נאחסי דלא ניידי

עברו שנתיים עם החבוב והנה מגיע הרגע בו מיצית ואתה מוכן לעבור לבבא תור. לא בטוח שאתה מוכן נפשית לעמוד למשפט הציבור, חקירותיו ודרישותיו, אבל מתלבט מתלבט ובסוף קופץ למים ונלכד ברשת, ושמא הפוך – קופץ לרשת ומיד טובע במים.

להלן הקפיצה ותוצאותיה: אתה בוחר חמישה דפי פייסבוק שאללה יודע מה ההבדל ביניהם: אופנועים וקטנועים למכירה / אופנועים וקטנועים קונים-מוכרים / אופנועים למכירה לא לסוחרים / אופנועים וקטנועים – מסחר הוגן / אופנועים וקטנועים – מסחר רמיה / מצרף את הפייס-מרקטפלייס, מציב תמונה הולמת (אחרי שטיפה וקס ופוליש) ומצרף את כל האינפורמציה הנצרכת:

למכירה ימאזוקי, שנת ייצור 36 לפנה"ס, כך-וכך קילומטרים על השעון,

יד שניה, מצב – כעולל-זה-עתה-נולד! לא מעוניין בהחלפה!

עכשיו לבטים אם להוסיף מחיר. אתה חושב שאם לא יופיע מחיר אז יתקשרו והזרימה תהיה עיניינית. גם לא כל כך בא לך לנהל משא ומתן פומבי מול כל הרשת.

אנטר. בלי מחיר.

טעות! אשד תגובות ראשונות שועט עליך מיידית מתוך המסך:

• יוסי בודקביץ': מחיר?
• מאיר חוקרון: מחיר??
• אפרים לומדרי: מחיר???
• יואל בוחנקר: מחיר????
• מוישה מתעניינסקי: מחיר?????
• שאול ספקנוביק: מחיר??????
• בוריס שוקלוב: מחיר???????
• פיני בררני: מחיר????????!!!!!!!

איףףף, איפה הסבלנות המפורסמת של העם הנורדי שלנו?…

אתה כותב: מחיר – בפרטי.

טעות! הולך להכין כוס קפה וחוזר וכל הרשת נרגשת, מרצדת בעצבים:

• מה הבעיה אחי? מפחד לפרסם מחיר?
• למה מטרחן להודעות פרטיות?
• פעם ראשונה שאתה מוכר משהו ברשת?

כהנה וכהנה. ויש גם מורי דרך סבלניים בקהל:

"ככה לא מוכרים…"

המשבר הסורי-אפריקאי הולך ורועד. כנראה צריך מחיר. אין ברירה, נכנס, עורך, ומוסיף מחיר.

ועל המקום 5 טוקבקים מקפצצים לקראתך בעליזות ארסית:

• פחחחח… תתקע איתו
• בחיים לא תמכור במחיר הזה
• תגיד, בדקת במחירון כמה הוא שווה באמת?
• מה קרה אחי? רוצה להתעשר?!
• יש ברשת 20 נבלות כמו שלך בחצי מחיר

עבר הגל הראשון. אתה מעורער קלות אבל עדיין נחוש.

מגיע הגל השני, גל הדיסלקציה:

• איזה יד? (אתה: שניה… כתוב במודעה)
• איזו שנה? (אתה: 36… כתוב במודעה)
• כמה קילומטראז'? (אתה: כך וכך וכך… כתוב במודעה!!!)
• מעוניין בהחלפה? (אתה: לאאאאאא! תסתכל במודעה!!!!!)

 

עבר עניין פרוצדוראלי זה של שיחזור ומיחזור ההודעה. נחים קצת וצופים להמשך, והנה הפתעה: הפוגה קטנה במהלך הקרבות: בעוד הצבאות משמנים קנים, מגיע כוח של האו"ם, נייטראלי:

• וויי וויי וויי… איזה יפה הוא
• וויי וויי וויי איך אני מת לכזה
• וויי וויי וויי מת לקנות אבל אין תקציב כרגע
• וויי וויי וויי איך באת לי עכשיו עם היפיוף הזה כשאין לי גרוש…

אייקונים לרוב של פרצופונים מעונים, דמע ואנחה. מחמם את הלב אבל מכירה לא תצא מהם.

 

עוד אתה לוקק שפתיים ומחליק בהנאה על הבטן, ונרדם בשמירה כי בינתיים הקומנדו חדר אליך לטירה דרך מרתף המסנג'ר:

• יש לי BSA משופץ נדיר. מעוניין?
• תוריד 20 אלף ואני אצלך עכשיו
• לא תקבל עליו יותר מתשע אלף. אם מעוניין אני בכיוון
• זה אופנוע לא סחיר, בוא תרד לקראתי
• יש בלוחות 20 כאלו למכירה במצב יותר טוב, רוצה להתקדם שפוי?

מדליק תמרור "לא נמצא" במסנג'ר והרשת נרגעת קמעא. עד עכשיו אפילו אחד לא שאל את השאלה המתבקשת: איפה אפשר לראות אותו, לבדוק אותו, לטעום אותו. מה נהיה?

עת דימדומים. זו השעה להתחרט שלא הוספת למודעה גם המילים "נמכר עקב ירידה מהארץ" או "עקב ירידה מהתחום", כי פתאום גואה בקהל העוקבים מפלס החשדנות:

• למה מוכר?
• מה סיבת המכירה אם אפשר לשאול?

לא לא, תגיד לי אתה למה השאלה הזו?

כנראה חיפוש של מידע רלבנטי לדלות ממך כי בעצם הלך המנוע, המצב חרבנא, אתה מנסה תרגיל עוקץ, ומחפש להפטר ממנו על פראייר שיפול במלכודת…

יאללה, זורמים, איזה עוד מידע אישי נחוץ לך להשלמת החקירה? – יש לי אישה חמודה ושני ילדים, חמותי מתגוררת בקריית ביאליק, לכלב שלי קוראים בוצי… רלבנטי באותה מידה בדיוק.

מוריד את המודעה מהרשת, סוגר את המחשב בטפיחה רועמת, ונוסע ליבואן לעשות טרייד-אין. אם ליפול, לפחות ניפול בקלאסה.