הטמפלט של הריקול

משרד התחבורה הוציא הודעת תיקון יזום (ריקול) לבעלי סוזוקי DR600 מן השנים 1985-1989, סה"כ 11 כלים פעילים.

סיבת התקלה הינה הסתברות להזדקרות החרטום בעת ביצוע ווילי, שייגמר רע.

התיקון ייארך בממוצע כשעתיים-שלוש (נטו!) ויבוצע במוסכים המורשים של היבואן, ובמסגרתו יתבצע, בין היתר, עדכון קושחה.

משרד התחבורה מזכיר, כי רכב שלא יבוצע בו התיקון כאמור על כל מרכיביו (לרבות כריכת איזולירבנד, הבי דיוטי, על אשך ימין) לא יוכל לעבור בהצלחה את משרד הרישוי השנתי.

כולנו מכירים את הטקסט הזה, שאתרי הרכב עושים לו קופי פייסט מהדוברות של משרד התחבורה. אז הנה כמה דברים שמתחבאים בו בין השורות:

1. ליבואן עומדת הזכות לבזבז ללקוחותיו יום שלם של "לך תבוא, עכשיו מלא פה", ו/או לשלוח אותו למוסך פחות עמוס, במעלות תרשיחא פינת נוף הגליל, או בחבל אילות.
2. לא תשמע הטענה כי מדובר בישראבלוף. פעם נקראתי למוסך על ריקול "חשש לבעיה בכסא החשמלי", והתיקון המורכב התבטא בתוספת של איזולירבנד על קונקטור מתחת לכסא.
3. לעולם יהיה מדובר בתיקון זול ובתקלה פוטנציאלית חסרת משמעות. בעיות יקרות כמו תקלות בגיר, או במחשב הרכב, הן, תמיד, בגדר "תקלות שאינן מסכנות חיים" ולא יזכו לריקול.
4. משרד התחבורה סומך את ידיו על כתבי הרכב שידבררו אותו כדבעי, מבלי לחשוב פעמיים.
5. ומבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף 4 דלעיל, משרד התחבורה מודיע כי לא הוא שיזם את הודעת הריקול, אלא יצרן הרכב, וכל טענה שתישמע בדבר נחיצות הריקול יש להפנות ליצרן הרכב.

אמנם יש תקלות אחרות, מסוכנות פי מאה ויקרות פי אלף, אבל אותן תקלות טופלו ביד האומן של עורכי הדין של המותג, תוך כדי רמזים עבים לעבר רפרנט יצרנים במשרד התחבורה, שלא ישכח לרגע, מאיפה משתין הדג, או, לחילופין, מהיכן שופעים עטיני הפרה.