מהפך תפיסתי: דוקאטי והכלבויניק
שיעור היסטוריה חשוב מלמד אותנו שאחת לכמה עשורים הגלגל מסתובב חזרה ומגיע לאותה נקודה בה היה קודם. אופנות באות, אופנות הולכות ולאחר עשור או שניים או שלושה חוזרות שוב במתכונת זהה או משופרת לעבר אבל הרוח היא אותה הרוח. כנ"ל גם באופנועים, ולא אינני מתכוון לאופנועי הרטרו שהם באמת התרפקות נוסטלגית אלא למשהו אחר לגמרי.
עד שנות ה-70 של המאה הקודמת היו האופנועים כולבויניקים. הם היו סופרבייקס, הם היו אופנועי תיור נוחים לחציית יבשות וגם שימשו על ידי החלפת הצמיגים לצמיגי קוביות לאופנועי דו"ש ברמה כזו או אחרת (מה שנקרא סקרמבלר, כדוגמת הטריומף בונוויל). משנות ה-80 והלאה החלה ההתפלגות בעולם האופנועים לנישות כגון אופנועי ספורט, דו"ש שהתחדד אח"כ לאנדורו, או אופנועי תיור שהשמינו עם השנים ונעשו גדולים מאוד עקב הוספת תאי אחסון, מערכות שמע מתוחכמות, כורסאות מפנקות ועוד.
ומה קרה לאופנוע הכולבויניק אתם שואלים? ובכן הוא נשאר מאחור, נשכח אי-שם בשנות השישים/שבעים עד שיזכרו בו שוב כשיגיע לגיל שלושים.
ופתאום קרה משהו. כניסת מערכת הזרקת הדלק יחד עם התפתחות מערכות ניהול המנוע הממוחשבות הביאו לכך שניתן לקבל מאותו מנוע התנהגויות שונות בהתאם לאופן השימוש. אם בעבר כל נישה כזו הצריכה מנוע שונה אשר יתאים לאופי הנדרש יחד עם שימוש בקרבורטורים שונים להזנת הדלק, הרי שכיום ניתן לקבל בדיוק אותו הדבר על ידי לחיצת כפתור המשנה את מפת ההצתה לאופי הנדרש בין אם זה ספורט, תיור, מזג אוויר גשום, אנדורו, עירוני וכל מה שהמח האנושי יכול להמציא.
הראשונים לזהות זאת היו דוקאטי עם המולטיסטראדה שלהם. למרות שהדור הראשון הציע מנוע ספורטיבי בתנוחת דו"ש זקופה ותו לא, מהדור השני ואילך נכנסו העזרים האלקטרוניים אשר הציעו מגוון אפשרויות בהתאם לרצון ותאוות הרוכב באותו רגע נתון. רוצה מוד ספורטיבי? בבקשה, בחר בעזרת העכבר שעל הכידון מצב ספורט וקיבלת סופרבייק שיכול לתת לכל אחד בראש. רוצה תיור? בבקשה, רק תבחר משלל האפשרויות.
אומרים שדוקאטי בנו את המולטיסטראדה כאשר האדוונצ'ר של BMW ה-1200GS עמד לנגד עיניהם. כיום במבט לאחור די קשה לי להסכים עם האבחנה הזו מכיוון שה-1200GS הוא אופנוע חד גוני יחסית, גדול ומגושם אשר נועד לחציית יבשות. דוקאטי אולי פזלו לכיוון ה-BMW כדי לראות אלו תכונות צריך לקחת ממנו ולהוסיף לאופנוע שלהם כדי שיהיה מסוגל לעמוד במשימה של חציית יבשות אם מישהו רוצה בכך, אבל בזה מסתיים הדימיון.
לכן המסקנה שלי (ואם תחלקו עליה אני בהחלט אקבל זאת) היא שדוקאטי שיקמה מחדש את קטגוריית האופנוע הכולבויניק, אופנוע אחד שיעשה הכל ויספק את רצונו של בעליו בצורה הפשוטה ביותר, בלחיצת כפתור ללא הצורך להחזיק מספר אופנועים כאשר כל אחד מותאם למשימה שאליה נבנה.
אם פעם ה-1200GS היה סמן הקטגוריה שכולם מנסים לחקות, הרי שהיום המולטי הוא הסמן בקטגוריית הכלבויניק, והראיה לכך היא ש-BMW הוציאו את ה-XR1000S אשר לא סתם מתחרה ישירות במולטי אלא גם נראה כמוהו. לצערנו רק בדבר אחד שכחו בדוקאטי לטפל וזה המחיר. האופנוע הכולבויניק שמציע מספר אופנועים שונים באופנוע אחד, גם עולה כמו כמה אופנועים שונים יחד. עכשיו רק נותר לראות מתי ההיסטוריה תחזיר גם את המחיר השפוי.
האופנוע הכלבויניק לא נעלם הוא שינה את השם ל"נייקד" בדוגמת sv650 או הmt07 המודרני יותר.
אלו אותם אופנועים פשוטים ואמינים שמספקים כל פרופיל שימוש הגיוני החל מחציית יבשות ועד לספורט.
הדוקטי אפשר לומר שגם כזה אבל הוא אופנוע על,ולדעתי זאת סתירה.
ממש ממש קשה לקרוא למולטיסטרדה "כלבויניק" כשהוא עולה למעלה מ-140K ש"ח. זה אבסורד, הוא כלי לבעלי ממון שרוצים אופנוע כל-יכול.
ברור שאם תעמיס מספיק טכנולוגיה ומכלולים ברמת על, תקבל משהו כמו ה-S65 AMG שכמובן יכול להתניע כל בוקר בדרך לרמי לוי ואז לערדרינג דרך הפקקים של איילון.
מה הפואנטה בזה? אני מסכים עם פבל שאופנועי הביניים של היום, בין אם ערומים או לא (כמו ויסטרום\טייגר ואף הטרייסר החדש) הם הכלבויניקים האמיתיים, אלו שלא שוכחים שרכיבה בכל חור בעולם אפשר לעשות גם על הונדה קאב (אבל מציעים קצת יותר…).
"הכלבויניקים האמיתיים, אלו שלא שוכחים שרכיבה בכל חור בעולם אפשר לעשות גם על הונדה קאב (אבל מציעים קצת יותר…)". הידד ל- MadCat_LE
לשני המגיבים היקרים מקריאת תגובתכם אין לי ספק שלא קראתם את הכל ועד הסוף.
עם כל הכבוד לדוקאטי ולמולטי ה TDM היה שם קודם עם הכולבויניקיות,אופנוע לא מוערך.
המולטי ממש לא כלבויניק.
רכיבה ספורטיבית? בהחלט
תיור? כנראה שכן
מעבר לזה גם אם תרצה הוא עושה את השאר כמו כל אופנוע אחר = שבילים כמו שכל אדוונצ'ר יכול (יודע מה אפילו פחות עם הגלגלים האלו) כולל ויסטרוןם או NC.
ה- GS (לא שיש לי אחד שאני מגן על המותג) בסופו של דבר לוקח את זה מספיק קרוב בכביש (לא סופרבייק אבל מסוגל לזוז מהר) ומוסיף כן יכולת שטח.
מה שדוקאטי כן עשתה זה להיות הראשונה שהכניסה מנוע סופרבייק לאדוונצ'ר מה שפתח את מרוץ החימוש הנוכחי. (ולא, הקטום 990 למרות הדמיון לא היה מכוון חזק כמו ה- 1290 החדש)
הנייקדים הם לא הקולובוניקים של היום.
הם אופנועי נישה.הנישה היא נייקד.
זה בדרך-כלל הולך עם סטריטפייטר וכל הפוזה הנלווית.
וזאת כי,כולבוניק אמיתי,זה אופנוע עם גלגלי שפיצים,ישיבה זקופה\ניטרלית,עדיף עם שני צילנדרים ועם מנוע בשרני במומנט,ע"ח הספק.
אופנוע שאפשר להרכיב עליו סבל ורוכב נוסף.
אופנוע שיש לו ג'ק אמצע
ובלי פלסטיקה בכלל.
עם כמה שפחות חומרים מרוכבים.
למה כל זה?
גלגלי שפיצים-לקצת גמישות בגלגל ,אפשרות תיקון וגישות פחותה לתנאי הכביש או השבילים.
ישיבה זקופה\ניטרלית-כדי לא לשבת מוטה לפנים,,נשען על הידיים ועל האשכים.
שני צילנדרים-כדי שלא יהיה כבד וגדול מדי,אבל עם הספק מספק לרכיבה על המומנט ומהירות שיוט נוחה עם משקל,ציוד,נוסע,או הכל ביחד.
ג'ק אמצע-כי צוות החלפות הגלגלים שלך,לא תמיד צמוד לך מאחור…
תקר באמצע הדרך,מקום חניה שלא מאפשר השענות על ג'ק צד בבטוחן וכו'.
בלי פלסטיקה-כדי שנפילות סתמיות מהג'ק ,לא יחרבו את האופנוע ויגרמו להוצאות מיותרות.
כמה שפחות חומרים מרוכבים וכדומה-כדי שאם נשברת תת-השילדה בגלל הסבל ואתה ולא בא לך לפתוח שרשור על רתך על שיודע לרתך אלומניום וכאלו,כי אין בסביבה ו\או אתה ממהר,אז אתה מוצא את החקלאי או המסגר הראשון שאיש בסביבה ואחרי שעה אתה כבר יכול להמשיך לרכב.
בקיצור,מדובר בכל הדושי"ם עם שני הצילנדרים,של שנות ה-90 ןתחילת שנות האלפיים.
מפרקים את הפיירינג ,,מתקינים פנס נחמד,מכוונים חלופיים ופשוטים ויש את הכולבוניק המושלם.
ליום יום ולהרפתקאות.
ובמחירי קניה ותחזוקה,שאף אופנוע חדיש לא יוכל לעולם לעמוד בהם.
דרון תשובה ארוכה ומנומקת היטיב, כן יש נוסטלגיה לאופנועים של פעם אבל לא כול אחד יכול לתחזק אופנוע ישן, האופנוע שעונה להגדרה כלבוינק הוא דווקה הדוקאתי סקרבלר, הוא לא יקר יחסית ויכול לעשות כמעט הכול.
הסקרמבלר של דוקאטי,מתקרב.
אבל חייב להיות הדגם עם גלגלי השפיצים.
בכלל,רעיון הסקרמבלר והישום שלו בשנות ה-60 ותחילת ה-70,לדעתי זה תמצית,הפיוריזם של האופנוענות.
אני גם חושב שמה שקורה היום עם המושג סקרמבלר,חוטא לא במעט את הרעיון.
לא כל אופנוע,שמרכיבים עליו צמיגי שטח,הופך לסקרמבלר.
אפילו הטריומף,גדול,כבד ,מגושם ועם תנוחת רכיבה,שלא מתאימה למהות הענין.סקרמבלר צריך להיות 'נימבל' וצנוע.
כל פוזת היפסטר,קפה רייסר וכדומה שמכניסים לעיצובו,פוגעת במהות הענין.
אני בעד הגישה של דורון וגם דוגל בעיקרון שכמה שפחות אלקטרוניקה וחיישנים יאריכו את חיי הכלי וימנעו מוסך צמוד.
עדיף גם שיהיה יפני לטובת אריכות ימים.
XTZ750 מתחילת ה 90 היה כבר מאוד קרוב להגדרה של כלבוייניק. נכון שרק פטרהנסל יכול היה להטיס אותו בדיונות של הסהרה ונכון שהוא לא היה בשפיץ של אופנועי הכביש אבל הוא כן ענה כמעט על כל הצרכים של הרוכב הכלבוייניק. לדעתי אופנוע כזה חדש היה עונה על כל הציפיות ובעצם יש כזה הוא נקרא CRF1000
במוח לקחו את העיצוב במכוון או שלא מדוקאטי שמאז ומתמיד מובילה בעיצוב ויופי
שהרי זה דגם חדש לחלוטין ה-S1000R.שהוא אופנוע מדהים גם כן!