נזילה

הסיפור הבא הוא כה תלוש מהמציאות, כה הזוי – עד שגם אני ככל הנראה לא הייתי מאמין לאדם שהיה מספר לי אותו, גם אם היה נשבע ביקר לו שהכול אמת. אבל לסיפור הזה, יש עדים כך שהסיכוי שאהפוך לפינוקיו בסופו, אפסי. עצם העובדה שההתרחשויות קרו במרוץ אנדורו במסגרת אליפות ישראל, נשמעים היום לאופנוען הממוצע כלא פחות מאשליה אופטית. מי שלא ידע את התקופה של "טרום חוק הספורט המוטורי", לא יבין את האווירה. מרוצים? בישראל? כחלק מסדרה שלמה של אירועים עם ליגה ונקודות אליפות? מטורף, לא?

אבל המקרה שלפנינו, עוסק באירוע שולי למדי, שהתרחש במרוץ אחד בודד באוקטובר 2007 בגבעת המורה שבצפון הארץ.

במהלך הקפת ההיכרות, או בהקפת המרוץ הראשונה – הפרטים לא באמת משנים – התרסק חן, הרוכב על ימאהה WR400 חבוט בן 9 שנים. חן יצא מההתרסקות ללא פגע אך מיכל הדלק של הימאהה  נוקב בצורה אכזרית למדי. רוב הרוכבים, היו מבינים שככה זה במרוצים ופורשים למאהל הצופים תוך כדי דחיפת האופנוע. שתבינו: לא מדובר היה על חור קטנטן שגרם ל'הזעה' של נוזל מהמיכל אלא על זרם דקיק של דלק שהחל לזרום מהמיכל כלפי מטה, על רגלי הרוכב והמנוע החם.

זו לא הפעם הראשונה שמקרה שכזה קרה לבחור. לכן, כשסיים את ההקפה והתכונן לצאת להקפה הבאה, העיר לו מכונאי בפיטס על הסכנה הגלומה בהמשך הרכיבה עם דלק שמכסה  את חלקי המנוע הרותחים. למוד ניסיון, השיב לו הרוכב: "אם עד עכשיו האופנוע לא עלה באש, הוא גם לא יישרף בהקפות הבאות. ואם זה באמת יקרה, מגיע לו".

וכך, לאורך 5 הקפות, רכב חן עם מיכל הדלק הנוטף, כשחברים נוסעים לתחנת דלק קרובה ומביאים לו ג'ריקנים ריחניים ויקרים, כדי שיערה אותם לתוך המיכל בהפסקות שבין הקפה להקפה.

במשך 3 שעות המרוץ (סגנון היירסקרמבל), נמזגו לתוך המיכל 25 ליטרים של דלק! חלקם מצאו דרכם לבעירה הפנימית שמייצר מנוע הימאהה, אך הרוב מצא דרכו אל אדמת גבעת המורה.

אך הסיפור המדהים, עוד לא נגמר. לא תאמינו, אבל מכאן זה הופך להזוי עוד יותר:

בהקפה האחרונה למרוץ, שבק האופנוע חיים בשל חוסר לא מפתיע בדלק. וכמובן, זה קרה בנקודה הרחוקה ביותר מהפיטס. חן, שהקורא הממוצע כבר הבין שהוא אינו רוכב שגרתי הנמנה על ציבור אנשי ההיגיון, האמין שאף אחד לא יבוא לחלצו מן השטח. היה לו סלולארי אך בנקודה בה נתקע, לא הייתה קליטה. את העובדה שהוא הוביל ברכבו עוד 2 רוכבים (שעבדכם הנאמן היה אחד מהם), ושמן הסתם לא יוכלו לחזור הביתה בלעדיו, הוא שכח.

חן היה בטוח שהוא יבלה את הלילה בשטח, לצד האופנוע הדומם. לכן, החליט לתור ולחפש אחר אוכל שאולי אימא טבע יכולה לספק לבטנו המקרקרת.

הוא החל ליידות אבנים על ארנבי סלע, כדי לצוד אותם למאכל. לאחר שפגע באחד מהם ווהצליח להרוג אותו (!) נזכר הבחור כי בעצם, אין לו שום דרך להצית אש על מנת לצלות את הארנבון המסכן.

כשהגיע אליו טנדר החילוץ של מפיקי המרוץ והעמיס את האופנוע, שקל הבחור ברצינות לקחת את גופת הארנב עימו על מנת לאכול ממנה בבית אך מתוך חשש שהנבלה תסריח ברכב עד ההגעה הביתה, הוא ירד מהנושא.

לפעמים המציאות מוזרה יותר מהדמיון.