ממתק לחג: תורת הטרקר

זוכרים את ה-W800? עברה כשנה מאז שקאוואסאקי סגרו את פס היצור של האופנוע המיוחד הזה, שכבר מהקילומטר הראשון נחשב היה לקלאסיקה מתגלגלת על שניים. תקנות זיהום האוויר האירופאיות הראו לו את הדרך החוצה, וחבל. דווקא עכשיו כשהרבה יצרנים חוגגים בשלולית הרטרו/סקרמבלר/קפה/בובר, דווקא הוא חסר. מילא. לפחות כל הסימנים מראים שה-Z900RS יהיה קנדידט ראוי ביותר.

ולמה אני נזכר ב-800? כי קדם לו ה-W650, שיוצר בין 99 ל-2007, והיה עוד יותר 'טריומף בונוויל' מטריומף בונוויל בגרסתו המודרנית. אותו W650 הוא הדג שלנו לחג הפעם. אווה קוסטרווה, בונה אופנועים חובב מגרמניה והבעלים של Hombrese bikes, התאהב עד כלות ב-W הזה כשיצא, והחליט שהמודל 99 העתיק שקנה חייב לעבור הסבה לסטריט-טרקר. למה? ככה. מספיק טוב.

לאט לאט ובסבלנות פירק הבחור את האופנוע לגורמים. כשהגיע לשלדה העירומה, הזנב הארוך ברוחו של הבונוויל נחתך ובמקומו נבנה ורותך זנב קצר משמעותית – על פי תורת הטרקר. על הסכמת הצביעה ה-מ-ד-ה-י-מ-ה לטעמי כדאי להתעכב ופשוט להתבונן בתמונות מכל הזוויות האפשריות. השלדה נצבעה ראשונה בתהליך הבניה, בצבע כחול מאד מיוחד שמשווה לאופנוע מראה, נו, מדהים.

מיכל הדלק של ה-W פורק והונח אחר כבוד במוסך, ואת מקומו תפס מיכל משאריות של ימאהה אנדורו עתיק משנות ה-70 שמצא. את המושב שצמוד למיכל תפר וריפד אווה בעצמו, את יחידת הזנב בנה מפיברגלס, וצבע בלבן בוהק. את הגרפיקה ברוח שנות הלפני-הרבה-שנים הוא עשה באדום – הצבע שבחר גם למרכזם של החישוקים הלבנים.

המנוע נותר מקורי ברובו, כאשר למעט ליטוש וצביעה כדי להבליט את צלעות הקירור, הוא מקבל מסנני K&N ואיך לא – מערכת פליטה מושלמת שלא דומה במאומה למקורית של קאוואסאקי. המזלג מלפנים הונמך ומאחור צמד הבולמים המקוריים הוחלף ב-YSS מתכווננים. גם מערכת הבלימה הוחלפה מלפנים באחת של טוקיקו, אבל מאחור – לטובת המראה הקלאסי, בכל זאת  – נותר התוף. כדי שיהיה אפשר בכל-זאת לנסוע איתו לפאב או לכביש המפותל הקרוב, ישנה מערכת תאורה חכמה של צמד פנסים עגולים שמציצים דרך ה-8 של המספר 78 שעל הלוחית מקדימה. מבריק! חג שמח.