הבריחה הגדולה

תמונת ראש העמוד: על קו הזינוק לתחרות ה-ISDT 1939

מי לא מכיר את הסרט 'הבריחה הגדולה' בכיכובו של סטיב מקווין המספר את סיפור בריחתם של אנשי צוות האוויר של בעלות הברית ממחנה השבויים הנאצי?

אבל מסתבר שישנו עוד סיפור מסמר שיער לא פחות וקשור גם כן למלחמת העולם השניה ונקרא בפי הבריטים הבריחה הגדולה, וזה סיפורם של הרוכבים הבריטים שהשתתפו בתחרות ה-ISDT של שנת 1939 שנערכה באלפים האוסטרים והסתיימה ארבעה ימים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה.

מהרגע שעלו הנאצים לשלטון ב-1933 הם עשו הכל כדי להוכיח את עליונות הגזע הארי על פני שאר הגזעים ומה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת? ספורט כמובן. כולנו מכירים את אולימפיאדת מינכן ב-1936 שנועדה להציג לעולם את גרמניה הגדולה, ואז בא ג'סי אוונס – אתלט אמריקאי שחור, שקילקל להם את החגיגה. הדבר לא פסח גם על מירוצי האופנועים. כוונת הגרמנים היתה לנצח ועל ידי כך לארח את כל אירועי ה-ISDT מ-1934 והלאה, אבל הבריטים הרסו להם את התוכניות כאשר ניצחו את ה-ISDT שלוש שנים רצוף, 1936, 1937, 1938. בעקבות הנצחונות הללו היה אמור ה-ISDT של שנת 1939 להתקיים באי הבריטי, אך בהתערבות פוליטית כזו או אחרת הוחלט שה-ISDT יתקיים בגרמניה. הגרמנים בחרו לקיים את האירוע באוסטריה, שזמן לא רב לפני כן סופחה לגרמניה, והתכוונו להשקיע את כל האמצעים שבידם כדי להפוך את האירוע להופעה הטובה בעולם.

בעקבות ההחלטה על עריכת התחרות באוסטריה ובמיוחד לאור קרבת המסלולים לאחוזת הנופש של היטלר, קן הנשרים אשר בברכסטגדן, החליט הצבא הבריטי לנצל את ההזדמנות ולשלוח קבוצות רוכבים רישמיות על מנת ללמוד את השטח וגם לספק לרוכבים טעימה ממה שבכל מקרה הם יאלצו לחוות בעוד זמן קצר. 12 רוכבים יצגו את הצבא הבריטי באופן רישמי וחולקו לשלוש קבוצות לפי האופנועים: קבוצה אחת רכבה על אופנועי מצ'לס 3G בנפח 350 סמ"ק, הקבוצה השניה על אופנועי נורטון 2ES בנפח 500 סמ"ק והשלישית על 24M BSA בנפח 500 סמ"ק.

האימונים לקראת התחרות נמשכו חמישה שבועות במחנה אימונים מיוחד בצבא. על מנת להבין את הרצינות שבה הצבא לקח את התחרות, צריך רק להסתכל על מה הם התאמנו בצד הפיזי כאשר רכבו בכל יום 200 מייל ויותר, שזה 320 ק"מ עם עצירות תדלוק ונקודות ביקורת. תוך כדי הרכיבה הרוכבים נאלצו להתמודד עם תקלות שהונחתו עליהם כגון החלפת שרשרת, תיקון מזלג קדמי שבור, תקר בגלגלים ועוד, הכל כדי להיות מוכנים ולדעת כיצד לפעול בזמן אמת. בשבוע האחרון לאימונים ביקרו הרוכבים במפעלי האופנועים כדי ללמוד ולקבל את כל הטיפים האפשריים הקשורים באופנועים שלהם.

למרות המתיחות הרבה ששררה ביבשת באותם ימים האירוע החל כמתוכנן ב-21 לאוגוסט 1939 כאשר משתתפים בו לא פחות מ-61 רוכבים בריטיים שיחד עם המלווים שלהם המספר הגיע למעל 200 איש. ביום השלישי לתחרות בעוד הבריטים מובילים, פרסמו ממשלות גרמניה ורוסיה את הסכם מולוטוב-ריבנטרופ לחלוקת פולין ובעקבות זאת שלחה שגרירות בריטניה באוסטריה הודעת טלגרמה בהולה למתחרים שעליהם לחזור במהירות האפשרית לאנגליה לפני שתפרוץ המלחמה וכתוצאה מכך הם עלולים להכלא במחנות מעצר.

בעקבות ההודעה הדחופה החלו הרוכבים הבריטיים לפרוש מהמירוץ באמתלות שונות ובצורה הדרגתית החל מהיום הרביעי וכלה בחמישי, כדי לא לעורר את חשד הנאצים. הדאגה לרוכבים בבית היתה רבה מכיוון שמלבד שלוש הקבוצות הרשמיות של הצבא, גם רובם של שאר הרוכבים היו חיילים בין אם בשירות פעיל ובין אם במילואים.

אז התחיל המירוץ חזרה הביתה. שלוש קבוצות הצבא הרשמיות קיבלו הוראה לחזור מיד ואלו הפנו את אופנועיהם לעבר שוויץ ורכבו ללא הפסקה עד שחצו את הגבול, משם תפסו טיסה חזרה לאנגליה. השאר, מלווים ומתחרים, נסעו מערבה עם כל מה שרק ניתן היה להתגלגל איתו, מכוניות, משאיות וגם האופנועים איתם התחרו כאשר רוב המתחרים לקחו איתם על האופנוע נוסעים נוספים העיקר להגיע מערבה. מכיוון שמדובר על הימים שלפני פרוץ המלחמה, דלק לא היה מצרך נפוץ כמו היום ולכן המתחרים נטלו איתם פחי דלק וקשרו לאופנועים או שאלו הוחזקו על ידי הנוסע מאחור, הכל כדי שיהיה מספיק כדי להגיע הביתה. וכך בדרך לא דרך רכבו חלק לשוויץ, חלק לספרד ומשם הביתה וחלק המשיך עד צרפת העיקר לא ליפול בשבי עוד לפני שהתחילה המלחמה.

מירוץ ה-ISDT של 1939 הסתיים ב-26 באוגוסט. ארבעה ימים אח"כ בראשון לספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה ובעבור רבים מהבריטים סיפור חזרתם של כל המתחרים ומלוויהם חזרה הביתה הוא הוא סיפור הבריחה הגדולה.

מימין לשמאל: 1. רוכב בריטי ביום הראשון לתחרות 2. החוברת הרישמית של מסלול התחרות 3. רוכבים בריטים בנקודת זינוק לפני טיפוס גבעה 4. מפת המסלול