לקטן הרגעים
בין צומת מורשה וכפר סבא יש עיקול בכביש. רוב העם לא יודע על קיומו והוא מתגלה רק למי שרוכב על אופנוע ספורט. ב-200 קמ"ש הוא יתגמל אותך ברגע אחד מתוק. כביש 4 שטוח ומשעמם מאד.
בן של חבר עשה מסיבת רווקים בחוף הבונים. באנו אצלו לביקור קצרצר. חיפשנו שביל מקביל לחוף, מצאנו משהו שנגמר במפתיע ולא היתה ברירה אלא לגלוש לפאתי החוף. אני יודע שאסור לרכב על החוף ואני גם לא עושה את זה כבר הרבה שנים, אבל לא מצאנו מוצא, פיסת החוף היתה רחבה וריקה ועשינו לעצמנו הנחה.
מכל הדרך לשם וחזרה לא נשאר לי הרבה זיכרון ורכבנו בשטח כ-5 שעות. נשארה רק אותה דקה קסומה של פול גז במנוע צורח על הדיונה החולית והטובענית.
מרוב הרכיבות שלנו לא נשאר בעצם כלום, רק ניצנוץ זיכרון מתוק של רגע פה רגע שם. התנחשלות קטנה של אדרנלין, נשימה נחטפת, פעימת לב אחת שונה, הבלחה של סערונת בשטף הדם. כאלה אנחנו, לקטני רגעים.
אני בחולצה של פולגז. זה בסדר?
רמי, גם בעירום מלא תתקבל באהבה