מלחמת ההתשה של ששת הימים

מאת: אוהד רביד

מירוץ ה-ISDE – International Six Days Enduro ייערך השנה במחוז Navarra שבצפון ספרד בהשתתפות  מעל 600 רוכבים מ-40 מדינות, כאשר ביניהם שמונה רוכבים ישראלים (למעלה לפי הסדר מימין לשמאל): זיו כרמי, דרור כהן, גב סלע, תומר שמש (כולם על אופנועי ק.ט.מ), נמרוד חמו (הונדה), צוק סלע, בר נוב ויואב שפירא (הוסקוורנה). צילם: ניר עמוס.

המירוץ שחגג את שנתו ה-100 ב-2013 (תעשו את החשבון לבד כמה זה היום) נחשב לאחד המירוצים התובעניים בעולם האנדורו ובגלל השיוך המדינתי של הקבוצות נקרא גם 'אולימפיאדת האנדורו'.

האירוע בעל השורשים המאוד מוקדמים במה שנקרא 'מירוצי אופנועים', התחיל בתקופה שבה הדרכים הרגילות היו מה שאנחנו קוראים היום 'דרכי עפר' (במקרה הטוב). האופנועים לא היו מכונות אנדורו מתוחכמות, והשימוש היומימי במכונה שנקראת אופנוע היה קצת יותר מאתגר מלברוח מהמטומטמת שחוצה נתיב באיילון תוך כדי שליחת תמונה שלה עם אוזניים של חמור בסנפצ'ט. דרך ה-ISDE אפשר לראות לא רק את ההתקדמות הטכנולוגית של האופנועים אלא גם את התפתחות ספורט האנדורו מספורט חובבני במסגרת אירופאית לספורט מקצועני רב-לאומי.

התחרות שבעבר נקראה ISDT – international six days trial התחיל את הקריירה ב-1905 בתור יוזמה של מועדון האופנועים האנגלי שנועדה לבדוק את ביצועי ואמינות האופנועים והרכיבים של אותה התקופה. המירוץ, בפורמט של שישה ימים עם חוקים נוקשים לגבי מה מותר ומה אסור לעשות באופנוע, נערך ברובו על דרכי עפר בצפון אנגליה. המנצח הראשון, איש יקר בשם א.ה בינדוף רכב על אופנוע רקס עוצמתי בעל 3.25 כ"ס, צמיגי גומי מלא וכסא (יותר בקטע של ספסל) עץ לא מרופד.

ב-1913 האירוע נכנס תחת המסגרת של FIM, הפדרציה הבינלאומית לאופנועים, שנתנה לאירוע נופך בינלאומי כאשר התחרות נערכה תחת המגבלה שהקבוצות המשתתפות חייבות לרכוב על אופנועים שיוצרו במדינה ממנה מגיעה הקבוצה (מה שגרם להשתתפות של מספר מדינות מועט).

את המירוץ הראשון שניערך בבריטניה ניצחה באופן מפתיע נבחרת קולומביה (בדיקת עירנות… נבחרת אנגליה) ואת האירוע שאחריו שנערך רק ב-1920 בגלל כל מיני מלחמות עולם, ניצחה נבחרת שוויץ שכמובן נשארה ניטרלית במלחמה והצליחה להגיע מוכנה ובהרכב ללא פצועי קרבות.

ב-1924 החליטו לרדת מהשטות של להתחרות רק על אופנוע שיוצר במדינה ממנה הגיע הרוכב והמירוץ קיבל את התצורה הבסיסית איתה הוא ממשיך עד היום פחות או יותר. לאחר שנים סוערות ועם התפתחות ספורט האנדורו, שונה שם המירוץ ל-ISDE ונקבע הפורמט הנוכחי.

המירוץ מתחלק ל- 6 קטגוריות פרסים:

1. גביע העולם (world trophy) – כל קבוצה מורכבת מעד שישה רוכבים מאותה המדינה מכל שלושת קטגוריות הנפח (E1,E2,E3  ). כאשר הקבוצוה המנצחת היא בעלת הזמן הכולל המהיר ביותר (מחמשת הרוכבים שסיימו).
2. גביע העולם לצעירים (junior world trophy) – כל קבוצה מורכבת מרוכבים עד גיל 23 מאותה המדינה משתי קטגוריות נפח
3. גביע העולם לנשים (women world trophy) – לא דורש הסברים מיוחדים
4. פרס מועדוני הרכיבה (Club Team award ) – וסליחה על התרגום הקלוקל פשוט כי אין לנו כזה בארץ. במסגרת תחרות ה-clubs שלשוה נציגים מכל מדינה או במידה ואין שלושה ממדינה אחת אז שלשוה מאותה היבשת (לא אני המצאתי אלה החוקים של ה-FIM) מתחרים נגד קבוצות אחרות.
5. פרס היצרנים (Manufacturer trophy )– הקבוצה מורכבת מאופנועים של אותו היצרן.
6. Vintage trophy – קטגוריה חדשה אשר מתחילה השנה לאופנועים שיוצרו עד שנת 81.

חוץ מזה ישנם גם פרסים אישיים לכל אחת מהקטגוריות ומדליות השתתפות (זהב – למי שסיים עד 10% מהרוכב המהיר בקטגוריה, כסף 25% וארד למי שסיים במסגרת זמני הגג).

 

אחרי שסיימנו עם כל הביורוקרטיה, ותאמינו לי שזה תמצית של התמצית של ספר התקנות הפסיכי של המירוץ, אפשר לעבור לחלקים המעניינים באמת.

המירוץ השנה יימשך שישה ימים (מפתיע…), ימים 1 ו-2 מורכבים ממסלול מרושע באיזור הררי צפונית ל- NAVARRA והרוכבים נדרשים להקיף את המסלול פעמיים בכל יום (סה"כ כ- 300 ק"מ). בכל הקפה ישנם שישה קטעים בהם נמדד זמן (ספיישל טסט) ובין קטעי מדידת הזמנים קטעי התשה שנועדו לעייף את הרוכבים. סה"כ בימים 1 ו-2 יהיו 6 קטעי ספיישל טסט שמתוכם שני קטעי אקסטרים שהם יותר טכניים.

ימים 3 ו-4 נערכים בפורמט דומה כאשר כל יום כולל 250 ק"מ רכיבה במסלול מהירים יותר. היום ה-5 חוזר לאיזור צפון Navarra במסלול שונה מימים 1 ו-2 וכולל הקפה אחת של 200 ק"מ ו-3 ספיישלים. ליום ה-5 מצטרפים גם אופנועי ה-vintage שירכבו במסלול של 100 ק"מ בתוואי דומה מאוד לתוואי בו נוסעים אופנועים הצעירים מהם בכמעט 50 שנה, ולקינוח – יום 6 על מסלול מוטוקרוס.

אם נחזור לעניין בדיקת אמינות האופנועים מתחילת ימי המירוץ, אז בנוסף לגהינום יומיומי שעוברים הרוכבים, בגדול אסור לאף אחד פרט לרוכב לגעת באופנוע  ובסוף היום יש להם גם זמן קצוב (רבע שעה)  לטפל באופנועים כולל החלפת צמיגים ומוסים.

אני מקווה שאחרי הקריאה (אם לא פרשתם ) אתם מבינים למה המירוץ נקרא 'האולימפיאדה של אופנועי השטח' מי שמשתתף ובטח המובילים, חייבים לשלוט בתחומי רכיבת השטח המרכזיים, אנדורו לגווניו השונים ומוטוקרוס, וגם לדעת לטפל באופנוע בסוף היום. מכאן יוצא שהנבחרת שמשתתפת השנה , היא הנבחרת האולימפית שלנו. אמנם מירי רגב לא תגיע לטקס הפתיחה בספרד וכנראה גם לא תיתן בכפיים לחבורה המופלאה שהתאמנה מאות שעות, השקיעה הרבה זמן והמון כסף ובטוח שתייצג אותנו בכבוד.

מה שאומר שאנחנו, חובבי הספורט ניתן את המאמץ הקטן שלנו ונעודד מרחוק. תחפשו את השמות של החבר'ה ברשתות החברתיות, כל לייק עוזר לשיפור התוצאות והעלאת המודעות לספורט. בתקווה שהשנה נחזור עם זהב ממלחמת ההתשה של ששת הימים.

חלק מהתמונת באדיבות : https://speedtracktales.com