"עדיין ילד" – אופיר צמח רוכב עם מארקז (V)

בכתבה הזו שהבאנו כאן לפני כחודשיים וחצי, העבירה תמי גורלי מסר לאופנועני השטח הקטנים בארצנו כי מארקז פתוח לקבל לקייטנה השנתית שלו גם מועמדים ישראליים. היא גם הבטיחה לעזור ולהסביר בפירוט מה נדרש, איך לבנות סרטון היכרות נכון, וכיצד יש להציג את המועמדות. משפחת צמח, רוכבי שטח וכביש וותיקים (האחים רמי ויניב התחרו שנים רבות בליגת האנדורו) החליטו ללכת על זה. עשו מה שנדרש, כנראה עשו נכון, והצליחו. אופיר ("קייסי" – הומאז' לסטונר, כמובן) צמח התקבל לקייטנת מארקז וצלח אותה במחמאות ותשבחות.

תמי גורלי כמובן היתה שם, והיא מעבירה לנו את סיפור הקייטנה, הקמתה, התנהלותה, ומה חושב המייסד – מארק הצעיר – על כל העסק הנפלא הזה.

*   *   *

מארק מארקז רק בן 24 ולפעמים כשמסתכלים עליו מהצד, 24 נראה גדול עליו. הוא עדיין נראה קצת ילד, צוחק בקול רם, מתלהב, תזזיתי, קופצני. מאז ומתמיד הרוכבים הצעירים היו הכוכבים של הילדים האוהדים את אליפות העולם. רוכבים קטני קומה כמו דני פדרוסה שהחלים מעשרות פציעות מהווה השראה לילדים, אבל למארקז נראה שיש אפילו קשר חזק יותר עם ילדים קטנים הבאים לבקש חיבוק, והוא מרים על הידיים, מחבק ומשוחח. זה לא שישנם רוכבים שאינם נחמדים לילדים אבל אצלו זה בא בטבעיות והתמונות של מארקז מחזיק תינוקות, רבות יותר משל פוליטיקאי ממוצע. גם הוא לא מבין מה הקסם הזה שיש לו עם הדור הצעיר של האוהדים "אני מודה שאני לא ממש יודע. אני אוהב ילדים. אני עדיין מחשיב עצמי ילד כי יש לי עדיין את אותן התחושות וההתלהבות שהיו לי כשהייתי צעיר. אני אוהב לשחק, להשתשעשע, לצחוק ואני מאד נהנה בחברת ילדים. אני עדיין אחד מהם". דווקא במהלך המחנה אפשר היה לראותו לראשונה לא מגולח למשעי ולראות איזשהו סממן של היותו איש. אולי זה היה כך כי היינו אצלו בבית.

המסלול

המסלול הסמוך ללידה הוקם ב-2013 ע"י הרשות המקומית בעלות של 30,000 אירו לבקשתו של אמיליו אלזמורה רוכב העבר וכיום המנטור והמנהל של האחים מארקז. המסלול הכולל מוטוקרוס ופלאט טראק משמש למרוצים מדי פעם ובדרך כלל נמצא בשימוש של אלוף העולם, אחיו והצוות. "רופאה זה כמו הבית השני שלי, זה כמו הפסיכולוג שלי. כשאני נכנס לפה, אני נועל את השער אחרי ואני לבד. אנחנו ארבעה שמתאמנים כולל המטפל של המסלול. המקום הזה עוזר לי להתנתק, לחשוב על דברים, לנתח ולהתאמן. זהו מקום שברגע שאני מגיע אליו אני רגוע ונינוח".

בשביל המחנה וקייטניו הגיעו 6 מכונאים שעבדו על 20 אופנועי הילדים (85 או 65 סמ"ק) ו-10 אופנועי הפלאט טראק. על האופנועים של האחים מארקז רק בן אדם אחד עובד, האב ג'וליו וככה זה תמיד. מסלול רופאה הוא הבית גם שלו. במרוצים הוא נמצא לתמיכה, לשלב אצבעות למזל ונותן לצוות המקצועי לעשות את העבודה. ברופאה הוא הצוות. "פה זה הבית. כאן רק אני לבד מטפל להם באופנועים, אף אחד אחר, זה שלי." הוא אמר לי בגאווה בין שימון לתדלוק.

המחנה

זו הפעם השלישית שמארקז מרים כזה מחנה בסיוע של נותן החסות של חברת הביטוח אליאנס והעמותה 93 הקפות לחיים. הוא לא עושה את זה לצאת ידי חובה, הוא שם כל הזמן, מחוייב, משקיע ונלהב.הוא מודע למשמעות שהותו עם הילדים שכן הכל התחיל ממה שהוא ייחל לו כשהיה בגילם. "הרעיון למחנה הזה נולד מהחלומות שהיו לי כילד. הלוואי שלי הייתה ההזדמנות לרכוב עם האלילים שלי, להיות מוקף באנשים מעולם האופנועים. הייתי נותן הכל בשביל הזדמנות שכזו. אז אנחנו מנסים להגשים את החלום הזה בשביל ילדים ובסופו של המחנה הם משפיעים עלינו לא פחות". והוא מקשיב להם, רואה את הקוים שהם לוקחים, רוכב אחריהם במסלול ומודה שלפעמים הם גם מחדשים לו דבר מה. במהלך ימי המחנה יש לו גם מחוייבות לעיתונאים, לסגור עונה וגם למבקרים חשובים כמו ראש המחוז שבנה בשבילו את המסלול, אבל כל המבוגרים יכולים לחכות אם הוא צריך להיות עם הילדים. אחרי מזג אוויר בעייתי בעונה הקודמת, הילדים לא זכו לעלות על מסלול הפלאט טראק. השנה מזג האוויר איפשר זאת ומארקז דחה ראיונות לשעה מאוחרת בשביל להדגים ולהדריך. אחד העיתונאים פיספס טיסה כי הראיון נדחה ב4 שעות. הוא לא כעס, איך אפשר לכעוס כשזו הסיבה?

 

מארקז מדגים לילדי הקייטנה

מוטוקרוס

שום דבר לא נראה רגוע ונינוח כשמארקז על המסלול, הוא דוחף הכל עד הקצה גם כשהוא עם עוד 20 ילדים על המסלול. הוא ואלקס אחיו נצמדים אליהם ולא בוחלים במגע ואגרסיביות והילדים מחזירים בקרב על המסלול. כולם ממוגנים היטב וכולם ממושמעים ולא מעזים להתפרע. כשזה קרה פעם אחת במהלך אימון הפלאט טראק מארקז לא התעלם ונזף. "מוטוקרוס זו אחת משיטות האימון שלי ושיטות האימון במחנה. ישנם סיכונים אבל אנחנו עושים הכל בכדי שזה יהיה בטיחותי ככל שניתן".

"בזכות המוטוקרוס הצלחתי לשמור על רמה גבוהה. התחלתי עם המוטוקרוס בגיל שלוש או ארבע וזה התחביב האהוב עלי, חלק משגרת האימונים ומשלים את מה שחסר לי בכדי  לשמור על כושר. ישנן תחושות עם המוטוקרוס שאין באף ענף רכיבה אחר. אותו המסלול בשעה הראשונה ובדקות האחרונות שונה לחלוטין בתחושה מהקרקע וצריך לאלתר. זה חלק מהאימון וזה עוזר לי ברכיבה גם בענפים אחרים".  האימונים של הילדים על המסלול קצרים בשביל לשמור על עירנות ולשמר כוחות. ביו אימון לאימון הם נחים בחדר שהוכן להם עם סוכריות גומי ושתיה, משחקים כדורגל או עושים מתיחות".

"ברור שבזמן המחנה אי אפשר לייצר אלוף, אבל לילדים ניתנת האפשרות לחיות את החיים האלו, להבין את שגרת החיים של רוכב מקצועי, לראות מהי הרוטינה והפילוסופיה של רוכב, וכיצד דברים מתנהלים מפנים ומבחוץ. עם זאת אנחנו משתדלים ליהנות כל הזמן. התחביב שלנו זה המקצוע ולכן חשוב שנשמור על ההנאה".

 

הילדים במסלול של מארקז

אלופי העתיד

למארקז חשוב להוריד את הלחץ מהילדים. זו הסיבה העיקרית שאין הורים במחנה. הילדים גם כך רוצים להצליח ולהראות את יכולתם ואין צורך בלחץ הנוסף מההורים אם הם מתכוונים לכך או בטעות. "אתמול הזכרנו לכל הילדים שיש לנו שלושה ימים, לא רק שלוש הקפות כי הם יוצאים  למסלול כל פעם עם כל כך הרבה רצון ותשוקה וזה כמובן דפקט נורמלי אצלנו הרוכבים. אמרתי להם לא לנסות עדיין לרכב עם המרפק… צריך להרגיע אותם מדי פעם".

אולי אי אפשר ליצור אלוף אך אין ספק שיש הרבה פוטנציאל בין הילדים. מארקז אומר שיש ארבעה או חמישה ילדים עם פוטנציאל אמיתי בין 20 הנבחרים. אחד שהוכיח את זה הוא הנער הבריטי הצעיר וויד אדי ג'יי שהשתתף במחנה הקודם וקטף השנה את אליפות המוטוקרוס 85 סמ"ק. "כשוויד (אדי-ג'יי) הגיע למחנה שנה שעברה היה אפשר לראות בברור שיש בו משהו מיוחד והוא אפילו לימד אותי כמה דברים!  אנחנו ממש שמחים שהוא הוכתר כאלוף ה-85 סמ"ק. בילינו ביחד את גאלת פרסי הפדרציה וממש התרגשתי להצטלם איתו ועם המדליות".  אין ספק שעוד כמה שנים נראה אקדמיה סטייל VR46 של מארקז. "העולם שלי זה אופנועים ואף פעם אי אפשר לדעת מתי זה הכל יגמר, אבל אני רק בן 24 ואני מקווה שיש עדיין עוד הרבה מרוצים לפני. אני נהנה להיות לעזר לאחי אלקס ולעבוד עם ילדים ולעזור להם טכנית פיזית ובכלל בהתמודדות. אך כרגע יותר מכל אני רוכב מרוצים. אני רוכב בשביל לנצח, אני אוהב את התחרות בכל קטגוריה או ענף".

ילדים

בנתיים מארקז משקיע בגילאי עשר עד שלוש עשרה  "יש בילדים כנות ותמימות, הם צעירים והם מתעניינים ושואלים שאלות כמו למה אתה מתרסק כל הזמן ומספרים לי איך הם דמיינו שיהיה לפגוש אותי ואיך זה להיות במקומי ושואלים אם כל הזמן יש מצלמות כמו פה ואני מסביר שבדרך כלל יש אפילו יותר. הם מזכירים לי את התגובות שהיו לי כשאני הייתי ילד כשאתה רואה כל מיני התרחשויות ואתה לא כל כך מבין כיצד להתנהג או להתנהל". הוא עונה להם על כל השאלות, מסביר, מוודא שהבינו, שואל אותם אם הם בסדר, אם כיף להם. הוא עובר ביניהם, רוכס את הקסדה וגם אומר לאופיר מישראל שלא רגיל לקור הקטאלאני שחשוב לחמם את האצבעות. הוא נראה כמעט אחד מהם, חלקם כבר לא רחוקים ממנו בגובה.

"עם הילדים אפשר לחיות מחדש את הילדות, זה עדיין מקצועי אבל הם עדיין לא איבדו את ההתרגשות התמימה ברכיבה על אופנוע. אבל אין גיל כשיש חלומות".

ללמוד

מארקז כל שנה מגיע עם כלים חדשים לתת לילדים. הוא בעצמו עדיין גדל ומתפתח כרוכב, כמתחרה וכאדם כל הזמן. בעונה הקודמת למד שליטה עצמית, דחיית סיפוקים וראיית המטרה הסופית. העונה בקרב עם דוביציוזו למד כמה דברים חדשים אותם רצה להעביר לילדים. "העונה הזו למדתי המון בעיקר לא להמעיט בערכו של אף אחד ולתת תשומת לב לכל אחד מהיריבים על המסלול כי כל אחד מהם עלול להפתיע, כמו דוביציוזו למשל. בשנה הבאה אצטרך לשים לב לכל היריבים הקבועים וגם ליוהאן זרקו. ולכן לילדים אני מזכיר שצריך לשים לב ושכולם בהתחלה נחשבים באותה הרמה. כשחילקנו את הילדים לקבוצות החלטנו לערבב ביניהם".

חופש

יום אחרי שנגמר המחנה מארקז כבר היה על מטוס ליפן לסבב התודות המסורתי במוטגי, אחרי מסע עמוס של ארבעה ימים הוא יזכה לקצת חופש כי השנה החליט לוותר על תחרות הפלאט טראק שנערכת בברצלונה ועדיין לא ברור אם הסיבה היא עייפות או שהונדה לא אוהבים את הסיכון שהוא לוקח בתחרות חברית. "מאז המרוץ בוולנסיה ביליתי בבית בסך הכל יומיים. יש לי עדיין אירועים ואני רוצה גם למצוא זמן לנוח ולכן החלטתי לא להשתתף בסופרסטיג'יאו. זה קצת חבל לי כי אני מאד נהנה להשתתף בזה אבל הגוף מבקש מנוחה בשביל להתכונן לעונה הבאה כמו שצריך. האידיאל זה לפחות שבועיים של נתק מוחלט, חידוש כוחות  ולעשות רק מה שאני רוצה. אני אסיים את כל המחוייבויות שלי, אתנתק ואז אתכונן לעונת 2018".

התקשורת עם מארקז תמיד נעימה, הוא מרוכז במה שהוא עושה אבל כשהוא מדבר או מתראיין הוא איתך לחלוטין ואם מעניין לו הוא גם עונה על יותר שאלות. בכלל, משפחת מארקז מאד נחמדה. אלקס האח הצעיר כבר בוגר ודי משעשע. הוא לעומת אחיו נסע יום אחרי המחנה רק לבלגיה לחגיגות סיום השנה של קבוצת מארק VDS. אותו בעיקר הטריד איך הוא יתמודד עם כל האלכוהול שמצפים שיצרוך בחגיגות של קבוצה בחסות בירה.

בסוף היום, אחרי הראיונות הם נכנסו לרכב שלהם בדרך לפגוש את הילדים שיצאו באוטובוס למוזאון בסרברה. אלקס נהג, מארקז לצידו ומאחור ישבו סימון, חוזה ועוזרו של אלזמורה, אוריון. ביציאה מהמסלול המתינו כעשרה אוהדים. הרכב עצר, מארק יצא החוצה חתם והצטלם ותוך כדי נופף לעברי בחיוך גדול בבקשת סליחה על העיכוב  כי חסם את היציאה,הוא קיבל בחזרה חיוך רחב.

זה הווידאו ששלחה משפחת צמח למארקז ואשר שכנע אותו שאופיר הוא מועמד מתאים לקייטנה:

 

לקריאה נוספת על המחנה ועל אופיר קייסי צמח: "תקווה דו גלגלית", מאת תמי גורלי (בערוץ 5).

(*לשאלה הקבועה האם זה מארקז, מרקז או מארקס? אז זו האופציה הראשונה. באזור זה של ספרד יש להם את הצליל זזז בשם. ה-S נשמעת יותר באזור מדריד או בדרום אמריקה.)