צבעי ושמו דרודי

מי שעוקב אחרי אליפות העולם למרוצי אופנועים, המוטו ג'יפי, יכול לראות את האומנות בכלים, בקסדות בחליפות ובאופי הרכיבה של המתחרים. במרוץ שנערך ביום ראשון 10.9.17 בסאן מרינו אפשר היה לראות גם אומנות אחרת על האספלט עצמו. (באזורי הבריחה – run offs).

מסלול מיסאנו העולמי ע"ש מארקו סימונצ'לי הוקם ב-1969 לא רחוק מחוף הריבריירה והעיר רימיני והוא מארח את סבב אליפות העולם למרוצי אופנועים בקביעות החל מעונת 2007 אחרי הפסקה מאמצע שנות ה-90. אלופים רבים גדלו ומתגוררים בקירבה למסלול כשהבולט בהם הוא כמובן ולנטינו רוסי המתגורר בעיירה טבולייה הנמצאת רק רבע שעה נסיעה מהמסלול. המוני האוהדים הצובאים על היציעים צובעים את המסלול בצבעי הרוכבים והקבוצות האהובות עליהם והצבעוניות הבוהקת הזו היתה חלק מההשראה של המעצב אלדו דרודי (המסרב לקרוא לעצמו אומן למרות שעבודותיו מוצגות במוזאונים ובביאנלה), שהפך את המסלול ליצירת אומנות לקראת המרוץ העונתי.

 

דרודי בכלל רצה להיות רוכב כשיגדל. אביו היה לוקח אותו לראות מרוצים שבהם השתתף ג'אקומו אגוסטיני ודרודי הצעיר היה חוזר הביתה, מצייר וחולם. הוא הסתפק בצבעים כי לא היה למשפחה כסף לאופנוע. כשהיה בן 20 שלח שרטוטים עם הצעות לעיצוב לדיינזה, חברת המיגון האישי, והם התגלגלו לידיו של לינו דיינזה שהתלהב והתקשר באופן אישי לבחור הצעיר.

הוא הביא ניחוח חדש לעולם המרוצים. בנה סיפור עיצובי לכל אחד מהרוכבים כשהוא מתייחס לגוונים ולעיצוב כמו האינדיאנים שלחמו באמריקה עם צבעי מלחמה מרוחים על גופם ופניהם, כשהוא משווא את היציאה למסלול לקרב, כשהצבע הוא עוד אמצעי להשתלטות על הפחד ולהרתעת היריבים. הוא זה שביחד עם ולנטינו הפך את הצבע הצהוב לסמל של האלוף, הוא זה שהכניס את האלמנטים לעיצוב הקסדות, החליפות והפרינגים למרוצים ולכביש. בעטיו חדרה התפיסה הוויזואלית המוכרת היום שהעיצוב מורכב מיותר מרק קווים, צורות גאומטריות ועומס של גוונים.

בראיון לפני מספר שנים הסביר דרודי שגם כאוהד התקשה להבין את מה שקורה על המסלול. "היו עונות שבהן אי אפשר היה לזהות את הרוכבים על קו הזינוק כי היה יותר מדי מהכל. עכשיו כשאני עובד עם רוכב אני מנסה לזהות בו קודם כל את צבע הבסיס. למשל, ולנטינו הוא צהוב. עם מארק מארקז עבדנו בזמנו עם אדום. לכל רוכב יש את הצבע האהוב עליו וברור שאין כל כך הרבה צבעי בסיס אז אנחנו מעמיקים את הצבעוניות בכדי לא לחזור על עצמנו". הפריצה הגדולה והפיכתו למעצב המוביל של הרוכבים קרתה אחרי שפגש את קווין שוואנץ האמריקני שבתחילה נבהל מהסגנון מושך תשומת הלב של האיטלקי ולא הצליח להחליט מה הוא מרגיש כלפי העיצובים ואם הוא רוצה או לא רוצה ללבוש אותם, אך לבסוף נפל בקסמו. דרודי היה גם זה שהכיר לשוואנץ את מי שהיה ילד באותה התקופה והפך שם מוכר אצל המתגוררים באזור – ולנטינו רוס,י שלימים הפך לרוכב המזוהה עימו ביותר בזכות סמלי השמש והירח, הכלבים, דמות הרופא, הצב וכמובן הלוגו 46 שעיצב עבורו. העבודה עם הרוכבים ובעיקר עם מי שהפך לשם המוכר ומזוהה ביותר עם הספורט, גם שינתה את השיווק של הענף והממורביליה של הרוכבים כשהשניים משתפים פעולה בקסדות הייחודיות שאפשר לראות גם בכבישי ישראל.

בחירת הצבעים ומה שהם מסמלים, הובילו את אלדו דרודי והצוות במיסאנו לעיצוב של המסלול, הפוסטר המקדם את הארוע המוטורי, והאלמנטים הנוספים שיקדמו או יפוזרו במסלול כמו דגלים, חוברות ועוד. צבעי התכלת והלבן המסמלים את דגל סאן מרינו אך גם את השמיים והעננים, האדום הבוהק המסמל את דוקאטי, הצהוב המסמל את השמש אך גם את ולנטינו רוסי והאוהדים. הכחול המסמל את הים ואת יצרן האפנועים סוזוקי, הלבן והכתום מסמלים את החופים ואת אופנועי ההונדה. הכל מאוגד כפסיפס אחד של עיקולים, משולשים, קוים ועיגולים היוצרים את סאן מרינו ואת עולם המרוצים.

דרודי חיפש גם השראה בימי הזוהר של האזור. "בנינו שפה גרפית המייצגת ומזכירה את תור הזהב בין שנות ה-60 וה-80 של אזור רומגנה. עיצוב מעט נאוני, בוהק שהיה פופלארי גם במגזין הווג באותה תקופה וחזר להיות באופנה גם היום. כשנברנו בהיסטוריה הוויזואלית של הריביירה ועולם העיצוב הגרפי של שנות ה-70, הצלחנו למצוא קו מקשר בין העידנים השונים. הצבעים הבוהקים הם חלק מעיצוב בגדי הים והאלמנטים השונים על החוף אך הם גם חלק ניכר מעולם האופנועים והמרוצים".

הוא מוצא גם אינספרציה בראשית הקריירה שלו "התחלתי באותה התקופה והייתי חלק מהמהפיכה הצבעונית כשהשתמשתי בצבעים הדומיננטיים, עיצבתי חליפות עם דוגמאות אה-סימטריות וקצת מנותקות מהתפיסה בעולם הזה באותה התקופה. אני זוכר במיוחד את החליפה שעיצבתי ללוצ'ינלי בשביל מרוץ הדיאטונה 200, חליפה לבנה עם ארבעה גושי צבע. אז היום אנחנו מתכתבים עם מה שיצרנו אז כשהצבעים מסמלים ומביעים כל כך הרבה.

מסלול מיסאנו קיווה לארח יותר מ100,000 אוהדים ביום המרוץ שיוסיפו לצבעוניותו (הגיעו מעל ל96,000 בתנאי גשם – כך שזה לא נורא בכלל)."רצינו להציג עידן חדש של עולם המרוצים" אמר השבוע מנכ"ל המסלול אנדראה אלבאני והוסיף "בזאת הצלחנו כי מי אם לא אלדו דרודי מהנשמות של הספורט והאזור התאים למשימה?" אלבאני כמובן לא צפה את פציעתו של הגיבור המקומי ולנטינו רוסי שעקב פציעה לא לקח חלק במרוץ הביתי שבו מעל 90% מהאוהדים לובשים צהוב. לשמחתם של בעלי המסלול, מי שמוביל את אליפות העולם הוא האיטלקי אנדראה דוביציוזו על הדוקאטי, נתון שעזר למספר הצופים להישאר גבוה ולשאגות הקהל להישמע למרחוק.