לקפוץ לקפה בבירות? (V)
עזבו אותכם מפוליטיקה, מלחמות, עויינות ואיבה. בואו נדבר על מה שבאמת חשוב ומעניין את כולנו. נדון הפעם בנישה קטנטנה מתוך סצינת האופנועים שמצפון לצפון הארץ שלנו, מעבר להרי החושך, אם תרצו. בחנות קטנה שנקראת "קפה רייסר ביירות", היושבת ברח' ארמניה שבשכונות הנוצריות בצפון העיר ביירות. כשבדקתי בדף הפייסבוק שלהם, דרך Here.com את המיקום המדויק, העריך האתר כי נדרש זמן רכיבה של קצת פחות מ-6 שעות להגיע אליהם מביתי הקט לפתח חנותם. 400 ק"מ בסך הכל. בקו אווירי זה יוצא הרבה פחות – אבל האתר ממליץ להגיע אליהם דרך סוריה, לכן מתארכת הדרך…
בכל אופן, רמי בישארה ועלי ווהב, הם היזמים שמאחורי הפרוייקט. רמי עובד כטיפוגרף ועלי כמנהל כוח אדם. בעבור שניהם, זוהי עבודה יומית המשלמת את משכורתם, אך שניהם נלהבים לגבי אופנועים. כמה נלהבים? מייד כשהם מסיימים עם מטלות היום, הם אצים רצים אל הסדנה הקטנטנה אשר נפתחת מדי יום בשעה 18:00, ונשארים שם ללא שעת סיום מוגדרת הנמתחת אל תוך הלילה. שיהיה ברור: זהו אינו מוסך וזוהי אינה סדנת תיקונים, כי אם מקום מפגש אליו מוזמנים לקוחות פרטיים לבנות את אופנוע חלומותיהם, תוך שימוש בכלי הסדנה, הליפטים והידע שרמי ועלי צברו עם השנים, בבניית פרוייקטים קטנים לעצמם. סדנת "עשה זאת בעצמך" אם תרצו. כמובן שהבעלים הגאים, עובדים במקום גם על פרוייקטים משלהם בעבור לקוחות.
מעל דלת הכניסה, מתנוססת הכתובת "In Benzin Veritas" – "האמת נמצאת בבנזין" (בתרגום חופשי) וקפה אם שאלתם, אין למכירה במקום. רוצה קפה? תעשה בעצמך.
אל קיומה של הסדנה התוודענו מסרטון קצרצר ביו טיוב, שצולם במשך כחודש סביב ההוויי של קבוצת הרוכבים שהתאספה סביב המקום, וההפקה התלוותה אליהם לרכיבות קצרות בעיר ומחוצה לה. הזדמנות עבורנו, הרוכבים הישראלים, לראות קצת ממה שיש ללבנון להציע לרוכבי האופנועים בה.
איזה יופי ממש היפוך גמור מהארץ בה אנו חיים , ארץ המוגבלויות הבלתי אפשרויות אם תרצו ישראל , שבה הכל אסור והכל יקר ובלתי ניתן להשגה ככל שזה נוגע לדו"ג , קפה רייסרים תפסו אותי חזק בתקופה האחרונה , ורוב הפעילות כמובן סביב ארה"ב וארופה בעיקר איטליה עם יצירות מטריפות ובמדינות אלו יש היצע בלתי מוגבל של חלקיםטום מייד ולהרים פרוייקט זה בר השגה לכל אחד כמעט , רק מלחשב מה אני אצתרך לעבור כדי להרים פרוייקט משלי פה בארץ נהיה לי סחרחורת , והנה מעבר לגבול שעליו הורגלנו לחשוב במושגים של אמלח"ים יש סצנה ופעילות מגניבה ביותר שאנחנו יכולים רק לחלום עליה כאן בארץ
נכון, בחלק מהתחומים מסובך מדי בארץ אבל לא היית רוצה להתחלף איתם ולא ברור איך הבנת שמצבם, אפילו רק בתחום הדו גלגלי, עדיף על שלנו.
סחתיין על ביירות.תודה על נקודת האור.
אגב גם אני לא הייתי מתחלף איתם , לשאלתך איך הבנתי ? תעיף מבט על הכלים בתמונות , עכשיו תעשה ניסוי לטסט הבא של האופנוע שלך תחליף מידה לצמיג ואז תלך , אחרי זה תבין על מה אני מדבר , זה רק קצה המזלג , עוד על התסכול בימים אלו ממש אני מחפש מיניבייק לבן שלי ,משימה לא אנושית לבעלי ארנק שלא תפוח במיוחד , שלא לדבר על אי החוקיות בכלל שכרוך בכך שילד מתחת לגיל 8 ירכב , עכשיו עוד ניסוי כנס לאתר הראשון ברשת של כלים וציוד לילדים בארה"ב ותשווה מחירים והיצע , ושיהיה לנו בהצלחה .
בירות באמת לא רחוקה לפני קום המדינה היו חברות של אופנוענים נוסעים לחופשת סקי בבירות, ב82 לא מעט ישראלים נסעו לבירות הלוך ושוב יום יום, אבל זה לא יחזור ואפילו את סיני שהנסיעה לשם היתה הסיבה היחידה להחזיק אופנוע גדול, כבר לא אפשרית, בקיצור דעאש הולכת וסוגרת עלינו, ואולי מבחינת אופנועים יש ללבנונים מה ללמוד מאיתנו אבל לפחות תמיד יש להם מה לעשן…
אני זוכר בחור עם קטאנה מקורי במצב מושלם, אופנוע שהיה אז בן 11 או 12 שנים אבל כבר נחשב קלסיקה עם הצורה המיוחדת שלו וכו. היה כייף לראות מישהו עם כזאת התלהבות והקפדה. מעניין איך הם מתמודדים עם המציאות הקשה בהרבה שהם חיים בה היום (הבחור היה נוצרי-וחייהם אינם קלים שם כלל היום-אלה שנשארו).
לרולינג טאנדר…נו באמת…