סטריליות (V)

השאיפה הגדולה של מעצבי אופנועים וסדנאות קיסטום למיניהן, היא תצוגת אופנוע נטו. נקי. קוים זורמים ובלתי מופרעים, נטולי רעשי רקע והפרעות פריטי תפעול. סטריליות. המלחמה הגדולה היא בעיקר להעלים ולהסתיר את הכבלים, צינורות נוזלי הבלם והמצמד וצמות החשמל. לצורך כך ננקטים מספר אמצעים כגון שימוש בחללי צינורות השילדה או הזרועות האחוריות והקצאת חלק מחלל מיכל הדלק לטובת איחסון אביזרי חשמל. במקרים קיצוניים יש אפילו נטיה להוסיף צינור חיצוני שמהווה תוספת לשלדה ומוסווה באותו צבע על מנת להעביר לשלדת הזנב צמת חשמל או נוזל לקליפר של הברקס האחורי.

הכידון על כבלי הגז, המצמד וצינור המעצור הקדמי שפזורים לאורכו מהווה אבן נגף קבועה. השאיפה לקבל כידון נטו ללא הפרעות רקע מעסיקה את המתכננים זמן רב. פתרון ידוע הוא לנצל את חלל הכידון עצמו על מנת להעביר בתוכו את הכבלים החל מהיציאה מאזור הגריפ ועד לצוואר ההיגוי שם מחפשים מוצא זרימה נסתר מהעין ככל הניתן.

פתרון אלגנטי ויפה ראיתי בתערוכת בוני האופנועים שהתקיימה בגרמניה לפני כשבועיים. מנגנונים ממוסבים מלוטשים ומהוקצעים המכילים בתוכם את החיבור לכבלי הגז והמצמד בנויים ומתפקדים כידיות האופנוע. מתיחת הכבל נעשית בעת סיבוב המצערת כשבתוך הגריפ נעה "קרונית" על מסילה אלכסונית-פנימית ומרחיקה או מקרבת את הכבל. למעשה ידיות הקלאץ' והגז מתפקדות חיצונית באופן זהה: את שתיהן אתה מסובב על מנת לבצע את הפעולה. זו בימין וזו בשמאל.

כלומר, בשביל "ללחוץ קלאץ'" אתה "נותן גז" בידית השמאלית כמו במצערת של הגז. מסובב אותה אחורה.