מי אתה – בטא אקסטריינר?

מאת: יורם לביא, ארה"ב

פעם היו אופנועי אנדורו וזהו (זה לא נכון, אבל נגיד שכן). היו גם כאלו מוזרים שרכבו אנדורו על אופנועי מוטוקרוס, אבל הם היו אאוטסיידרים (גם זה לא ממש נכון אבל גם פה נגיד שכן, פ'סדר?). לאט לאט האופנועים צמחו ועלו למרומים שרק נפילים צפון אירופאיים מרגישים עליהם באמת בנוח, אבל תמיד היו את אלו שרצו אחרת, אנחנו נמוכי הקומה ורעבי האנדורו הטכני: יותר טריאלי, יותר קטן, יותר קל ויותר פשוט, אבל בעיקר יותר נמוך בבקשה… זר בעל רום קומה של 1.75 ומעלה לא יבין זאת.

ב-2012 באו ק.ט.מ והציאו את הפרירייד 350. אופנוע קטן (זעיר כמעט), חלש, בעל מתלים ובלמים מאוד בסיסיים וגובה מושב הגיוני. אבל האופנוע (שלא שווק מעולם בארה"ב) לא הצליח לתפוס לעצמו יותר מקומץ רוכבים. למה? הוא היה חלש ועם מנוע שלא אוהב להאיץ מהר (מה שנתן לו יכולות פנומנאליות בעליות קשות), רך מדי וגם די מסובך לאחזקה עם מבנה שמקשה מאוד על חיטוט בקרביו. לא תפס, מה לעשות.

בסוף 2013 ק.ט.מ הוציאו את גרסאת הדו"פ של הפרירייד ופה זו כבר היתה קליעה יותר טובה למטרה ואלפי רוכבים נשבו בקסמו של האופנוע הזעיר וקל המשקל הזה. הפרירייד 250 היה בעצם אופנוע שנבנה מבסיס עם סממני טריאל (מנוע ללא שסתום כוח, בלמים קטנים) והוסב לאנדורו עם מושב, מיכל דלק גדול, מתלים ארוכי מהלך ועוד שינויים כאלו ואחרים שמתאימים אותו יותר לרכיבת אנדורו. כמו השרקו איקס רייד רק עשוי הרבה יותר נכון ואיכותי.

בטא (יצרן שמתמחה דווקא באופנוע טריאל) החליטו ב-2015 שהם תוקפים את הנישה גם כן, רק מכיוון שונה – מהאנדורו "למטה". בעוד ק.ט.מ הלכו ו"אינדרו" אופנוע טריאל, בטא הלכו ופישטו את אופנועי האנדורו שלהם. הם הקטינו את שלדת הRR-300 בכ-15% אבל השאירו את הבלמים כמות שהם. המתלים הם פשוטים יותר מתוצרת OLLE כאשר במזלג יש רק כיוון בסיסי של עומס קפיץ (בצד ימין בלבד) ושיכוך החזרה (בצד שמאל בלבד). הכיוון הכללי רך מאוד עם שיכוכים מהירים יחסית, א-לה טריאל כמעט.

שלא כמו הפרירייד בעל הרדיאטור הבודד, הבטא מצויד בזוג רדיאטורים זהים ל-RR ומשולבים עם מאוורר מקורי. את המנוע הם לקחו מה-RR300 עם כיוון מעט שונה בשילוב אגזוז יותר 'טריאלי' לטובת עקומת כוח ליניארית יותר. בניגוד לק.ט.מ, בטא השאירו את שסתום הכוח במקומו וכך גם את הקרבורטור בגודל 36 מ"מ עם חיישן מיקום מצערת (TPS). ה-XT מגיע עם התנעה חשמלית בלבד, עם מערכת בנדיקס שמשולבת בקייסים בצורה מקורית שמקבלת שימון כל הזמן. הסטרטר של בטא קיבל רק שבחים בכל שנותיו ללא שום תקלות ומחלות.

בטא חיברו מערכת הזרקת שמן אלקטרונית שמקבלת כפרמטרים את סל"ד המנוע ואת מצב המצערת כדי להחליט כמה שמן להזריק כאשר ההזרקה עצמה מתבצעת במניפולד בין הקרבורטור לשסתום העלים. בפרסום לעיתונות בטא טענו להורדה דרסטית של כמות השמן הנצרכת כאשר המערכת משנה את הכמות בין 0.7% – 1.2%. זו טענה שנאמת אותה בקרוב מאוד. בכל אופן, לרוכב רק נשאר לדאוג למיכלי שמן ודלק מלאים, את הערבוב תעשה המערכת. כמה קל, כמה פשוט והסוף לשירשורי האימה של "איזה אחוז שמן אני צריך לשים?". מיכל השמן מכיל קצת יותר מחצי ליטר מה שאמור להספיק לכ-4 מיכלי דלק שלמים לפני ריקונו. למערכת יש 2 נוריות הזהרה שמתריאות בפני מפלס שמן נמוך (כאשר נותרו 200 סמ"ק שמן) או תקלה במשאבת השמן. נכון לעכשיו המערכת רצה כבר יותר משנה בדגם הזה ולאור ההצלחה והאמינות שהמערכת הראתה היא שולבה גם בדגמי ה-250/300RR של בטא.

לכל מי שרוצה לחסוך משקל ו/או לסמוך רק על עצמו, קל מאוד לנתק את המערכת, להסיר את המיכל והמשאבה ולחזור להשתמש בדלק מעורבב מראש. אבל למה???

מה עוד יש מעניין באופנוע הזה? תת שלדה מפלסטיק למשל. מגן גחון מפלסטיק שמגיע עם האופנוע (אך ללא מגיני ידיים) או פלטת מספר קדמי בנוסף לפנס.

אציג את מה שגיליתי תוך כדי הכנת האופנועים והרכיבה עליהם כאשר אני מתייחס לפרירייד 250 מצד אחד ול-300XCW מצד שני, שניהם אופנועים שמוכרים לי היטב ומהווים את הבחירה הטבעית משני צדדי הקרוס טריינר.

פולני, כן? אז נתחיל בתלונות: רמת הגימור של האופנוע לא רעה אמנם אבל בהחלט צעד אחד לפחות מאחרי ק.ט.מ. אם זה בהתאמת הפלסטיקה, או באיכות המדבקות. לא רע אבל לא שם ממש. גם הברגים נעים בין 'בסדר' ל'זוועה' כמו ברגי הקליפר הקדמי שנראו כאילו נקנו ב'הום דיפו'.

בנוסף, איכות ההרכבה נמוכה, אולי אפילו מזלזלת. זה מתחיל בגרוז יתר שיוצא מכל נקודה אפשרית (מחוץ לצירי הגלגלים, מחוץ למיסבי הזרוע וההיגוי) ויותר גרוע, ממשיך בהידוק חסר תכלית ובקרה של כל הברגים באופנוע. כל הברגים שבדקתי, כולל משולשי ההיגוי היו מהודקים יתר על המידה והרבה מחוץ לנתוני ההידוק אותם מספק היצרן. ראש ההיגוי היה מהודק מדי ו'תפוס' וכאשר שחררתי אותו ממש נשמעה אנחת רווחה מיכנית מהאיזור – בחיי! לא לעניין. משולשי ההיגוי היו מהודקים כ-50% מעל הערכים שאותם קבע היצרן, מה שבוודאות משפיע מאוד על פעולת המתלים.

גם הפלסטיקה לא יושבת בצורה מושלמת ועם מכסה פילטר האויר הייתי צריך להאבק ולהדק את קליפס המתכת כדי שישאר במקומו.

בניגוד לק.ט.מ, נראה שחסרה מחשבה ותכנון שלם עד הפרט האחרון. רוצים לכוון את המזלג? צריך להסיר את הכידון או לחתוך את מפתח האלן המקורי שמגיע עם ערכת הכלים כי כמות שהוא הוא פשוט לא יכול להיכנס במרווח שבין המזלג לכידון. רוצים להסיר את המשתיק? פעולה שלוקחת שניות ב-XCW דורשת פתיחה של 2 ברגים והסרת מכסה פלסטיק ימני אחד וכיפוף של אחר לפני שהגענו בכלל לברגי המשתיק.

עכשיו גם מחמאות מגיע. זה גם קטע פולני כי אחרת המצפון כואב… האופנוע מגיעי נעול בצמיגי גולדן FIM איכותיים ביותר. אחלה. הזרוע האחורית מצופה בחומר שחור שישמור עליה היטב מפני חריטות סלעים. אחלה.

כיוון שסתום הכוח נעשה עם מפתח אלן רגיל (בניגוד למפתח מרובע מיוחד בקטמ). אחלה.

גריפים וידית גז דומינו, מצמד הידראולי של ברמבו ובלם קדמי של ניסין. אחלה.

איך הוא נשמע? מוזר קצת למען האמת. לא טריאל ממש אבל גם לא צווחת אנדורו ממש. מן באמצע כזה אבל אחרת מהפרירייד.

ואיך הוא מרגיש? צר לאללה עם מושב שטוח מאוד וקשיח מאוד. ממש אפשר להרגיש כמה הברכיים קרובות אחת לשנייה, כמו הק.ט.מ-ים של פעם, איזה כיף! לאכזבתי הוא קצת גבוה באיזור המושב, ובוודאי גבוה יותר מהפרייד אם כי נמוך יותר מה-300. מצד אחד כולם אומרים שאחרי זמן קצר המתלים "מתיישבים" ומצד שני למי שרוצה, יש לינק הנמכה משולב במגן של חברת FASTWAY. גם אפשרות, והעתיד נראה נמוך יותר…

 

וכוח יש? למטה יש המון כוח, כמו לק.ט.מ 300.

בכיוון המקורי הוא לא ממש אוהב סל"ד גבוה וגם לא מראה סיבה למשוך אותו לשם. הוא עוד יותר ליניארי מהפרירייד והתאוצה לא נופלת באמצע הסל"ד אלא ממשיכה להיבנות בצורה ישרה כמו סרגל בלי שום מכת כוח בשום שלב.

לצורך הנסיון (שקל מאוד לעשות כאמור), פתחתי את בורג שסתום הכוח (הורדתי את העומס ההתחלתי עליו), מה שמאפשר לו להיפתח מוקדם יותר וקיבלתי קצת יותר התנהגות דו"פית עם יותר שמחה לעלות לסל"ד גבוה.

בניגוד לפרירייד, אין שום בעייה לשפר בקלות יתרה את המנוע. אגזוז מקורי של RR שמתאים כמות שהוא יחזיר את רוב הסוסים לאורווה בצורה מיידית (עם כיוון קרבורטור תואם). משם אפשר להמשיך ל-CDI של RR, לראש מנוע 3S או כל שיפור אחר שקיים לRR. יופי.

והברקסים? סבבה ביותר. הקדמי אולי לא בעוצמה שהתרגלנו לה מהברמבו של ק.ט.מ אבל היא בסדר גמור. בטח ובטח שיותר טובה מהפרירייד שממש סובל בנקודה הזו. האחורי אחלה באמת עם רגש מספק כדי לא לנעול אותו בלי שליטה. מספיק והותר לכל מטרה כולל מירוצים.XXX

ומתלים מה? אלו רכים ועם שיכוכים מאוד מהירים. בתיאוריה הם מתאימים לרוכב במשקל של 80 קילו אבל כל הרוכבים במשקל הזה מדווחים על רכות מוגזמת והתקינו קפיצים ב-2 דרגות מעל המקורי. לי הם היו אמנם רכים אבל לא אסון. הפריע לי יותר השיכוכים המהירים מדי שנותנים למהלך המתלה להיבלע ביתר קלות במהירות גבוהה, אבל גם את זה נוכל לפתור על ידי החלפת השמן לצמיג יותר. ברכיבה טכנית וזורמת הם מגהצים הכל בצורה מרשימה ועוזרים לאופנוע הקל משקל הזה לשמור על קו יפה ואחיד בלי קפצוצים. בהשוואה לפרירייד? הם טובים יותר בכל פרמטר…

קצת העיבו על החגיגה מצערת קשה מדי (שאני משער שנובעת בגלל ניתוב הכבל) ומצמד שגם קשה מדי (למה?) וגם עם איזור חיבור צר מדי. שני אלו חוברים לשליטה מעט קשה במהירויות זחילה או איזורים עם בעיות אחיזה. את המצערת החלפתי ל-2G בעלת מהלך ארוך יותר מה שעזר קצת, אבל אני צריך לנסות ניתובי כבל אחרים גם כן. המצמד יקבל ידית MIDWEST כדי לעזור במשיכה.

בשורה התחתונה – מה בטא עשו פה?

הם לקחו אופנוע אנדורו, הקטינו אותו והוזילו אותו ביחד עם מיתון במנוע כדי להפוך אותו לידידותי יותר לרוכב המתחיל.

הוא יושב מושלם לרוכבים מתחילים  ואפילו רוכבים בינוניים לא תחרותיים. הוא קל יותר לרכיבה מכל 300/250 שיש בשוק היום למעט הפרירייד, אולי. קריסטינה אשתי, רוכבת בקטגורית המתחילים, התחברה לאופנוע מהר מאוד ואחרי זמן קצר כבר רכבה עליו מהר יותר מאשר על הק.ט.מ 200 שהיה לה קודם.

הוא גם יספק מענה למירוצים אבל ידרוש אולי מעט שינויים ושיפורים, בעיקר במתלים אבל גם קצת במנוע. בסופו של השינוי הבסיסי הזה נקבל אופנוע אנדורו לכל דבר רק קטן יותר – וזה הולך להיות הפרויקט שלי, אופנוע אנדורו איכותי לנמוכי קומה. הייתי אומר שהוא יכול לספק את התשובה הכי נכונה שיש לחלק גדול מאוד של רוכבי האנדורו של סופי השבוע, במיוחד אלו שאינם מתחרים ובוודאי לכל המאותגרים אנכית. בהחלט מכונה מעניינת עם הרבה פוטנציאל.