מי המציא את ה-Full-floater?

בסיפור הזה יש את כל המרכיבים לדרמה טובה. זה מתחיל מבקשת עזרה חברית של אחד מגדולי רוכבי השטח באמריקה, ממשיך בהמצאה עולמית שפותחה בגאראז' ביתי ע"י שני חבר'ה צעירים, ממשיך בהצעה מפתה מיצרנית אופנועים גדולה, צומח למאבק משפטי ארוך, ולבסוף – סיום עם טוויסט ישראלי קטן. בהחלט אחד הסיפורים היותר מעניינים שנתקלנו בהם לאחרונה.

את הסיפור שמעתי מדני דויד, ישראלי שחי תקופה בארה"ב. יום אחד דני משקיף מהחלון ורואה את שכנו מגלגל החוצה מהמחסן אופנוע ישן וחלוד. על השכן, גאי קאזורט, מהנדס ממציא, דני לא יודע הרבה. שלום שלום וכזה. על השאלה לאן הולך האופנוע עונה גאי קאזורט משהו כמו "למזבלה". דיברו קצת בדרך לפחי הזבל, דני שומע סיפור שמזקיף לו את האזניים, וסופו של דבר דני מבקש וגם מקבל את הגרוטאה אליו הביתה.

הגרוטאה היא אופנוע מתוצרת הוסקוורנה, cr360, והוא ניתן לגאי ע"י מלקולם סמית, רוכב מפורסם בארה"ב במאה שעברה, על מנת שישפר לו את נושא שיכוך הזעזועים מאחורה. 2 הבולמים בטכנולוגיה המיושנת הפריעו לו מאד לשפר ביצועים. זה היה אופנוע נסיונות ועד שגאי סיים את הפיתוח והעבודה, מלקולם סמית, מסיבותיו שלו, כבר לא היה בעניין. "תשאיר לך את האופנוע – הוא אמר – אני לא צריך אותו".

תיכף תקראו את כל הסיפור המרתק שסיפר גאי קאזורט לדני, אבל רק שתדעו שדני תפס מיד לאיזו פינה היסטורית הוא נקלע, וכצעד מקדים פרק את מיכל הדלק ונסע לחפש את מלקולם סמית שיחתום עליו. הוא מצא אותו בריברסייד קליפורניה, איש מבוגר בן 73 שמנהל עסק משפחתי לאופנועים עם כל בניו ונכדיו. מלקולם סמית חולה באלצהיימר ונמצא על סף דימנציה.

מיכל הדלק עם החתימות של סמית וקאזורט בתמונת ראש העמוד. האופנוע לפני שיפוץ. רענן כרמיאלי היסודי קיבל את שלד הסיפור ממני וחפר לעומק המסמכים ההיסטוריים עד שנחשפה כל הפרשה המרתקת על כל פרקיה. ותודה ענקית גם למוטי.א.

מוטי "ינוקא" גלברט

*   *   *

בתחילת שנות ה-70 פנה מלקולם סמית, גדול רוכבי השטח האמריקאים באותה תקופה, אל שני חבר'ה צעירים בשם דונלד ריצ'רדסון וגאי קאזורט על מנת שיבנו לו מערכת שיכוך זעזועים אלטרנטיבית לאופנוע במקום זוג הבולמים האחוריים הקונבנציונאליים שהיו קיימים אז. לאלו שאינם מכירים את מלקולם סמית, נציין שהוא היה באותה תקופה המקבילה של שנות ה-60 לגרהאם ג'ארוויס מעורבב עם מארק קומה, סיריל דפרה, וטדי בלזוסיאק. מלקולם זכה שמונה פעמים במדליית זהב בסיקס-דייס, ניצח את הבאחה 1000 שש פעמים, מתוכן שלוש פעמים על אופנוע ושלוש פעמים במכונית. הוא ניצח את הבאחה 500 ארבע פעמים, את הרוף אוף אפריקה, ניצח את ראלי מרוקו, פעמיים השתתף בדקאר כאשר בפעם השניה, ב-1988, כנהג של ריינג' רובר הוא הגיע למקום הרביעי הכללי. קריירת המירוצים שלו החלה ב-1956 והסתיימה בתחילת שנות ה-90 שבמהלכה ניצח עשרות מירוצים בארה"ב ומחוצה לה. ולמי שראה את הסרט של ברוס בראון "ON ANY SUNDAY" וודאי יזהה אותו משם מככב לצד סטיב מקווין.

נחזור לעניינינו. אחת הבעיות של אופנוע שטח עם זוג בולמים אחורי היא מהלך מתלה מוגבל הגורם לניתור הגלגל האחורי בשטח משובש ועקב כך איבוד אחיזה בקרקע, כמו גם בנחיתה מקפיצות. זו הסיבה שבגינה פנה סמית לריצ'רדסון על מנת שיבנה לו בולם אלטרנטיבי. ריצ'רדסון, היה באותו זמן מכונאי צעיר בגיל קולג' שהשתמש בכספי הלימודים שלו על מנת לפתח את המתלה האחורי האידיאלי אותו ניסה תחילה על אופנוע המוטוקרוס האישי שלו. בשנת 1974 רשם ריצ'רדסון את המתלה שפיתח כפטנט על שמו. מאוחר יותר הצטרף אליו גיא קאזורט ויחד פיתחו את הדור הבא של מתלה המונושוק עליו הגישו בקשה לרישום כפטנט, אבל אז גילו שמישהו השיג אותם ועל כך בהמשך. המתלה של ריצ'רדסון וקאזורט היה הראשון שהציע מערכת לינקים המקשרת בין הבולם המעוגן לשלדה לזרוע האחורית ובכך מאפשרת מהלך ארוך יותר לזרוע האחורית והבולם וכתוצאה מכך מושג פתרון לאחיזת הגלגל הטובה יותר בקרקע. גם ימאהה יצאו באותה תקופה עם פטנט משלהם שהתיימר לפתור את הבעיה, והוא התבסס גם על בולם מונושוק אך ללא מערכת לינקים. הוא מוקם מתחת למיכל הדלק מקביל לקורה העליונה של השלדה כאשר נקודות החיבור שלו הן החלק העליון בזרוע האחורית הבנויה בצורת משולש ולציר ההיגוי בשלדה.

סוזוקי שבאותו זמן ניסתה לפתח מתלה מונושוק משלה התרשמה מאוד מהמתלה של ריצ'רדסון וקאזורט וחתמה ב-1978 על מזכר הבנות עם ריצ'רדסון אשר נותן לה בלעדיות על הזכות לנסות ולבחון את המתלה שפיתח על אופנועיה למשך שנה. בחוזה הייתה גם אופציה להארכה במידה וסוזוקי מרוצה מהתוצאות. החוזה גם חייב את ריצ'רדסון להעביר לסוזוקי את כל הידע הטכני, הספציפיקציות, נתונים והפיתוח, וזו התחייבה לא לעשות שימוש בידע למטרות מסחריות או ייצור עצמאי של המתלה. ריצ'רדסון הוטס אחר כבוד ליפן, בילה מספר חודשים במעבדות המחקר של סוזוקי, ובמסגרת ההסכם בנה כמה אבות טיפוס שהותקנו במספר דגמי סוזוקי מסחריים משנים 78/79 לניסיון. כמו כן הוא העביר לסוזוקי כל פרט על פיתוח המתלים, בנייתם, כיוונם וכיוצא בזה. במהלך הזמן הזה, קאזורט וריצ'רדסון פיתחו מתלה משופר יותר בו המתלה מעוגן לזרוע האחורית בצד אחד ובצד שני גם כן לזרוע האחורית אבל דרך מערכת לינקים (ראו שרטוט למטה משנת 1978). גם מתלה זה נוסה בהצלחה על מספר דגמים של סוזוקי. סוזוקי התרשמה מאוד מתוצאות הניסויים עם המתלה החדש ועל כן הוחלט להתחיל בהכנות לייצור מסחרי.

אבל אז חל פתאום טוויסט מוזר בעלילה. בסוף 79' הודיעה סוזוקי לריצ'רדסון וקאזורט שהיא לא מרוצה מהתוצאות ולכן מפסיקה את השת"פ איתם. במקביל היא מיהרה להגיש בקשה לפטנט אשר היה זהה כמעט אחד לאחד למתלה המשופר של ריצ'רדסון וקאזורט, ועל הפטנט שלה היו חתומים שני מהנדסים יפנים בשם הירוהידה טאמאקי ומאנאבו סוזוקי. אותו מתלה קיבל את השם FULL-FLOATER.

*   *   *

המתלה החדש של סוזוקי יצא לשוק והפך בשנות ה-80 להצלחה מיידית. כל אופנוע מתוצרת החברה התהדר במתלה הנ"ל החל מאופנועי השטח ועד אופנועי הכביש דוגמת הג'יקסר שחגגנו לו שלושים לא מזמן. סוזוקי כמובן הכחישה כל קשר לריצ'רדסון. כאן החלה סאגה מרתקת שהתנהלה שנים בבתי משפט. ריצ'רדסון תבע את סוזוקי בקליפורניה על גניבת זכויות יוצרים, הפרת חוזה, ניצול לרעה של כוונות טובות ושיתוף פעולה, זיוף מסמכים וגניבת סודות מקצועיים. סוזוקי לעומתם טענה שההסכם עם השניים היה רק עבור המתלה הראשון שפותח בשנת 1974. המאבק נמשך במשך כשבע שנים וחשוב לציין שבמהלך המשפט העיד אחד ממהנדסי סוזוקי על כך שהחברה ניסתה לפתח מתלה מונושוק בעצמה ונכשלה, העדות גם כללה הצגת מסמכים פנימיים של החברה, שנכתבו בזמן העבודה המשותפת עם ריצ'רדסון, שמסכמים כי ייקח לסוזוקי כשלוש שנים לפתח מתלה מונושוק באופן עצמאי כדוגמת המתלה של ריצ'רדסון. בנוסף הציג ריצ'רדסון הסכמי פיצויים עם ימאהה וקאוואסאקי על הפרות פטנט מצידן. אין תיעוד בכתובים או מסמכים על כך כיוון שהבירור מול 2 החברות הנ"ל נערך באופן פרטי ונסגר לשביעות רצון הצדדים בלי שהגיע לערכאות.

בסופו של דבר פסק חבר המושבעים לטובת ריצ'רדסון וקאזורט על הפרת פטנט וגניבת סודות מקצועיים. הסכום היה 12 דולר תמלוגים על כל אופנוע שנמכר עד אז וגם על מכירות עתידיות. המושבעים פסקו גם חצי דולר נוספים על כל אופנוע כפיצוי על הפרת הפטנט. סה"כ הסכום עמד על כתשעה-עשר מיליון דולרים. סוזוקי ערערו כמובן לבית המשפט המחוזי בקליפורניה ושם השופט ביטל את החלטת חבר המושבעים. ריצ'רדסון וקאזורט לא אמרו נואש וערערו על החלטת המחוזי לבית המשפט הפדרלי לערעורים בקליפורניה, התחנה המשפטית האחרונה. בבית המשפט הפדרלי לערעורים קיבלו חבר השופטים את כל טענות ריצ'רדסון וקאזורט והפכו חזרה על פניו את פסק הדין שהתקבל במחוזי. כל פסיקות חבר המושבעים הושבו חזרה ולא רק זאת, בית המשפט קבע שעל כל אופנוע יקבלו עכשיו ריצ'רדסון וקאזורט 14 דולר ולא 12 וסכום הפיצוי על הפרת פטנט עלה מחצי דולר לשני דולר לאופנוע. עד שהסתיים התהליך המשפטי שלקח כשבע שנים, מכרה סוזוקי למעלה מ-2 מיליון אופנועים עם המתלה של קאזורט-ריצ'רדסון אז שבו עכשיו לעשות את החשבון כמה הם קיבלו… בנוסף קבע בית המשפט פיצויים בסך כמה מאות אלפי דולרים על סעיפים שונים בכתב התביעה כגון, התנהגות לא הולמת כלפי שותף עסקי, עלויות משפטיות וכיוצא בזה.

אבל, הפסיקה המשמעותית ביותר של בית המשפט הייתה חיובה של חברת סוזוקי להעביר את כל הפטנטים שרשמה החברה בכל העולם על מתלה ה-FULL-FLOATER על שמם של קאזורט וריצ'רדסון. ואכן בשנת 1992 נרשם הפטנט על המתלה מחדש על שמם של השניים וכך, למי שתהה, נעלם לו המונח FULL-FLOATER בסוף שנות ה-80.

*   *   *

אופנוע ההוסקוורנה של מלקולם סמית ששימש אב טיפוס לנסיונות הראשונים של ה-full-floater, השתמר במצב טוב יחסית בבית המלאכה של גאי קאזורט. אין בזה ייחוד כיוון שאופנועים רבים משנות השבעים עדיין חיים נושמים ומתגלגלים איתנו ובינינו. מה שמיוחד באופנוע הספציפי הזה הוא ההשתמרות של הבולם האחורי הנעוץ בשלדה קפוא כבאותו רגע לפני 41 שנה כששני המהנדסים האמריקאיים הצעירים גחנו לתוך השילדה המיושנת והתלבטו איך לקבע אותו במקום שלא נועד לכך מבריאתו. אפשר לראות כי בניסיון הראשוני הזה הבולם פונה דווקא אחורה ולא קדימה (בדיוק כמו בציור מהפטנט שנרשם ב-1974) כפי שבסופו של תהליך התקבל והתקבע ע"י כל היצרנים בעולם. דני דויד אם כן מחזיק בידיו אופנוע נדיר, אב טיפוס יחיד ומיוחד שעל מיכל הדלק שלו יש חתימה שהוקדשה לו אישית ע"י אחד מגיבורי התהילה העולמיים.