יהיה בסדר 

מאת: איציק קריטי (פורסם לראשונה ב"בייקס", תרפ"ח)

לאחרונה התחשק לי לגלות מה הייתי בגלגול קודם. הלכתי למומחית לגילוי דברים כאלה והבהרתי למאדאם כי רוצה אני לדעת מה הייתי בתור אופנוען בגלגולים קודמים. היא גילתה לי כי בתקופת הרומאים היה לי CR125 חביב, אבל ביציאת מצרים הייתי על DRZ ועמלתי בפרך כעבד כשניסיתי להתחרע על קרקע הים שמשה פתח. הקוליסים שהשאירו המרכבות של פרעה העיפו אותי מהמסלול, ונתקעתי ישר באוהל מועד, דרסתי קצת את משה, והוא פתח עלי את הפה כאילו הוא מנהל המרוץ או משהו. לבסוף יצאה יד מארון הקודש וקול אמר: "קח לך 'הגדה' משלך יא נודניק ועוף כבר מפה. אנחנו צריכים לנהל כאן עם נאחס".

כך נולדה לה הגדה של פסח לאופנוענים בלבד.

 

קדש ורחץ ושם פס: ממתינים למשה שיגיע ובינתיים פותחים עוד בירה. בעשר וחצי הוא מרים טלפון שהלך לו הברקס הקדמי ומה עושים. טובלים קרקר בבירה בהסבה ומייעצים לו לבלום רק עם האחורי. כאן מנפנף משה את ידו שלוש פעמים ואומר: "דבילים, כבר חודשיים אין לי ברקס אחורי, מה עושים??!??" והנוכחים רוקקין ואומרים שלוש פעמים: "אידיוט, אידיוט, אדיוט" ואוכלים כרפס.

הא לחמא עניא: פוצחין הנוכחים בבכיית "כמה אנחנו עניים ואיך דופקים אותנו האופנוענים המסכנים" וטובלים אצבע נאפאס במרור תוך סיפורי "אין לי כסף לתחזוקה" והשמצות מוסכים, וכל המרבה הרי זה משובח.
מסיר הקערה מעל השולחן, מוזגין כוס שני וכאן הבן אלף או אחד מן המסובים שואל:

מה נשתנה? ואומרים לו: "כלום, למה"?

עבדים היינו: מדפדפין במרשתת ומחפשין חתיכה בבגדי סאדו-מאזו על אופנוע. המהדרין יבצעו את הגירסה הקשה, ויחפשו מגזין מודפס בלי חתיכה כזאת. המנצח נזכר בסיפור ישן:

מעשה ברבי אלי ורבי דודו ורבי איציק ורבי דני שקיצרו דרך בני ברק בשבת והיו מרעישין באגזוזין ויחטפו אבנין ויהיו סמטוכות גדולות. פותחין בירה שלישית ומעבירין הג'וינט.

אמר רבי אלעזר: "כבר שבעים שנה אני בענף האופנועים ועוד לא ראיתי מישהו מגיע בלי ברקסים על סי.בי.אר. שמא נבדוק מצבו?". שולחין צוות חברים עם כבל ברקס חילופי ומפתח 9. מגלים שצריך מפתח 7, משתמשים ב-'לדרמן' והורסים את הבורג. כנגד ארבעה מהם דיברה תורה:

חכם מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם? נקרא לקוקו המהיר או קיקי הפזיז ונתחפף וכל המקדים הרי זה משובח. ואף אתה אמור לו: תפרנים יצאנו ותפרנים נחזור, שמא נחסוך בהוצאות?

רשע מה הוא אומר? הבה נעשה קומבינה ונקשור כבל היישר למקום הזה למטה, וימשוך הרוכב בכבלו והאופנוע ייעצר כרצונו, דבר דבור על אופניו שעשה ציקי המשכיב בתבור בשנת תרפ"ח, ז"ל. אף אתה אמור לו: וואללה רעיון, אלא שדורש טסט הדבר.

תם מה הוא אומר? שמא אסע על האופנוע מאחור ואראה אם פועל הפטנט? ואף אתה אמור לו: וואללה רעיון, אלא שדורש רישיון.

ושאינו יודע לשאול אף הוא עולה על האופנוע וייתן בגז. ואכן אך משך בכבלו וייעצר האופנוע מיד, ולא עוד אלא שגם ננעץ בקרקע, ויעופו הרוכבים גבוה ויראו את אברהם ומשה רבנו עם כוכבים לרוב וציפורים מעופפות ושרות שירי הרגעה, וקולן כקול הסירנה.

והיא שעמדה: מזמינין אמבולנס ומתפללין תפילת "אלוהים שלח לנו מתנדבת מד"א כוסית ולא גודזילה". המהדרין מעמידין אופנועם בזוית פוטוגנית לעיון הכוסית העתידית. מגיעה גודזילה.

צא ולמד: אם בחברין מדובר, מצטרפין לאמבולנס ומשעשעין השוכבין בסיפורי עלילה, בתגובה מקבלין סיפורי זוועה מצוות מד"א על אופנוענים קצוצים עד כי נמאס לשמוע ומבקשין להגביר את הסירנה.

ונצעק: חובה על הנכנסין לחדר מיון להביע ומיד כי כאוב כואב גם כואב להם, עד כי יחטפון זריקה ויהיו מסטולין מהתחת.

בחומר ובלבנים: מגבסין היד לזה והרגל לזה, ומקפידין לא לעשות זאת בבית החולים העמק, יען כי יגיע הגבס עד נפש ושלוש קילוגרמים משקלו ומעלה על כל זרת. והיה כי כן אזי מקללין וקובעים תור לכירורג בתל אביב למען החלף הגבס לפלסטי צבעוני כדת וכדין.

דם ואש ותמרון עשן: נזכרין כי צריך לתאם סיפור לאגף התנועה של המשטרה בעת הדיווח לשם הביטוח. מתרגלין את הנושא עד שידע המדווח לדקלם ברהיטות כי התחלק לאחר שנסע על כביש מכוסה ב: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין, ברד, ארבה, חושך, מכת בכורות, מע"ץ. לבסוף סוגרים על כלב סטנדרטי.

רבי עקיבא היה אומר: לפחות לא שברו את הראש? דיינו. ואם גם יצאו בזמן מהמיון למקצה האחרון באליפות, דיינו בריבוע, ועל אחת כמה וכמה שתוכל להוציא גימלים מהעבודה ושייחנק הבוס אמן. אומרים אמן ומחווים באצבע האמצעית שלוש פעמים.

מוציא מצה: ואף זורקין ומרחיקין מהסובלין כל מצה ומרור ומזמינים פיצה שנאמר "פיצה אותי הביטוח על הפיצוץ".

לשנה הבאה: דוחים שוב בשנה את הנסיעה לירושלים עקב הפציעה, וזוכים בשנה זמן לחשוב על עוד תירוץ לא לנסוע לירושלים בשנה הבאה.

חד גדיא: ואתה כלבתא ויללה לחברה למה פסיכי האופנוען כשונרא ומבזבז הזוזין על תאונות ומשפשף לחוטרא בעצמו ואכל גדיה שרמוטה ואת חברה שלה גם ואף קנה לה פרחים בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.