לפני 20 שנה

עוד אותו הצליל
             עוד אותו הטעם 
                          שמור כמו יין, יין טוב

*   *   *

ביום ראשון בארגנטינה, ולנטינו רוסי ייזנק למרוץ ה-332 בקריירה, עשרים שנה ויומיים אחרי הזינוק הראשון באליפות העולם.

אז ב-1996 זה היה 125 סמ"ק, עם ארבעה רוכבים בכל שורה במקצה הדירוג, ביניהם אמיליו אלזמורה (הסוכן/מנטור של מארקז) חורחה מרטינז (הבעלים של קבוצת 'אספר') וגם פיטר אוטול, אבא של פיליפ אוטול (שמתחרה בימים אלו בקטגוריית המוטו 3) שניצח בעצמו 5 מרוצים.

המסלול היה מסלול שה אלם (shah alam) במלזיה שבו נערכו מרוצי אליפות העולם בעונות 1991-97, וולנטינו הצעיר בן ה-17 ו-44 ימים פתח את העונה הראשונה שלו עם זינוק מהמיקום ה-13 על האפריליה וסיים במיקום השישי והמכובד.

הזינוק לא היה מוצלח במיוחד ובפניה הראשונה התדרדר האיטלקי עוד 3 מקומות בסדר הרוכבים, אך במהרה טיפס מעלה וסיים בפער של 7.379 שניות מניצחון הבכורה של סטפאנו פרג'ואני האיטלקי.

וולנטינו שבקושי דיבר אנגלית אז וזו הייתה הנסיעה הראשונה שלו מחוץ לאירופה, לווה ע"י אבא גרציאנו שכבר מגיל 10 הפסיק לייעץ לבנו המוכשר והיה שם בכדי לתת חיבוק לפני המרוץ ותמיכה כשצריך. "הוא היה מאד סקרן, אבל ככה הם ילדים. הוא נהנה מלעמוד במשימות קשות שהציב לעצמו, ככה הם ילדים. לכל ילד יש כישרון, לעיתים הם לא יודעים מהו או מה לעשות עימו, לוולנטינו היה הכשרון, הוא נהנה להתחרות וזה הפך להיות מהות חייו".

כשוולנטינו נזכר בתחילת הקריירה הוא זוכר קצת יותר את מה שקרה בצידי המסלול המלזי: "זה היה מסלול מרוצים נהדר למעט הנחשים באזורי ה"ראן אופס" (run off's). היה טוב, מאד נהניתי, סיימתי שישי במרוץ הראשון שבו השתתפתי וזה היה מצויין. עונה אח"כ כבר לקחתי את הניצחון"

 

תודו שאתם עדיין שרים את שמוליק קראוס…