ראיון עם ניקי היידן (2011)

את ניקי היידן פגשתי בבית השני שלו, איטליה. אין לו באמת בית באיטליה אבל ילד קנטאקי מרגיש בבית באיטליה עם הדוקאטי שלו.
הרבה זמן רדפתי אחרי ניקי אבל הוא עסוק, כמו עוד מספר רוכבים שנתקלתי בהם בשנים האחרונות, ניקי לא אוהב להתראיין למי שהוא לא מכיר. צריך לזכות באמונו. אז אחרי מספר שנים בפאדוק ואיש מדיה חדש, סוף סוף התאפשר לי לשבת עם ניקי לראיון קצר.

סוף השבוע בקושי התחיל והיה צפוי להיות אחד העמוסים ביותר בעיקר לקבוצה אליה משתייך ניקי, המרוץ הראשון של בן קבוצתו ולנטינו רוסי בבית. כהכנה לראיון קראתי כל פיסת מידע ששיחרר האמריקני, מה גם שפגשתי אותו רק מספר שבועות קודם לכן בסבב אסטוריאל שבפורטוגל. שני דברים היו ברורים: נמאס לו לדבר על רוסי ואין לו כל כך מצב רוח.

ניקי הוא בחור אופטימי ושמח. האמריקני התברך בגנים לרכיבה (זה בטוח כבר עבר אליו בשילייה) והוא ציני. יש לו חיוך עקום, שובב, שיניים צחורות ועיניים נוצצות.

הונדה ייבאו את ניקי מ-AMA אחרי שצבר שם נצחונות רבים ולקח אליפות. את המרוץ הראשון במסגרת אליפות המוטו ג'יפי סיים שביעי ואת הפודיום הראשון קטף כבר בעונה הראשונה שאותה סיים רביעי בדרוג האליפות והוכתר כרוקי העונה. את 2004 עדיף לשכוח אבל את 2005 הוא סיים שלישי סה"כ אחרי ולנטינו רוסי וסטה ג'יברנאו.

לשיא שלו הגיע בעונת 2006 כשקטף את האליפות במרוץ האחרון של העונה, נכון הוא ניצח רק 3 מרוצים וסיכום הניקוד שלו נמוך משאר האלופים בעשור האחרון אבל אי אפשר לקחת ממנו את הכתר. ניקי היה הטוב מכולם בעונת 2006. ניקי אדום זו כבר עונה שלישית. את העונה הראשונה שלו בדוקאטי סיים במיקום ה-13, את עונת 2010 סיים שביעי.

עונה לא משהו עוברת על דוקאטי וניקי סובל, נלחם ונאבק אבל זה לא זה. בהתחלה הוא היה מבודח אך ככול שהעונה התקדמה החיוך שלו נמוג והוא נראה יותר ויותר עצבני ומוטרד. הבחור האופטימי איבד סבלנות אבל דווקא בשבועות האחרונים הוא נראה מעודד יותר. האמריקני בן ה-30 חתום לעוד שנה בקבוצת המפעל והוא עובד קשה לסייע לבן קבוצתו בשיפור האופנוע והכנתו לעונת 2012.

את הראיון קבעו לי ביום חמישי בשעה חמש וחצי במוטור הום של דוקאטי, היה שקט שם, כולם היו במסיבת העיתונאים המקדימה לסוף השבוע ובן קבוצתו של ניקי היה ללא ספק הכוכב שם. כרגיל הוצאתי את השי שאני מביאה לכל רוכב שאני מראיינת והנחתי על השולחן את שוקולד הפרה עם הסוכריות המתפוצצות.

ניקי מנפנף בשערו ואומר "יו שוקולד, איך ידעת מה היא החולשה שלי? איזה כיף לי כמה מתנות אני מקבל בסוף שבוע הזה".
רב מזל שכמותך – אמרתי והוא מחייך, השניים הלבנות שלו כמעט ומסנוורות אותי ומגיב "מגפיים ושוקולד".

הוא שואל על הספורט בישראל ואני מסבירה שהוא בצמיחה וניקי אומר בהרואיות " אני אעזור לך" ומחייך.

מה אתה חושב על העונה עד כה?

את יודעת, לא נעתקת נשימה כמו שקיווינו. קיווינו שיהיה קצת יות טוב מהמצב כעת.
אליפות זו לא המטרה שהצוונו לעצמינו והונדה ללא ספק לקחו צעד ענק קדימה העונה ואנחנו לא השתפרנו כמותם אבל יש עדיין מרוצים לעונה הזו וגם שני מרוצים ביתיים ואני מאד חיובי. לדעתי אנחנו עדיין יכולים לסיים את העונה הזאת באופן חיובי ואני כבר מוכן וערוך לעמוד על הפודיום שוב.

אם נשווה את הנתונים מהעונה הקודמת השפרת בתוצאות רק במרוץ באסן, הולנד, מה קורה ? בעונה הקודמת צברת מיקומים גבוהים יותר. חוץ מזה שיש ביקורת עליך שאתה לא באמת שם ולא ממש נותן את כולך כבעונות שעברו.

"נו באמת, לכל אחד יש זכאות לדעות משלו אבל לא נראה לי שזה באמת המקרה. אם תשווי את זמני ההקפות בעונה הקודמת לעונה הנוכחית כל הרוכבים השתפרו. איפה קראת את זה?"
( "אני צריכה לחפש" עניתי. נו נראה לו שאני אגיד לו גם? "אאה, בסדר." הוא מגיב)

אתה לא היית מילולי כמו שאר הרוכבים בקטגורייה בנוגע לצמיגים והביקורת על ברידג'סטון, יש סיבה לכך?

"בדרך כלל אני משתדל לא לרוץ לדבר עם התקשורת, אם יש בעיה עם ברידג'סטון אז לך דבר איתם ישירות ולא עם העיתונות. אם מדובר באחד מנותני החסות שלך או אפילו באחד הספקים שלך אתה צריך להיות בצד שלהם ולא נגדם, אתה צריך לעבוד איתם ולא מולם. גם אני טעיתי, כבר קרה לי שאמרתי משהו שלא במקום ושלא הייתי צריך לאמר על יצרנים או נותני חסות אבל במקרה הזה אני די מרוצה ממה שקורה עם יצרנית הצמיגים, ברידג'סטון מקשיבים לנו מאד העונה וסיפקו לנו את הצמיגים המשולבים שכל הרוכבים מאד רצו ובמקרה אחד העונה הם אפילו היו מוכנים להיכנס למשאיות שלהם ולנסוע עד גרמניה בכדי להביא לנו צמיגים מיוחדים אבל את יודעת איך זה נגמר… מספר רוכבים לא היו מעוניינים אז אני כבר לא יודע מה לאמר, אני רק לא חושב שזה פייר לזרוק את ברידג'סטון מתחת לרכבת אם הרוכבים לא מוכנים לתת להם להתעלות על עצמם."

מה דעתך, אם הצמיגים היו דומים יותר לצמיגים שיש בסופרבייק, אחיזה בתחילת המרוץ אבל נשחקים לקראת הסוף? נראה לך שזה יהיה מהנה יותר?

"טוב, אני לא יודע אם אני אהנה מזה, שתיגמר לי האחיזה… נראה לי שזה תלוי במרוץ. בחלק מהמרוצים אעדיף יותר אחיזה עם הזינוק , בחלק מהמרוצים אעדיף אחיזה טובה כשאני נאבק עם מישהו על מיקום. אני חושב שכדאי שאז תהיה לי אחיזה."

בעונה הקודמת הכינוי שהודבק לך היה המגנט, אם זה היה טקאהאשי, סימונצ'אלי או דה אנג'ליס שנכנסו בך ולקחו אותך החוצה, אם זה היה קורה העונה נראה כי פיקוח המרוצים היו מתנהלים קצת אחרת.

"נראה כי פיקוח המרוצים מנסים לשפר ולעדכן את הפעילות שלהם, גם בעונה הקודמת סימונצ'לי קיבל עונש "רייד טרו", אבל כל הסיפור הזה לא נוגע לי העונה כי לשמחתי לא הייתי מעורב בכל הבלאגן הזה וסביר להניח שגם אשאר מחוץ לזה גם בהמשך."

האם זאת החלטה שלך לא להתערב ולא לאמר דבר בנושא הבטיחות והסתכנות הרוכבים?

"כן, אני מעדיף לא לפתוח את הפה בנושא, אני חושב שמרוצים זה מרוצים וצריכים לתת לנו להתחרות אבל בכל מקרה לדעתי הועדה של פיקוח המרוצים עושה עבודה טובה בדרך כלל."

אתה חושב שאנחנו מאבדים מהספורט בגלל כל הרכילויות מסביב?

"לא, ממש לא, זה יותר טוב לספורט כי ככל שיש יותר דיבורים יותר אנשים עוקבים אחרי הספורט. כל עוד הם מאייתים את השם שלי נכון, אז הכל בסדר! יותר דיבורים יותר טוב."

קרה לך שהוציאו דברים שאמרת מהקשרם? זה לא מעצבן?

"או, יש דברים שמסתובבים שם בחוץ שכביכול אמרתי והוצאו לחלוטין מהקשרם וכדומה אבל אני לא חושב שיש משהו שגרם לי להשתגע, לפעמים זה קצת מטריד. ככה זה עם המדיה, אני לא חושב שמשהו נעשה בכוונה או במודע, אסור לשכוח שיש לנו את מחסום השפה ולפעמים כשמתרגמים משהו, דברים הולכים לאיבוד בתרגום."

איך אתה מתמודד עם הלחץ מהמדיה האיטלקית כרוכב אמריקני בקבוצה איטלקית על אופנוע איטלקי?

"יש עלי הרבה לחץ אבל אני אוהב את זה, אני אוהב לרכב על דוקאטי, אני מאוהב בהזדמנות הזו שקיבלתי ואני נהנה ממנה. אני אוהב את האופנוע, אני אוהב את הקבוצה ואני מקווה שנחזור לתוצאות טובות בקרוב."

אתה דובר איטלקית?

"לא ממש, אני יכול לזרוק מילים באוויר פה ושם אבל לא יכול לבוא ולדפוק נאום שלם או שיחה קולחת באיטלקית."

אתה אוהב את מוג'אלו?

"כן, מאוד, לצערי התוצאות שלי פה לא משהו אבל כמסלול זה לא יכול להיות הרבה יותר טוב מזה, הוא אחד מהמסלולים הטובים בסבב בעיקר כשהתלוליות בצידי המסלול עמוסות בצופים והשמש זורחת."

להיות בן קבוצה של רוסי, סלח לשפה הבוטה שלי אבל האם זה קוץ בתחת?

"לכל דבר יש את היתרונות ואת החסרונות שלו, לעיתים אני שמח שהוא בן קבוצה שלי ואני חושב שבסופו של דבר שזה טוב לכולנו שרוסי בדוקאטי, התמיכה שאנחנו מקבלים עכשיו מדוקאטי ומהמפעל ממש טובה והם עובדים קשה בכדי לעזור לנו וכשאני רואה את כל הפיתוחים וכמות של הפיתוחים אני בטוח שזה לא היה קורה אם רוסי לא היה פה ולבטח לא כל כך מהר."

סטונר אמר שדוקאטי בתקופה שלו לא ניסו מספיק

את יודעת… –   ואז הוא עוצר נאנח ומשמיע קולות של שיחרור אויר בלחץ, מעיף מבט לעבר קריס איש המדייה שלו מטעם דוקאטי, אז אני חותכת ואומרת לו יאללה ממשיכים הלאה. נראה לי שעיצבנתי אותו מספיק, לא כדאי פשוט.

ספר לי קצת איך זה להיות ממשפחה של מרוצים?

"אז גדלתי בסביבה של מרוצים, של רוכבי מרוצים, זאת המשפחה שלי. אבא שלי ארל היה מתחרה בעצמו, אפילו אמא שלי היית מתחרה בזמנה. שני האחים שלי מתחרים השנה באליפות ה-AMA בקבוצות מפעל ואפילו בני הדודים שלי מתחרים במרוצי אופנועים. זה מי שאנחנו."

מה עם האחיות שלך? 

"הן כרגע ויתרו על המרוצים, אחת עומדת להתחתן ברוב והשנייה פשוט חיה את חייה מחוץ למסלול, הן כמובן אוהדות גדולות של הספורט וכמובן שהן עוד מגיעות לראות מרוצים במהלך העונה."

בסביבה שגדלת בה היית לך איזושהי אופציה לא לבחור בקריירה של רוכב אופנועים?

"לא וגם מעולם לא רציתי משהו אחר, אלו החיים שלי, אלו החיים שאני רוצה לעצמי, מעולם לא רציתי או ייחלתי למשהו אחר, אף פעם לא הכנתי תוכנית ב', זהו זה, זה הדבר האמיתי"

האם ההורים שלך ניסו פעם לגרום לך עניין באיזשהוא תחביב אחר? 

"ההורים שלנו רצו לחשוף אותנו גם לדברים אחרים ולראות גם עולם אחר, כמו למשל משחק ה"טי בול" (*"טי בול" זה המשחק למתחילים לבייסבול וסופט בול והשחקנים הם תלמידי גן ובית ספר יסודי בגילאים 4 עד 8) וכל מיני דברים אחרים אבל מרוצים תמיד היה האהבה האמיתית ושום דבר אחר לא התקרב אפילו."

אתה מגיע הרבה הביתה?

"קורה שיש תקופות שאני מגיע פחות אבל אני משתדל כמה שיותר ואז כולנו נאספים ביחד להשלים פערים."

אז איך אתה שומר על הקנטאקי סלנג שלך? אתה לעיתים משתמש בביטויים שלא כולם מבינים

"אני מבין אותך מצוין אז אני לא באמת מבין מה הבעיה. חשבת אולי לשאול מישהו מהדור הצעיר יותר?"

אתה נהנה להתעסק בכל היחסי ציבור האלו?

לפעמים חלק מהפעילות היח"צנית הזאת מתישה ומעצבנת אבל בפעמים האחרות זה גם די מהנה. אני גם מבין שזה חלק מהעבודה שלי ואני אוהב את העבודה שלי. אני רק לא אוהב שזה מפריע למהלך סוף השבוע, למרוצים או לתפקוד שלי על המסלול, למזלי דוקאטי מבינים עניין ככה שזה כמעט לא קורה."

לפעמים נראה שאתה דוקא לוקח על עצמך את כל פעילות קידום המרוצים, בעיקר לפני הסבבים האמריקנים.

"אני לא לוקח את זה כמשימה אבל אני רוצה לתמוך ולקדם את הספורט, חוץ מזה לעיתים זה בשביל נותני החסות ויש לי מחוייבויות כלפיהם על המסלול ומחוצה לו. זה לא משהו גדול עלי שאני לא יכול להתמודד איתו."

עוד כמה זמן אתה רואה את עצמך כחלק מהספורט?

"אני אפילו לא חושב על הסוף, אני כולי תקווה שהמעבר לאופנועי 1000 סמ"ק יעשה לי רק טוב, נחכה ונראה."

אני מודה לו ומאחלת לו בהצלחה והוא מחייך, מסתכל על השעון שהוא מקדם בהצלחה מזה שנים ואומר לי "צ'ירס"

ניקי בילה את השבוע בין המרוץ ביפן למרוץ בפיליפ איילנד בחרז', הוא הוקפץ ע"י הבוס לבחון את האופנוע במקום רוסי שסדק את האצבע. ניקי הספיק לבלות בבית בקנטאקי בחיק משפחתו ולחגוג את היותו דוד לעוד אחיין פחות מ48 שעות עד שעלה עוד פעם על מטוס לצד השני של העולם וכל זה בין הטיסות הטראנס אטלנטיות. כששאלו את ניקי אם זה לא מעצבן ענה "זה דבר טוב, טוב מאוד אפילו" במסיבות העיתונאים לפני הסבב בפיליפ איילנד שיבח את היצרן על ההתמדה, ההשקעה והנכונות. את המרוץ בפיליפ איילנד סיים שביעי כשהוא אומר שהוא הרגיש יותר נוח מזה הרבה זמן ויבסס את הצעדים הבאים שיקחו על החצי הכוס המלאה.

אולי הוא לא הטוב ביותר על המסלול, אבל הגישה שלו, המסירות שלו וההשקעה זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.