"החזיר לי את חדוות הרכיבה"

את המשפט "האופנוע הזה החזיר לי את חדוות הרכיבה" שמעתי לא אחת מחברים שהחליפו לאופנוע חדש. ולרוב דווקא כשהחליפו מותג.

אני חייב להודות שאף פעם לא הבנתי את ההכרזה הזו. אם איבדת את חדוות הרכיבה למה לא הפסקת לרכוב? הרי עד עכשיו יצאת כל שבת בבוקר לסשן עם החבר'ה, יצאת לסבול?

חברים שלי משבט רוכבי השטח, החליפו ק.ט.מ בהוסקוורנה וסיפרו לי על חדוות הרכיבה שחזרה אליהם. לעומתם, חברים אחרים גם הם רוכבי שטח, החליפו הוסקוורנה בק.ט.מ. וגם הם שוררו באזניי את משפט התהילה הזה בדיוק. אם כך, תקנוני אם טועה אנוכי, יש לנו משוואה וברור אובייקטיבית ואבסולוטית שאחד לא טוב יותר מהשני.

זה קיים כמובן גם בסגמנט הכביש.

גלוי וידוע שהאופנועים כולם כבר ישרו קו מזמן. היידע העולמי משותף, כולם יודעים את הסודות כולם בקיאים ברזים. הרמה העולמית הסתדרה במפלס אחיד פחות או יותר. כולם די דומים ומנת הכיף המתקבלת מהם ידועה וברורה. הקודם שלך היה עגלה מג'עג'עת ועכשיו יש לך משהו שפיצי עוצי-גוצי על-קולי? – לא סביר.

בואו נבדוק את זה או כמו שמקובל לומר היום: נפרק ונרכיב.

נפרק: ישנן 2 אופציות לאובדן הכיף מהאופנוע: 1. אם אתה במוד ספורטיבי ומיצית את מה שאתה מסוגל להפיק ממנו 2. הוא לא מתאים לך.

אם אינך במוד ספורטיבי, ואם רכבת שנתיים על משהו, התרגלת אליו ואין לך כיף יותר, אז חביבי – חוסר הכיף יגיע מהר מאד גם עם האופנוע החדש שלך. גם אליו תתרגל, וגם ממנו ייעלם לך הכיף. על בטוח.

האופציה השניה פשוטה בתכלית: לא התאמת לעצמך את האופנוע הנכון. או שהוא היה גדול עליך, או קטן עליך, או כבד עליך או חלש עליך.

נרכיב: קיימת אמת אחת ברורה: חדוות הרכיבה קיימת על כל אופנוע והיא מתבטאת במיליון מצבים משתנים. לכן כולנו מחליפים אופנועים כל תקופה כי זו מהות הכיף: לדגום עוד ועוד.

והחדווה קיימת תמיד. היא לא שייכת לסוג מסוים של אופנוע. אפשר ליהנות כמו טירון על 50 סמ"ק קליל בתוך העיר בדיוק כמו על 1,000 סמ"ק ספורטיבי בבית אריה. השאלה איך וכמה מהסמ"קים אתה דוחף ומזריק לווריד, באיזו עוצמה ובאיזה מינון, והעיקר – באיזה הלך רוח אתה ניגש לרכוב.

זה אפילו מנוגד להוויה האופנוענית לחשוב שחדוות הרכיבה תלויה בסוג מסוים של אופנוע. אופנועים מעניקים כיפים שונים. החדווה טמונה בכל התיישבות באוכף, התחברות לד.נ.א של האופנוע, ומה שאנחנו עושים עם זה מאותו רגע והלאה.

יותר פשוט מזה אין. קבל את זה אוטנטי או אימפוטנטי.

QQQ

לאמירה "החזיר לי את חדוות הרכיבה" מתלווים לעיתים ריצודי משנה:

"כבר אחרי רכיבה אחת ראיתי את האור".

קשקוש. אין כזה דבר. למעשה, האמת היא הפוכה. לוקח זמן ומאמץ להתרגל לאופנוע חדש ולהבין במה הוא שונה מהקודם ומה ניתן להפיק ממנו.

"כבר אחרי רכיבה אחת שיפרתי ביצועים".

לא, לא, חביבי. אל תשלה את עצמך. אולי תפסת יום טוב באלקוש או הבנת בסוף את הקווים הנכונים בשדה תימן. יכולותיך לא התעצמו פתאום. קודם לא היית סופרמן ועכשיו אתה לא ספיידרמן. אופנוע הוא לא אינקובטור של ביצים, והביצים שלך לא גדלו פתאום. אין אופנוע שמקפיץ רמות קדימה ככה לפתע פתאום. או שהוא לא היה מתאים, או שאתה לא היית מתאים, או שלא העזת או שלא יכולת.

"עם הקודם לא הגעתי לגששים, ועכשיו בקלות".

בדיוק. כי האופנוע הקודם שלך לא התאים למה שרצית ממנו.

"הוא מוציא ממני יכולות שלא ידעתי שטמונות בי".

צר לי, גם זה לא נכון. בדרך כלל לא נראה יכולות מופלאות אצל מי שלא היו אצלו קודם. לא בכביש ובטח לא בשטח. מה שיהיה זה חיבור טוב יותר. יש מישתנים מסויימים, ניואנסים קטנים, שיכולים להיות משוייכים להאצות ובלימות, לתנועות גוף באוכף, ללחיצות פרונט, והן תלויות מנועים, בלמים וכיולי מיתלים. חיבור נכון ועבודה נכונה יוציאו ממך יכולות שלא ידעת שטמונות בך. זה בטוח.

"חדש זה כיף".

זה נכון בדרך כלל. אז מה החרטא עם החדווה פה?