השקת אספנות: ב.מ.וו R1000RS שנת 1977 (V)

ביום שישי האחד עשר לספטמבר עדיין שררו באויר שרידי האובך מאותה סופת אבק סורית שגרמו להחשכת שמי ישראל לאורך כל השבוע, אבל הם לא מנעו מאיתנו להתכנס ביקום ומשם להמשיך צפונה דרך רכס הכרמל בואכה הנפחיה של שי בקיבוץ שמרת שם התרחש אירוע ההשקה. בכרזות האירוע שפורסמו ברחבי המדיה הווירטואלית צויינה השעה 13:00 כשעת תחילת האירוע והסרת הלוט. הסתבר לנו שהזמן בצפון הוא מושג גמיש ושעה אחת זה אומר + שעתיים בערך, מה שאפשר לנו זמן איכות לשיחה רצינית וארוכה עם אמנון בעליו של האופנוע.

הסיפור במקרה הזה, הוא לאוו דווקא שיפוץ האופנוע אלא הבעלים. אמנון, בעליו של הבימר הוא בחור צעיר המתקרב לגיל שמונים אבל עם התלהבות, מרץ וחיוניות של בן שמונה עשרה. איש הצפון כל חייו עם סיפורים ללא סוף ועם לחיצת יד חזקה כשל ג'אבקה הנסגרת עליך. מאוד הזכיר לי את סבי ז"ל ולכן גם הרגשתי מאוד בנוח לשוחח עמו. מלבד הבימר אמנון גם בעליו של ההארלי עליו קראתם כאן באתר וגם בעליו של BSA '42' שקיבל מאביו בגיל 17 ועדיין נמצא אצלו מקורי ובמצב נסיעה.

הב.מ.וו R1000RS הוצג לראשונה בספטמבר 1976 בתערוכת קלן וניתן לומר שהיה אבי אופנועי התיור הסדרתיים. האופנוע, בנפח 980 סמ"ק, הציג עיצוב די מהפכני לאותה תקופה עם פיירינג חזית אשר עוטף את הרוכב ומגן עליו לחלוטין מפני הרוח, הגשם והקור הבאים מלפנים. החלק התחתון של הפיירינג העוטף את המנוע ניתן להורדה ובמדינה חמה כמו שלנו הדבר אפילו מומלץ על מנת לקרר טוב יותר את המנוע (וגם את רגלי הרוכב). האופנוע הציג גם גימיק נוסף – פסי הפשרת האדים בחלון הפנס הקדמי. על הכידון יושבים מד הסל"ד ומד המהירות יחד עם נוריות החיווי כאשר מעליהם בפיירינג קבועים שעון זמן ומד טעינה. את האופנוע ניתן היה לרכוש עם מושב סולו או מושב זוגי, שניהם אגב מגיעים במקור עם סיומת מושב בסגנון קפה רייסר. על כל העיצוב המודרני לאותן שנים היה אחראי לא פחות מאשר הנס מות' שעבד אז בבמוו ומאוחר יותר פרש והקים את טארגט דיזיין שהוציאה תחת ידיה את הסוזוקי קאטאנה המפורסם.

מבחינת סיפורי שיפוץ אין בסיפור השיפוץ הנוכחי משהו שונה ומיוחד מעבר לעובדה שזהו אופנוע בין 38 שנה שהספיק לעבור בארץ 12 בעלים לפני שהגיע לאמנון שהוא בעלי הבר מצווה, יד 13 למי שלא הבין. אמנון סיפר לנו שהוא איתר חלק נכבד מן הבעלים והמכונאים שטיפלו באופנוע על מנת לשמוע על ההיסטוריה שלו ובניגוד למה שמקובל לחשוב על אופנועים בגיל כזה דווקא מצבו המכני של האופנוע היה טוב, אבל מצבו הקוסמטי הוא שהצריך השקעה גדולה מאוד. מבחינה מכנית העבודה הרצינית הייתה שיפוץ הברקסים וצמת החשמל ועוד זוטות. תוך כדי סידור החשמל אמנון ניצל כבר את ההזדמנות הזו והעביר את כל המתגים לצד שמאל מכיוון שהוא שמאלי וכך נוח לו יותר. לוח השעונים המקורי אינו מתפקד ולכן הוספו שעונים מודרניים יותר בצדו. לוח מקורי כזה מבמוו לדברי אמנון עולה כמה אלפים טובים ולכן עד שימצא אחד משומש ותקין, הוא הוסיף לו את השעונים בצדדים. שינוי נוסף שאמנון ביצע הוא הגבהת הכידון על מנת לאפשר תנוחת רכיבה זקופה יותר. מרמת השיפוץ וחידוש הנעורים תוכלו להתרשם בתמונות ובסרטון המצורפים.

נכון שבגדול אולי אין כאן משהו מיוחד עם סיפור חוצה ארצות אבל תמיד כיף לראות חידוש נעורים לאופנוע שכבר נושק לגיל הארבעים, בטח ובטח כאשר אחד מבעליו לשעבר של האופנוע המדובר הוא גם אחד מחברי המערכת שלנו.

וידאו: צילום ועריכה – תומר "כרובי" ברעם