עיר המסלולים

לפני חודש הונח תיק עב כרס על שולחנה של שרת הספורט ועל כריכתו הכותרת המרשימה: "מסלולי ספורט מוטורי בישראל – הבעיה, הניתוח, הנתונים, הפתרון". הדו"ח חובר ע"י צוות שכלל יועצים מתחומים מגוונים ביניהם בוני מסלולים מחו"ל, מתמחים בתקנות מרוצים בינלאומיות, מנהלי פרוייקטים מתחום הנדל"ן, יועצים פיננסיים, וספורטאים מוטוריים ישראלים בכירים שבעבר נטלו חלק במרוצים בינלאומיים ושהשתלמו בקורסי ניהול ואימון בווינגייט.

הצוות הוקם ביזמת הרשות לספורט מוטורי ומנכ"ל המשרד שעמד בראשו ריכז את המחקר וגיבוש המסקנות. הפרוייקט כולו בוצע בחשאיות והסתיים בתוך 7 חודשים והתאפיין בפעילות נמרצת ובדירבון כל הנוגעים על מנת להגיע למסקנה אם הרעיון הינו בר מימוש והשגה ריאליים או שיש לחפש פתרונות אחרים לבעיית חוסר המסלולים הגורמים להשבתה כמעט מוחלטת של הפעילות בתחום.

עיקרי הדברים מובאים כאן לפניכם בחשיפה ראשונה.

הבעיה

חוק רישוי עסקים וחוק תכנון ובניה הינם המכשול הגדול ביותר העומד כיום לפני הקמת כל מסלול שהוא בכל מחוז במדינה. החוקים הללו מתועלים לפי סעיפים ובנמצא אין עדיין פריט המוגדר "ספורט מוטורי". לפיכך, אם כבר יש הסכמה בין רשות מקומית ליזם להקצות קרקע למסלול, יש צורך בהחרגה המוגדרת "מתקן ארעי ע"פ החוק לנהיגה ספורטיבית", ואישור זמני זה תוקפו בין שנה לשלוש שנים.

חלקה השני של הבעיה היא ריבוי סוגי המסלולים הנדרשים והשונים זה מזה באופן דרסטי: מסלול מוטוקרוס דורש חלקת אדמה מגודרת, לראלי-ספרינט נדרש מסלול אספלט מגודר מסוג אחד, לקארטינג מסלול אספלט מגודר מסוג אחר, לאופנועי הספורט מסלול אספלט מהיר ורחב, לאופנועי הסופרמוטו מסלול אספלט צפוף יותר, לאנדורו ולטרקטורונים נדרש שטח צפוף במכשולים טבעיים, ולראלי רייד נדרש שטח פתוח ונרחב בעל אופי מהיר.

עם הרבה רצון טוב ניתן למצוא אולי מי שינסה להקים מסלול מסוג אחד או שני במקום זה או אחר אבל כך לא תבוא הבעיה הכוללת על פתרונה.

הניתוח

למעשה הרשות לנהיגה ספורטיבית צריכה היתה לפעול בשני מישורים: האחד – להכניס בתקנות בחוקי רישוי עסקים ובניה סעיף המתייחס לייעוד קרקע לספורט מוטורי, והשני – לאתר קרקעות פנויות במקומות שונים במדינה ולפעול מול הוועדות המקומיות להקים עליהם מסלולים.

שני אפיקי הפעולה הנדרשים הללו לא בוצעו עד היום. האחד תלוי בשני. המדינה צפופה, הנדל"ן יקר, ההמולה והמנועים מפריעים את שלוות השכנים ומייצרים תלונות, וחוסר מודעות מוטורית מצד ראשי המועצות והערים. המשימה לפנות קרקע באיזור אורבני למטרות תחרויות מוטוריות, נראית גדולה וכבדה ואיש לא שש להכניס ראש לתסבוכת הזו.

הנתונים

עד היום, ב-4 שנות היותו-קיומו של החוק לנהיגה ספורטיבית, הוקמו 4 מסלולים והם פועלים ע"פ היתרים זמניים: מסלול הונדה בחדרה (מושבת כרגע עקב ערעור ובדיקה) שהוקם על קרקע חקלאית פרטית, המסלול בבית שאן שהוקם על שטח מסחרי, המסלול בווינגייט היושב על קרקע המיועדת לפארק לאומי, וראלי קרוס פצאל (מושבת כרגע עקב ערעור).

ברור לגמרי שכך לא ניתן להמשיך ולקיים או אפילו לחלום על ספורט מוטורי.

הפתרון

הפתרון נמצא לאחר השלמתה של עיר הבה"דים ליד ירוחם. זה היה המודל והטריגר לרשות הספורט לבצע מחקר מהיר ויסודי שמטרתו לבחון את אפשרות הקמת "עיר מסלולים" באותה מתכונת ואולי אפילו בסמיכות לאותו מקום.

הרעיון הבסיסי הוא להקצות בנגב שטח נרחב שעליו יוקמו מסלולים לכל הקטגוריות המוטוריות השונות. ההקמה תהיה בדיוק לפי המודל הצה"לי עם ראש עיר וצוות ניהול ובשיתוף אנשי מקצוע עולמיים מתחום בניית מסלולים. המקום ינוהל כמו עיר לכל דבר ועניין עם שרותים נילווים של מגורי קבע, אכסניות, מלונות, מגורים זמניים להשכרה, הסעדה, אולמות לימוד וכנסים, מגרשי חניה נרחבים, אזורי תמיכה טכניים (מוסכים), חנויות חלפים, סוכנויות, קניון (אחד לפחות), שרותי רפואה וכיבוי.

מודל עיסקי

עלות שלב ההקמה של הפרוייקט מוערכת ב-2.5 מיליארד שקל ועלות התפעול השוטף כ-11 מיליארד ב-10 שנים. העיר תפעל על פי מודלים כלכליים המנחים מסלולים מוטוריים בינלאומיים כשגולת הכותרת תהיה מסלול מירוצים בסטנדרט בינלאומי שיוכל להסתפח לסבבים העולמיים של הפורמולה לסוגיה בקטגוריה הרכבים ומוטו ג'יפי בקטגוריית אופנועי הספורט. הצפי להחזרת עלות ההקמה מוערך ב-7 שנים. ההכנסות יתבססו על השכרת המסלולים לגופי תחרות, לימי אימון, זכויות שידור, פרסום, ואירוח. בתכנית המורחבת יש סעיף להכללת משרד התיירות בפרוייקט ושילוב סיורים לתיירים בירושלים ובמקומות אטרקטיביים נוספים.

ההמלצה של מחברי הדו"ח היא לאתר שטח מתאים בטווח נסיעה של 20 דקות מבאר שבע או לחילופין להתמקד בסביבת ירוחם שעיר הבה"דים כבר נבנתה סמוך אליה ועיר המסלולים תוכל להשען על התשתית שהוקמה עבורה. נקודה חשובה נוספת היא ההיבט החברתי וה"ציוני" של יישוב הנגב ובמיוחד תרומה כלכלית חשובה ע"י תעסוקה נוספת לתושבי העיר והאיזור.

לדברי המתכננים יש מקום להקמת צוות היגוי מיוחד להטמעת מסרים בציבור לצורך שינוי חשיבה והיערכות שונה מהנהוג כיום. הכוונה לחדד את המסר של הקצאת יומיים מחוץ לבית בסופ"ש הן לתחרויות או לאימונים או לבילוי מוטורי גרידא.

תמיכה רעיונית ואידיאולוגית

נערך סקר מהיר בין הגופים השונים שכבר השתתפו בדיונים לפני הקמת עיר הבה"דים ושעל פי הסכמתם יצא המיזם לפועל, וביניהם ממונה מחוז דרום במשרד הפנים, הרשות לפיתוח הנגב, יועץ ראש הממשלה להתיישבות, מנכ"ל המועצה התעשייתית רמת חובב, רכז שמירת הטבע מחוז דרום, מנכ"ל 'מגמה ירוקה', מנכ"לית עמותת 'אדם טבע ודין', ומנכ"ל עמותת 'נגב בר קיימא'. כל אלה הגישו חוות דעת שהמשותף לכולן היתה ההבנה כי אם כבר הוקמה עיר הבה"דים בהצלחה גדולה, אין בעיה קרדינלית להמשיך ולפתח את האיזור על בסיס אותה אידיאולוגיה לכיוונים דומים נוספים.

תגובתה הראשונית של שרת הספורט לדו"ח היתה מפתיעה מאד: "למה שלא נבנה גם מגרשי כדורגל כדורסל טניס ובריכות שחיה ונהפוך את המקום לקריית ספורט לאומית?"

ביצוע ולוח זמנים

על פי בדיקות משרד הספורט בשיתוף אגף התקציב במשרד האוצר ניתן יהיה להגיע להשלמת הפרוייקט תוך…

הופה הופה, סטופ סטופ! לא להסחף. חלמתי בשבילכם חלום נחמד שאין לו כל אחיזה במציאות. אתם כבר יודעים שאף גוף ממשלתי בישראל לא עובד ביעילות כזו ובטח לא משרד הספורט, ובטח ובטח לא הרשות לנהיגה ספורטיבית. שום דבר לא השתנה. יאללה לנחות.