיבה שהם מופחתי הספק היא על מנת להוריד עומס מהמנוע ובכך לשלוט טוב יותר בטמפרטורת העבודה של המנוע? אולי זו גם הסיבה שימאהה הוציאה את דגם הרטרו החדש שלה, ה-700XSR, מקורר מים. כרגע רק מוטו-גוצי ורויאל אנפילד נשארו עם מנועים מקוררי אוויר וישנן שמועות שלגוצי גם יש קירור מים בקנה. נכון להיום למרות כניסת תקנות יורו 4 בראשון לינואר 2016 כל הדגמים מקוררי האוויר כמו הבונוויל על שלל גרסאותיו, הגוצים למיניהם, הניין-טי, הסקרמבלר, האנפילדים, הסקרמבלר וה-XJR של ימאהה כולם מקבלים שנת חסד נוספת עד 2017 אבל מאוד יתכן שאח"כ לא נראה יותר אופנועים חדשים עם מנועים מקוררי אוויר.

אז אם אתם נוסטלגיים ורומנטיקנים חסרי תקנה כמוני והמזומנים ברשותכם אזי קנו עכשיו, כי מחר יכול מאוד שלא יהיה ויש לי הרגשה שהדגמים האלו כבר ברדתם מפס הייצור יהפכו לקלאסיים שערכם רק יעלה עם השנים.