מה כבר אפשר לחדש לנו אודות ולנטינו רוסי שאנחנו עוד לא יודעים?

מה כבר אפשר לחדש לנו ולספר אודות ולנטינו רוסי שאנחנו עוד לא יודעים? זאת השאלה שעמדה בפני צוות מונסטר כשהגו את הרעיון להשיק סדרה אינטרנטית על הדוקטור.

הפרק הראשון היה פרולוג – אולי בכדי לחבר לסיפור אוהדים חדשים, אולי בכדי למשוך קצת את האוהדים האמריקנים הצופים בערוץ היוטיוב של המשקה האנרגטי. למי שעוקב בשנים האחרונות אחרי הדוקטור, לא היה שם משהו חדש, רק ציפיה לבאות. ראיונות עם הקרובים אליו, אוצ'יו (האיש שלצדו כבר 30 שנה), גרצ'יאנו (האב), ג'אן לוקה (ממותג וי.אר 46), אלדו (מעצב הקסדות), לין ג'רביס (קבוצת ימאהה), קולין אדוארד, אנשי הצוות של הקבוצה ורוסי עצמו. דבר שבלט בפרולוג היו הצילומים המרהיבים וזה גם מה שכבש גם את הדוקטור.

ולנטינו מאד ספציפי מבחינה וויזואלית. הכל צריך להיות נכון, במקום ולטעמו. כל פרט קטן באישורו כשאנשיו כבר יודעים היטב את העבודה ואת מה שהוא אוהב ומספקים לו כל הזמן את התוכן הנכון. הוא אוהב חידושים (זאת פעם ראשונה שמונסטר מפיקים סדרה על אחד הספורטאים שלהם ולא רק סרטון בודד), הוא מעריך הבנה, ירידה לפרטים והכל מעניין אותו. את הסרט התעודי הכה נדרש עליו, הוא רוצה לעשות רק בפרישה כשיבוא היום, אבל את האישור לסדרה הזאת הוא נתן גם בזכות אופייה השונה, המהיר והקצבי. "אני אוהב לצפות בסרטונים באינטרנט, בעיקר אלו על מוטורספורטס. אני צופה בקצת מהכל, גם בסרטי חובבנים, אבל כשאני מול סרטון שמופק היטב, אני מאד מעריך את זה".

אז מונסטר בנו צוות הפקה מנצח. מייקי ניל הוא הוידאופוטוגרפר הנבחר לצלם הראשי. ניל זכה בפרסים על סרטיו בעבר ומוכר בעיקר בעקבות עבודתו על המוטוקרוס ואמ.אקס.ג'יפי והוסיפו גם את אנדרו ווילר כיועץ תוכן. ווילר הוא עיתונאי בתחום המוטורי שנים רבות, הצטרף לעבוד בדורנה פחות או יותר כשוולנטינו הצטרף לאליפות העולם והיכרות של שנים רבות סייעה לתהליך. הדגש היה להביא לקהל את הדוקטור למסך. כשוולנטינו נשאל כחלק מתהליך ההכנה של הסדרה מיהו הדוקטור השיב: "איש רגיל לחלוטין!" וזו אחת ממטרות הסדרה; לשדר את מה שהדוקטור חש על עצמו ולאו דווקא מה שאנחנו רואים מבחוץ.

את ווילר פגשתי במוג'לו. כחלק מהסדרה הוחלט את הפרק השני להקדיש למרוץ שם, ולמרות שהצוות כבר עובד ומצלם 7 חודשים, ההפקה החליטו להמר ולהתמקד בסוף שבוע הספציפי הזה. הימור ללא ספק, כי במרוצים כמו במרוצים הכל יכול לקרות והפרק לא נבנה כמו שהם קיוו או אפילו ציפו.

"הכח האמיתי מאחורי הסדרה הזו הוא מייקי ניל והויזואליות הנפלאה שהוא מביא. אני רק חלק מההפקה" – מצטנע ווילר. "הקסם של הסדרה הזו, זה ולנטינו וזה שהצלחנו להביא דברים שאנשים בדר"כ לא רואים, כמו החווה (הראנץ'). בילינו שם יומיים בצילומים ורצינו להראות איך הוא שם בבית, באמת, את הכיף שיש לו שם, את העבודה עם האקדמיה שלו והאינטראקציה שלו עם הרוכבים האחרים. אפילו אני למדתי דברים חדשים עליו כשעברתי על החומרים לפני העריכה. אני חושב שעם כל הפרסום וההכרה הוא עדיין דמות מסתורית מעט, כי מה שמסקרן זה האם הדמות השמחה והכיפית הזאת שאנחנו רואים על המסלול היא אמיתית או שיש בה הצגה. עם הראיונות שעשינו איתו ועם האנשים המקיפים אותו, חברים, מועדון מעריצים, קבוצה אבל גם אנשי עסקים שעובדים איתו, מי שהתחרה ומתחרה מולו – קיבלנו תמונה מלאה של מיהו הבן אדם, מיהו באמת.

מה שהיה מאתגר ביותר זה לקבל את הגישה אליו. ברגע שהצלחנו בזה – הכל זרם. ולנטינו מאד קל. להגיע אליו זה מה שמסובך. זה שזה הגיע דרך נותן החסות שלו עזר לנו מאד. זה שימן את לנו את גלגלי השיניים. ברגע שהוא החל לראות חלק מהחומרים, גם הוא וגם האנשים סביבו בטחו בנו. כשהוא ראה את הפרק הראשון בפעם הראשונה בסוף השבוע של לה מאן בבכורה הרשמית, הוא היה מאד מרוצה. אז כרגע כל ההשלמות שאנחנו צריכים, מאד קל לנו לעשות. בכלל, הוא רגיל למצלמות שמלוות אותו כמעט כל החיים, הוא בדרישה טלוויזיונית כבר 20 שנה. הוא די רגיל להיות מצולם".

ולנטינו לא מזמן סיפר על התחושה של להיות מתועד כל הזמן: "קודם כל רובם הגדול של הצלמים שעובדים בשביל המוטו ג'יפי כל כך טובים ומקצוענים כך שרוב הזמן אני כלל לא מרגיש אותם ולא שם לב שהם שם. אני לא מתייחס לנוכחותם. אני מאד מעריך את העבודה שהם עושים ואני צופה בה שוב עם חברים אחרי שסוף השבוע נגמר, אבל בבית, אני צריך את הספייס שלי, אין מצלמות!"

אז הפעם הוא נותן להן קצת להתקרב. ווילר מסביר: "הצלחנו להביא דברים שבדר"כ לא רואים. אולי לחלק מהדברים הצופים האיטלקים הצליחו להיחשף בעבר, אך לא ברמה הבינלאומית. הפרק הראשון היה פרולוג אך הצופים הצעירים, הילדים שלי למשל, לא זכו להכיר את ולנטינו וחגיגות הנצחון ובשבילם זה חדש. יש דור חדש שרוצה להכיר אותו ויש את הצופים הוותיקים שזוכרים את מה שעשה בעבר אך לא ראו את זה הרבה זמן. זה פלאשבק נחמד".

אחרי שצפיתי בפרק השני, הרמתי טלפון לווילר. "ברור שאת חלק מהפרק בנינו כך שתוצאת המרוץ תהיה פתוחה. היה נראה שזה הולך להיות מצויין עבור ולנטינו ומה שהתרחש היה שני בקטסטרופאליות שלו רק להתרסקות. המשמעות עבורנו היתה שנאלצנו להשיג מספר ראיונות בזריזות ולשנות את הפוקוס לאווירה והחוויה הייחודית שיש במוג'לו בלי קשר לתוצאה".

את האווירה המיוחדת במסלול ובקבוצה אפשר בהחלט לחוש בפרק. פיסת המרוצים הקדושה נגלית בפנינו עם סיפורי עבר, הקסדות, ואיך מרגישים האנשים שם שלצידו בימים הלחוצים של העונה.

אז זה לא נגמר כמו שחלק מהצופים וגם ההפקה רצו שזה ייגמר, אבל זה עולם המרוצים.

הפרק השלישי על החווה יעלה ביוני, שווה לעקוב.