זיכרון אישי מהדקאר

מאת: גידי פרדר

היום לפני 11 שנים, במהלך הסטייג' ה-11 של ראלי דקאר 2005, ליד קיפה, מאוריטניה, נהרג הרוכב האיטלקי פבריציו מאוני (Fabrizio Meoni). הוא היה אחד מרוכבי המפעל הרשמיים של חברת KTM ובמותו היה לרוכב ה-11 שנהרג בדקאר. בשנת 1996, בראלי שבו רכב אביב קדשאי ואני הייתי בצוות הסיקור והליווי שלו, השתתף מאוני כפרייבטיר, על אופנוע פרטי והוא היה גיבור המירוץ מבחינתי (אחרי אביב קדשאי כמובן).

ביום השלישי לתחרות, והשני באפריקה, נתקלנו במאוני עומד ליד ה-ק.ט.מ המרוסק בתוך ערוץ נחל אי שם במרוקו. בעודנו מתקרבים הבחנו שהוא מרוכז כל כולו בקרבורטור שהתנתק מהאופנוע בתאונה. לא הצלחנו להבין מה גורם לו להתעסק עם קרבורטור בזמן שהאופנוע מוטל כפגר לצידו, עם משולשי מזלג שבורים, פרונט מנותק ועוד ערימה של נזקים שנראו בלתי הפיכים.

הצענו לו עזרה ובעדינות שאלנו אם יש טעם לתקן את החלק שלא ממש יחזיר את האופנוע לתחרות. מאוני הסביר בקצרה שאין לו שום כוונה לפרוש, שהקרבורטור נתפס לו בזמן רכיבה וזו הייתה הסיבה להתרסקות, ושכרגע הוא מתקן את מה שאפשר עד שיגיע למאהל. אופטימי. הלל סגל בעל ידי הזהב תיקן את הקרבורטור תוך 10 דקות, ומאחר ולא יכולנו לסייע המשכנו בדרכנו.

באותו ערב הגיע מאוני למחנה על משאית המטאטא, פרק את ערימת הברזלים המצ'וקמקת, והתחיל לעבוד. למחרת בבוקר הוא התייצב על קו הזינוק, כשהוא ממוקם במקום ה-98 עם קרוב ל-30 שעות פיגור מאחורי המוביל. מאותו יום קבע מאוני הישגים אדירים. בכל הסטייג'ים הבאים הוא סיים בין עשרת הראשונים, ברובם בין חמשת הראשונים ואפילו ניצח סטייג'. מי שמבין מול איזה מפלצות מפעל הוא התחרה עם אופנוע פרטי, יודע מצויין את גדולת ההישג. בסיום המירוץ הוא הצליח לסגור 9 שעות לכיוון המוביל, סיים במקום ה-33 כללי ומקום 10 בקטגורייה שלו. אם זה לא גיבור אז אני חסר חוליות!

מאוני המשיך לככב בדקארים הבאים ולקראת שנות ה-2000 זכה להיות לאחד מרוכבי המפעל של KTM. הוא ניצח את הדקאר ב-2001 ו-2002 ונחשב בעיני המארגנים לאחד הרוכבים הגדולים של הדקאר בכל הזמנים.

פבריציו היה בן 47 במותו והותיר אחריו אשה ושני ילדים.

יהי זכרו ברוך.