מאיפה הוא מוכר לנו?

האמת, תערוכת מילאנו השנה לא הפתיעה במיוחד ולא הציגה דגמים מסמרי שיער, כאלה שמיד מפעילים את בלוטות החשק, לעניות דעתי לפחות. אבל, היה דגם אחד שדיבר אלי אפילו שכרגע הוא בגדר קונספט בלבד וזה ה-V85 של גוצי. כאיטלופיל וגוציסט מושבע אני חייב לציין שהעיצוב תפס אותי מיד. גוצי תמיד היו ידועים בעיצובים מושכים סביב מנוע הווי-טווין שלהם, סוג של רומנטיקה מנצחת.

הפעם, היה בדגם הזה משהו מוכר. הוא הזכיר את דגמי השטח של שנות ה-80. השם הראשון שעלה לי בראש היה של ה-350/650 NTX בסכמת צהוב, לבן, שחור שיצא בסוף שנות השמונים. אבל, לאחר מבט מדוקדק בדגם הנ"ל שמתי לב שזה מזכיר את הדגם רק במעט, אז מאיפה העיצוב הזה מוכר לי?

לחצו להגדלה

חיטוט קצר בדברי ימי גוצי החזיר אותי לימי הדקאר העליזים של סוף שנות השבעים ושנות השמונים. הרומן של גוצי עם דקאר החל כבר ב-1979/1978 עם הדקאר הראשון שהמשתתפים בו היו באמת חובבים והם נרשמו אליו עם כל מיני מוטציות מוטוריות בין אם הן על ארבע או על שתיים. ניתן היה למצוא שם סיטרואן דה-שבו לצד רנו 4, BSA גולד סטאר מוסבים לשטח, לצד טריומפים ולצד XT500 של ימאהה שקנה את עולמו באותו מירוץ שבו סיריל נבו ניצח כאשר הוא רכוב על גבי אופנוע כזה. בדקאר הראשון גם לא הייתה הפרדה בין האופנועים למכוניות כך שהדירוג הכללי היה של שניהם יחדיו. בין אותם 182 מתחרים אשר התייצבו על קו הזינוק היו גם חמישה אופנועי מוטוגוצי V50 שהכין דניס בשולה מ'סודם', היבואן הצרפתי של גוצי. האופנועים היו בעצם אופנועי כביש שהותאם להם גלגל "21 עם חישוק שפיצים מלפנים, מיכל הדלק הוחלף בזה של ה-V7 והוגדל לנפח של 30 ליטרים. החישוק האחורי נשאר כמו שהוא, יצוק, בגלל החשש שהשפיצים לא יעמדו בעומס של גל ההינע והם ישברו. זוג הבולמים האחוריים הוחלף בזה של דגם ה-V1000 'קונברט' לטובת הארכת מהלך. זהו, אלו היו כל השינויים, עכשיו נראה אתכם יוצאים לדקאר ככה ועוד בלי GPS וטלפונים חכמים כמו היום.

חמשת הגוצים זינקו לדקאר ועד אלג'יריה הכל הלך בסדר אך משם החלה הבעיה, כשהגלגלים האחוריים נשברים והבולמים מענישים את האופנוע והרוכבים בכל כניסה לבור או סלע. שני רוכבים נופלים, נפצעים ועקב כך פורשים מן המירוץ. שני אופנועים נוספים מגיעים עד אגדס שבניג'ר, שם בגלל העומס על האופנועים בחולות העמוקים נשברת השלדה ליד צוואר ההיגוי והם נאלצים לפרוש. בסופו של דבר רק גוצי אחד מגיע לדקאר עם רוכבו ברנרד ריגוני ומסיים את המירוץ במקום ה-48 הכללי.

יעברו עוד שש שנים עד ששוב יזנק גוצי לדקאר כאשר ארכיטקט איטלקי בשם קלאודיו טורי פונה למנכ"ל גוצי ומבקש ממנו V65TT כדי להתחרות בדקאר. בתחילה המנכ"ל מסרב אבל לאחר תחנונים רבים הוא נענה לבקשה. האופנוע שהוכן במחלקת המחקר והפיתוח של גוצי היה עדיין עם זוג בולמים מאחור אך עם שלדה מחוזקת, מנוע שהוכן במיוחד למשימה זו, ומיכל דלק מוגדל בנפח 50 ליטר. עקב האכילס של האופנוע היו חישוקי השפיצים. גוצי לא הצליחו למצוא חישוקים שיהיו מספיק חזקים לשאת בעומס של גל-ההינע ולבסוף השאירו את החישוקים המקוריים של ה-V65TT הסדרתי. 17 אופנועים כאלו נבנו לבסוף, אחד עבור טורי ו-16 עבור היבואן הצרפתי אשר שניים מהם שימשו אותו בדקאר של 86 והשאר למירוץ הבאחה.

טורי לא סיים את הדקאר, בחולות העמוקים של מאוריטניה החישוקים אכן נשברו והוא נאלץ לפרוש אך הגוצי שלו הוא הוא המקור לעיצוב של ה-V85 שהוצג השנה בתערוכת מילאנו ואשר דגם סדרתי שלו היה אך כפסע מייצור סדרתי אי שם ב-1986. כנראה שמישהו שם בגוצי החליט שהגיע הזמן.

גלריית קלאודיו טורי