הוא גמור
הוא גמור, אומרים הפרשנים במקהלה, הוא גמור.
"תסתכל עליו", סח ידידי א', "אין לו שום דבר חדש למכור".
"הוא חרוש כולו", אומר ר', "אין עליו בשר מיותר".
"והקוביות שהיו לו בצעירותו, נעלמו לגמרי", לאט חרש ז'.
"אבל הקדנציה שלו היתה הארוכה ביותר, יותר מכל מי שקדם לו", אני מגן עליו, "איפה לא היינו איתו?"
"הוא כבר לא מחובר לקרקע כמו פעם", מציין ע', "מסוכן להשאר איתו ככה, במצבו הנוכחי הוא פשוט מנותק".
אכן קריירה ארוכה ומפוארת, נטולת תקלות, שקולה ומחושבת יש לו. אבל זמנים השתנו, יש מתחרים רעננים וחדשים, עם קוביות לתלפיות ועם אחיזה נושכת בכל תנאי מציאות חיינו.
"אז להחליף?", אני שואל את ד', שבקיץ איננו רוכב מטעמי מצפון. ד' מוציא את הקיסם עימו ניקר בשיניו, ולא מהסס לרגע במיחזור הקלישאה הוותיקה, "בתי הקברות מלאים בכאלה שאין להם תחליף".
"אבל הבייס שלו, הבייס שלו!" אני מנסה את מזלי, "יש לו את הבייס!". ד" מצליף בי מיד, "גם סוס מנצח, בסוף גומר בתור לוף".
טוב, אז בספטמבר נחליף צמיג אחורי.
כיליי
לא יהיה כלום כי לא היה כלום
LOL
"יש לי בקשה אחרונה" הוא אומר
"אני לא רוצה להיזרק בשקט כמו כולם, עדיף להישרף בבעירה מאשר לדעוך"
הנהנתי.
לחצתי את הברקס הקדמי, נשענתי קדימה ומשכתי את הגז, נותן לו אושר עילאי ברגעיו האחרונים.
כל צמיג מגיע יומו, אך לא כל אחד זוכה להמולה עשנה כלווייה.
הוא לא גמור ולא נעליים.
אתה יכול להשליך את הצמיג ולקנות חדש, לא מוכר, לא מוכח ולא ידוע. אחד כזה שיוצר באיזה חצר אחורית, ע"י שרלטן מתחזה.
אתה יכול לזרוק את הצמיג שהביא אותך עשרים ומשהו שנים לרמה הנוכחית שלך, לנצחונות שלך, לארון הגביעים שלך ולהכרה הבינלאומית שממנה אתה נהנה עד היום. אפילו שכניך, ששנות דור קנאו בך וניסו לעשות הכל כדי לפסול אותך בשלל תלונות לפדרציה, לכלוכים ותרגילים מסריחים על המסלול, ותחרותיות שהתפתחה לשנאה עמוקה,משחרים היום לפתח הפדוק שלך ומבקשים ללמוד על טכנולוגיות הצמיגים שלך.
גם המעצמות הגדולות בעולם המרוצים, דלתן פתוחה בפניך רק בזכות המוניטין שצברת כמתחרה קטן, אמיץ וממזר שניצח בניגוד לסיכויים, עם אותו הצמיג הישן… מוניטין אגב, שמעולם לא הגעת אליו עם הצמיגים הקודמים שהיו לך למרות החנופה והטקסים הרבים שנערכו לך אי אז באמצע שנות ה-90. צמיגים קודמים שאפילו הביאו עליך תקופה נוראית בה התפוצצת על כל סלע ומהמורה ואפילו ברכיבות נעימות עם בני משפחה (שגם נפגעו-פיזית).
אז לך תקנה את הצמיג החדש, המסקרן, הלא מוכר ולא מנוסה הזה שאפילו כתבת מבחן אחת אין עליו וכל מה שאתה יודע זה מפרוספרטים נוצצים של מומחי שיווק שידעו לכוון את המצלמות בזווית האופטימלית ואת התאורה בזווית הכי מחמיאה, שיש להם מגרעות רבות על חלקם אנחנו כבר שמענו משלבי הפיתוח שלהם, טרם הגיעו למדפים עליהם הם מונחים היום.
אני בספטמר, אקח את הצמיג הישן והשחוק שלי, אנפח אותו בצורה המיטבית, אחלץ מנו את המסמר וארכיב אותו מחדש לעוד ארבע שנים של הצלחה במסלולים. כי גם אם הוא התבלה פה ושם ואף אם עפה לו קובייה אחת או שתיים, הוא איבד אותם ביושר, עת התגבר על בולדרים מטורפים מחוץ ומבית (תרתי משמע…) ולקח אותי להיות מלך הגבעה של המרחב והשכונה. כי גם כשהוא שחוק קמעה וגם בלי קובייה, הוא עדיין פי אלף יותר טוב מכל החדשים הנוצצים ששוכבים בהיצע גדול על המדפים למכירה…
ובבניין הארץ ננוחם..
קמצן כזה לא ראיתי מימי! זו היתה השורה שלך באיזו הצגת בצפר לא? לו ידענו כמה תכנס לדמות…
כיליי
NIMIZ,
אתה מוזמן ללכת עם הצמיג הישן שלך, זה שמספר לך על הכח העצום של המנוע, מבלי לספר לך שהוא גונב 50 אחוז ממנו. זה שמספר לך שבשביל אחיזה טובה, צריך לתת גם חלק מהכח לשרשרת ולגלגלי השיניים שעשו איתו דרך "טבעית" כל כך ארוכה. שעשרים שנה גורם לך להרגיש רייסר מבלי להבין שאתה בכלל לא במרוץ.
גם אם לפעמים נראה שיש עליו בשר, והחריצים עם עומק והסדקים לא נוראיים, שווה להציץ על תאריך התפוגה ולהקשיב להוראות היצרן…
"היה הראשון לזהות שהוא גמור"