מונולוג: "אפליה של שליחי פיצה"

כתב: שגיא הרשקו

חברים יקרים, בזמן שבחוץ החיות מסתדרות בזוגות, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת (פייסבוק במקור) למשהו באמת חשוב וכן אשמח ללייקים, תגובות ושיתופים: אפליה של שליחי פיצה.

כן כן חברים, אנחנו (ובכוונה אני אומר אנחנו בשביל הגילוי נאות) שליחי הפיצה, מופלים על ידכם. מאז שהתחלתי לכתוב תמיד ביקשו ממני חבריי במקומות העבודה השונים לכתוב על המצב של שליחי הפיצה. בימים כתיקונם אני מעדיף לוותר אבל כמו שאתם יודעים "Winter is here" ומסתבר שייגריט צדקה: ג'ון סנואו לא באמת יודע מה זה חורף, שהרי מה זה להילחם באיזה שני דרקונים בשלג, זה בקטנה אחי, נראה אותך עושה את הנסיעה לזיקים בחושך מוחלט, בגשם כבד, לגלות שהאור גבוה לא עובד, שהמראה לא ניתנת כלל לכיוונון, שהנהג משאית המפגר שממולך לא מבין שהאור גבוה שלו יכול לעוור את אלוהים, שהכביש יותר סדוק מעור הפנים של המכשפה מעמי ותמי, ושאין שום חלפ"ס בעולם שמסוגל למנוע מהרטיבות להגיע לתחתונים שלך.

להיות שליח פיצה, רבותיי, זה לעבוד בתנאים לא תנאים, להתאים את עצמך לכל מזג האוויר, לדעת לנהוג על כל קטנוע שבור, להכיר כל רחוב בעל פה, לזכור כל לקוח, קוד כניסה, ויותר מכך – לפתח כישורי נהיגה ברמה שלא מביישת את סופרמן. רובנו עושים זאת כדי לממן את הלימודים, בזמן שאנחנו חיילים, כהכנסה נוספת ולעתים כמשרה מלאה בתקווה לממן בעתיד לימודים של משהו שלא כולל תחתונים רטובים ולחכות 3 שעות לדוד בסוף הלילה. הרי בינינו, איזה עבודות מחכות לצעירים בתקופה שלפני ואחרי הצבא חוץ מאבטחה, תחנות דלק ומשלוחים?!

אם תעצרו שליח פיצה ותיק, סביר להניח שיהיה לו יותר סיפורי ניסים ממשה רבנו, שהוא ראה את המוות בעיניים יותר ממשה דיין (סליחה, בעין), שהוא הצליח לנצח את אבא בקרב על הדלקת הדוד, ראה יותר דברים הזויים מהארי פוטר, ושפינגווינים חיים במזג אוויר סבבה לידו. עד היום אני לא מבין איך לא בנו סיירת בצה"ל משליחי פיצה…

למרות זאת, עדיין בשנת 2018, אנשים מסוגלים לראות שליח מטפטף בכניסה לביתם, להסתכל לו עמוק בלבן של העיניים, ולהגיד לו: "איזה קור כלבים, איך אתה מסוגל לנהוג ככה?" ולטרוק לו את הדלת בפרצוף ולחזור למיטה המפנקת בווילה של 3 קומות. הרי במסעדה נחשבת, או באיזה בר או מועדון, אף אחד לא יעיז בטעות שלא לשים טיפ למלצרית החמודה או לברמן החתיך, ושלא תבינו לא נכון, מגיע להם, ועדיין הם לא מסכנים את החיים שלהם כמו שליחי פיצה ואתם גם לעולם לא תשאירו 10% מחשבון של 500 ש"ח לשליח (פעם אחת מתוך אלפי הזמנות זה קרה). אז בחיי ששמעתי את כל התירוצים האפשריים, ובואו נעשה לכם סדר:

1. "אנחנו חיילים": זה לא עובד. אם אתם 8 אנשים שמזמינים לבסיס שנמצא בקיבינימט, מספיק שכל אחד ישים 2-3 ש"ח לטיפ מכובד. אף אחד לא ימות. לא מספיק משכנע? אז למה אין לך בעיה להזמין פיצה ב-80 שקל למגש אבל על הטיפ כואב לך הלב?
2. "אין עליי כסף קטן": מאמי יש לנו בפאוץ' מספיק בשביל לפרוט לך את כל השטרות בבית וגם מה שיש לך בבנק תהיי רגועה.
3. "אין עליי כסף בכלל, אני אתן לך פעם הבאה": מי מבטיח שאהיה אצלך פעם הבאה? ובינינו, אם אתה מוציא שליח בגשם תבדוק קודם שיש לך מה לתת לו…
4. "שילמתי דמי משלוח": קודם כל – לא בכל מקום משלמים על המשלוח, לעתים זה מגולם במחיר של הפיצה עצמה, בעיקר ברשתות. ונניח ושילמת, הרי הכסף הזה הולך להוצאת הדלק ושכר הבסיס של השליח.
5. "הם עושים בוכטות של כסף": זה לא כזה נכון, וגם אם כן אנחנו עובדים מאוד קשה בשביל הכסף הזה ומסכנים את החיים שלנו בשביל שאתה תוכל לאכול לחם שום בבית.
6. "הוא לא ביקש": הוא לא צריך לבקש, זה משפיל. אם הוא ביקש כנראה שאת העשירית שוויתרת על הטיפ.
7. "משלמים להם משכורת": גם לך אבל אתה לא מסכן את החיים שלך.
8. "אין גשם רק קצת רוח": אז רוח הרבה יותר גרועה מגשם, בחיי. גשם מאט במעט את הנסיעה אבל רוח יכולה להעיף אותך קיבינימט גם על כביש יבש. (רק אתמול מצאתי את עצמי בתחנת הדלק ביציאה מהעיר הודות לרוח).
9. "יום יפה היום": דווקא בימים הכי יפים, יש איזה סיאט איביזה שחותכת אותך כאילו שאתה לא נמצא.
10. והכי גרוע: אל תוציאו את הילדים שלכם לקחת את הפיצה! וכן אנחנו יודעים שהם מתלהבים מזה… אתם יודעים מה, אם זה עושה לכם טוב תוציאו, אבל תקפידו להגיד להם להשאיר סכום מסויים לטיפ, ולא – 3 שקל זה לא טיפ, אנחנו שליחי פיצה לא מקבצי נדבות!

אם עדיין לא שכנעתי אתכם ואתם עדיין מאלה שמבקשים עודף של עשרה שקלים מחשבון של 90 ש"ח, מזל טוב, אתם חרא של בני אדם!

ובאותו נושא – מזוית אחרת.