פעם בכמה זמן העולם המוטורי שוקע באבל

צילום: התאונה של אנדראס פרז בקטלוניה

פעם בכמה זמן העולם המוטורי שוקע באבל. זה לא סוד שזה ספורט מסוכן, זה לא סוד שאפשר להיפצע או למות, אבל זה גם לא סוד שנעשה כמעט כל דבר בכדי למנוע את האסון הבא, כמו גם את הקודם.

העולם המוטורי הדו גלגלי איבד הרבה מאד רוכבים. רוכבי עבר מספרים שלא עבר סופ"ש מבלי שנאלצו להיפרד מחבר או אפילו שניים. אמצעי הבטיחות היו ירודים, המיגון היה מאד לא מפותח וגם תגובות העזרה הראשונה ומצילי החיים ברוב המקרים איחרו להגיע.

המסלולים עצמם היו הבעיה הראשונה. בתחילה כל המסלולים היו מסלולי כביש ארוכים בין 26 ק"מ ל-12 ק"מ. למשל, מסלול אולסטר הסקוטי שגבה 6 הרוגים עד שהוצא מהסבב בתחילת שנות ה-70, ומסלולים כמו ספא שאורכו אז היה 14 ק"מ, או אסן שבהולנד שהיה תחילה מסלול רחובות באורך של כ-28 ק"מ ורק ב-1955 נבנה המסלול שהיה אז באורך של 7.7 ק"מ והיה מעבר לתחילת עידן של מסלולי מרוץ מסודרים.

ההרוג הראשון באליפות המוטו הג'יפי היה כבר בסבב הראשון במסלול לה מאן ב-1949. המרוץ היה חלק מאליפות העולם כשמרוצי ה"סניורס" היו חלק מאליפות ה-500 סמ"ק, הג'וניורס חלק מה-350 והאולטרה לייט כחלק מאליפות ה-125 סמ"ק. בן דרינקווטר בן ה-39 נהרג במסלול שאורכו היה כ-60 ק"מ כשניסה להימנע מלפגוע ברוכב אחר ומת במקום. במסלול בלה מאן נהרגו 31 רוכבים (45% מכלל ההרוגים באותן השנים) עד שהוצא מהסבב עם כניסת מסלול מסודר באנגליה (סילברסטון) שבו 11 פניות המפוזרות לאורך 4.7 ק"מ.

דרינקווטר היה הרוכב היחיד שנהרג באותו העונה, אבל בשנות ה-50 נהרגו עוד 27 רוכבים, בשנות ה-60 נהרגו באימונים או במרוצים 20 רוכבים, 21 בשנות ה-70, 11 בשנות ה-80, רוכב אחד בשנות ה-90, ומאז הכניסה למאה ה-21 – ארבעה רוכבים.

 

מסלולים המארחים גם את אליפויות דו גלגליות וגם רכבים תמיד היוו אתגר בטיחותי לרוכבים כשאחד ממקרי המוות הידועים היו של יארנו סרינן במונזה. שרנזו פסוליני נכנס במעקה הבטיחות שהוסיפו במונזה בעקבות מרוצי הפורמולה1 ונהרג במקום. האופנוע שלו התעופף ופגע בראשו של סרינן מה שהביא למותו. יש שטוענים שלואיס סאלום נהרג במסלול קטאלוניה לפני שנתיים בגלל הבאמפים שנוצרו מקווי הבלימה של המכוניות (הסיבה הרשמית להתרסקות היא טעות רוכב).

מסלול קטאלוניה היה גם המקום של המוות האחרון באליפויות השונות. רק שבוע לפני הסבב העולמי הנכחי נהרג הרוכב הצעיר אנדראס פרז בפניה מספר 5 כשנפגע ממספר רוכבים אחרי שהתרסק בהקפה השלישית מתוך מרוץ מקוצר של סבב הג'וניור CEV. פרז שרכב עבור קבוצת ריאל אווינטיה נחשב להבטחה בעולם המוטורי ובגיל 14 דרכו לקטגוריות הגבוהות והעולמיות כבר הייתה סלולה.

את התאונה הזו של פרז כמעט בלתי אפשרי היה למנוע. בשנים האחרונות רוב התאונות הטרגיות קורות באופן דומה כשהרוכבים הפוגעים והנפגעים הינם בעלי נסיון רחב ומגוון בעולם המרוצים. מרקו סימונצ'אלי נפגע ע"י קולין אדוארדס וולנטינו רוסי כשהאופנוע שלו חזר לתחום המסלול, ושויאה טומיזאווה נפגע ע"י סקוט רדינג ואלקס דה אנג'ליס במיסאנו ב-2010 כשהשניים ניסו להמנע מלפגוע בו אך לא הספיקו לברוח.

תאונה נוספת דומה קרתה במקרה של פיטר לנז ב-2010, רוכב בן 11 שנפגע באימון כשהתרסק בישורת מסלול אינדיאנפוליס מרוכב שהיה צמוד אליו מאחור, וגם במקרה של דני ריבס וברנט מארטינז שהתחרו בלגונה סקה באליפות ה-AMA בהתרסקות רבת משתתפים בה נפגעו מאופנועים אחרים.

אפילו בעונה זו באליפות הסופרבייק התרחשו שתי תאונות דומות שהסתיימו למזל כולם (ובזכות אמצעי ההגנה) בהחלמה מלאה של הרוכבים. יוג'ין לאברטי סיים עם פגיעה פנימית קשה ושבר באגן בתאונה שהייתה יכולה להיות פשוטה יחסית אלמלא נפגע ע"י ג'ורדי טורס שלא הספיק לברוח. אותו טורס האומלל גם פגע בלאון קמייר רק שלושה שבועות אחר כך. בשני המקרים לטורס לא היתה שום אחריות על התאונה, לצערו רק בצורה עקיפה על תוצאות הפציעה.

אחת התאונות הידועות בהיסטוריה הייתה של פרנקו אונצ'יני באסן 1983 כשהרוכב, אלוף העולם המכהן של ה-500 סמ"ק מתרסק. קווין שוונץ מצליח לברוח ולהמנע מפגיעה ברוכב אבל ווין גראדנר לא מספיק. אונצ'יני נכנס לתרדמת ל-5 ימים אבל מצליח לחזור להתחרות לעוד שתי עונות בהמשך. האיטלקי, שמכהן היום כקצין הבטיחות של אליפות העולם, מודה שיש דברים שלא ניתן לשנות או לשלוט בהם. "לצערנו אין בידינו לשנות גורלות. כשזה קורה, אין ביכולתנו לשנות דבר. עלינו לקבל את זה ולא ניתן להתגונן, לא יכולנו לעשות דבר נוסף". את הדברים הללו הוא אמר לרדיו האיטלקי אחרי מותו של סימונצ'אלי שכאמור מאד הזכיר את התאונה שלו עצמו. "מה שקרה בעת התאונה, כמו בתאונות אחרות, זה שהאופנועים קרובים מאד אחד לשני, אז שני רוכבים התקרבו ופגעו במרקו בראש ובצוואר. זה מה שהפך את התאונה לטראגית".

 

מרקו סימונצ'אלי, כמו רוכבים רבים אחרים, היה נוכח כל יום שישי בפגישות הבטיחות של הרוכבים אותן מנהל אונצ'יני ביחד עם לוריס קפירוסי. הפגישות הללו מתקיימות מאז עונת 2003 שבמהלכה נהרג דייג'ירו קאטו בעקבות תאונה בסבב בסוזוקה. התאונה שכנראה נגרמה בגלל כשל אלקטרוני של ההונדה (ההודעה הרשמית אחרי בחינה של ההונדה, הבלמים והדטה היתה שזו הייתה טעות רוכב ולא בעיה מכנית או אלקטרונית) עוררה אצל רוכבים רבים רצון להשמיע ולהישמע, דבר שלא היה כשסרינן התריע לגבי מעקי הבטיחות המסוכנים לרוכבים באותו סוף השבוע בו מצא את מותו.

אחת ההחלטות העומדות בפני ה-FIM ודורנה היא האם לצמצם את מספר הרוכבים היכולים לזנק למרוצים בקטגוריות הנמוכות. למרוץ בו נהרג פרז, זינקו 42 רוכבים, מספר גבוה מאד של רוכבים שכמובן מוביל לצפיפות רבה על המסלול. ברמה העולמית המספר כיום מוגבל ל-35 בקטגוריה המקבילה של המוטו3 ובקטגוריה הבכירה מספר הרוכבים לא אמור לעלות על 26 רוכבים.

הביקורת על האליפות, המסלול ותיפקודו שנשמעת איננה מסתדרת עם הנתונים על הנייר. מאז השקת האליפות ב-1998 מותו של פרז הוא המוות הראשון באליפות הפעילה במסלולים בספרד ובלה מאנס שבצרפת. הרוכבים עוברים הדרכות, תדרוכים וכמובן ממוגנים ע"י אמצעי הבטחות המתקדמים כשחלקם כבר משתמשים בחליפות המגן המתנפחות וחלקם ישתמשו בהן בעתיד הקרוב (שימוש החובה בכרית האוויר נמצא בהטמעה). מסלול קטאלוניה שהוקם ב-1992 פעיל כמעט בכל יום במרוצי האליפויות השונות, מקצועניות וחובבניות, דו גלגלי ורכבים. מאז תחילת הפעילות נהרגו במסלול 7 רוכבים. כל רוכב הוא עולם ומלואו אך עדיין זה מספר נמוך יחסית לפעילות הרבה המתקיימת לאורך השנים במסלול זה.

המוות תמיד יהיה לצערינו חלק מהספורט וחובה להמשיך ולבחון כל תאונה ותקרית ולשפר את המסלולים כמו אזורי בריחה מותאמים לאופנועים, הרחקת קירות הבטיחות, השטחת באמפים ועוד. המחקרים וניתוחי התקריות מסייעים למעצבי המסלולים להימנע מעיצוב תוואי מסלול מסוכן שבו רוכב עלול לחזור למסלול בעקבות החלקה, שימוש באספלט המטיב את האחיזה בתנאי טמפרטורה שונים, צביעה בצבע שאינו מחליק (או פחות) ועוד.

וכמובן – מזל. מזל תמיד יהיה חלק מהספורט וגורל לדברי רבים מהם אי אפשר לשנות. פאולו סימונצ'אלי: "מרקו נהרג באחד מהמסלולים הבטוחים בעולם (ספאנג, מלזיה) כשהוא רוכב במהירות של 47 קמ"ש. יש סכנה במה שהרוכבים עושים, אך הסכנה אורבת בכל מקום" – הוא סיפר לי כשדיברנו על טרגדיות, והוסיף: "לפני כמה זמן זוג נהרג באיטליה כשנפל עליהם גשר על הכביש המהיר, זה גורל. אני מאמין שאם מרקו היה פועל בניין הוא היה נהרג כשהיה נופל מהפיגומים". (ראיון מלא עם פאולו סימונצ'אלי – כאן).