רטרו-סטייל עם אפליקציה

בשני העשורים האחרונים חל מהפך בשוק האופנועים. האירופאים חזרו להוביל ולתת את הטון כמו שהיה בחציה הראשון של המאה הקודמת עד הופעת ה-UJM ובעצם, היום היפנים הם אלו שנגררים אחרי אירופה. לא ניכנס לסיבות שהובילו אותם לכך, וכנראה חלקן קשורות לתקנות זיהום האוויר בעולם המערבי, אבל המצב בפועל הוא שהונדה, סוזוקי וגם קאוואסאקי כבר לא מחדשות כמו פעם. אפשר היום אפילו לשמוע רוכבים שקוראים להונדה שיעממונדה…

דבר דומה היה גם אצל ימאהה עד שהחליטה לפני שלוש שנים לקחת את העניינים חזרה לידיה ויצאה לדרך עם סדרת ה-MT. בתחילה יצא דגם ה-09 ושלל נגזרותיו שהתבססו על מנוע טריפל בנפח 900 סמ"ק, אח"כ הגיעה סדרת ה-07 עם מנוע טווין מקבילי בנפח 700 סמ"ק ואחרון חביב יצא השנה ה-MT10 שמגיע עם מנוע מרובע צילינדרים בנפח 1000 סמ"ק. המציאה את עצמה מחדש קראו לזה. אנחנו חשבנו קצת אחרת וניגע בזה בהמשך.

לאחר שראתה כי טוב לדוקאטי עם הסקרמבלר שלה, החליטה ימאהה להוציא השנה את הגרסה שלה ל'רטרו' על בסיס ה-MT. אלו נקראים XSR700 ו-XSR900 (האח הגדול איננו מיובא ארצה לצערנו). ה-XSR שייך לסדרת המסורת הספורטיבית של ימאהה ועיצובו מכיל בין היתר גם אלמנטים של דירט-טראקר עם חיספוסים פה ושם כאילו הנ"ל נבנה בגאראז' של מישהו מעודפי חלקים שסתם שכבו לו שם. דוגמאות בולטות לכך ניתן לראות בראדיאטור הגדול לפנים שנראה כלא קשור לכלום או בחיבורי השלדה למנוע החשופים ומשאירים חלל ריק שמתוכו מבצבץ בורג גדול וחסר חן. זה לא שימאהה חיפפה כאן והחליטה לחסוך פה ושם, להיפך – הכל נעשה במודע, כאילו ליצור ניגודים שיגרמו לרוכש להיות מעורב בתהליך העיצוב.

ואכן יחד עם הדגמים הנ"ל ימאהה שיחררה גם אפליקציה מגניבה לסלולרי שנקראת MY GARAGE ושם אתם יכולים לעצב את האופנוע כרצונכם. שם תמצאו את המזור לכל התחלואים הללו כמו ראדיאטור קטן יותר בצבע שחור אשר נראה הרבה יותר טוב על האופנוע, פקקי מתכת לחורים האלו בשלדה וגם פרטי עיצוב רציניים יותר כמו מיכל דלק הצבוע בצבע צהוב עם ריבועים שחורים בתחתיתו, קני רוברטס סטייל, וכן מושב שטוח יותר של סקרמבלר אמיתי. בתמונות תוכלו לראות את ה-XSR שעיצבתי והייתי רוצה לעצמי במידה והייתי רוכש אחד כזה (לא הכנסתי את האגזוז החלופי כי זה על פי האפליקציה לא חוקי כלל לכביש).

במאמר מוסגר נציין שימאהה שיחררה גרסאות אפליקציה לכל הסדרות שלה (כל סדרה, אפליקציה נפרדת הדורשת הורדה והתקנה בנפרד) קטנועים, סופרספורט וסדרת ה-MT הרגילה שם אתם בוחרים את הדגם, משפצרים כאוות נפשכם ואפילו שולחים לדילר הקרוב אליכם כדי לקבל הצעת מחיר. כמה חבל שהיבואן הישראלי לא מודע לה כלל.

*   *   *

טוב, נחזור לענינינו. לפי דעתי בסדרת ה-MT ימאהה לא המציאה את עצמה מחדש אלא בעצם חזרה לנוסחה מוכרת שעבדה לה בעבר בצורה יוצאת מן הכלל (למעט גליץ' קטן): סדרת ה-XS של סוף שנות השישים, לאורך כל שנות השבעים ותחילת השמונים. אז ימאהה החלה דווקא עם טווין מקבילי, ה-XS650 שהפך מיד להצלחה מסחרית והיה למעשה האופנוע שנעץ את המסמר האחרון בתעשיית האופנועים הבריטית. אחריו הגיעה ב-1976 אחיו הטריפל ה-XS750 שייצורו נמשך רק שנתיים והופסק עקב כשל תיכנוני חמור שגרם לחוסר שימון מספיק של הצילינדר האמצעי. למרות זאת הוא עדיין היה הדגם נבחר לאופנוע השנה ב-1977. ב-1979 הגיע האח הגדול מרובע הצילינדרים ה-XS1100 ובכך הושלמה הסדרה שהצעידה את ימאהה מעידן השתי פעימות לעידן הארבע פעימות.

בזכות פשטותו והיותו בסיס לשינויים הפך ה-XS650 לאחד האופנועים החביבים על האמריקאים ובעולם כולו בכל הקשור לקיסטום והפיכתו לקפה רייסר או דירט-טראקר, סקרמבלר או מה שרק תרצו. נוסיף לכך שזה היה האופנוע שבנה את הקריירה של קני רוברטס במירוצי הדירט טראק בארה"ב ואשר הביא לו אליפות ראשונה ב-1973 ותבינו מהיכן נמתח הקו המקשר בין העבר העתיד.

*   *   *

ויזואלית האופנוע נראה טוב ומרשים. האיכות היפנית באמת נשקפת מכל פינה. כסא העור מזמש מדליק וגם מיכל הדלק עם כיתוב ה-XSR בגדול מרשים. האופנוע מצוייד בשעון אחד המכיל את כל המידע בדיוק כמו בדוקאטי סקראמבלר, מינימליזם במיטבו. אז מניעים את האופנוע ו…סאונד של קטנוע. טימקס אם תרצו. כמה מאכזב אחרי כל הלוק הזה שיוצר ציפיה גם לסאונד מגניב. אולי הבעיה בי, אבל אני חושב שכל אופנוע ראוי, חייב שיהיה לו סאונד עם נוכחות ואל תגידו מיד זה תקנות הרעש וזיהום האוויר כי הנה, דוקאטי עוברים את אותן בדיקות ועדיין מצליחים למכור אופנועים עם סאונד מגניב שנשמע עם נוכחות ולא איזו מכונת תפירה חרישית.

הצטרפתי לחברי לקבוצת הרכיבה שם כולם רוכבים על אופנועי עבר כדי לראות כיצד ה-XSR משתלב בחבורה. יצאנו לכיוון עמק יזרעאל למרות החום הכבד שהובטח לנו לסופ"ש. האופנוע עצמו מאוד כיף וקל לרכיבה, כסא הזמש היפה לא רק נראה איכותי אלא באמת נוח, הוא רך ונעים ואפשר לרכב עליו לאורך שעות ארוכות. בכלל, כל התחושה על האופנוע הרגישה לי כאילו אני רוכב על אוטו אמריקאי. כל תחלואי הדרך נספגים ברכות ובנוחות כך שכמעט שום דבר מזה אינו עובר לרוכב. שלא תבינו לא נכון, אין זה אומר שהאופנוע משייט ללא רגש בין הרוכב לכביש אלא שבמקרה הזה הסינון של מהמורות הכביש נעשה מושלם, ממכר כמעט.

המחיר לכך מגיע בפניות שם האחורי מרגיש בורח מעט ויכול להיות שמשחק קצר עם המתלים יפתור את זה ללא בעיות. תאמינו או לא אבל, הנוחות וקלות הרכיבה עליו גרמו לי להעדיף אותו, שומו שמיים, על פני המונסטר 821 שהיה איתנו באותו יום ומי שמכיר אותי יודע שאני איטלופיל חסר תקנה. הקלות הזו יחד עם מחיר אטרקטיבי של 65,000 ש"ח הופכת את ה-XSR לאופנוע עם מראה מגניב שקורץ גם לרוכבים מתחילים שעלו כיתה לרישיון בלתי מוגבל. לאלו אשר מחפשים רכיבה במהירויות סטרטוספריות, כדאי לדעת שבעצם היותו אופנוע עירום בעל כידון רחב לא נעים לרכב עם ה-XSR מעבר ל-120 עקב רוח חזיתית.

יום קודם לרכיבת חברים זו לקחתי את ה-XSR לאיחוד משפחתי ומפגש עם הסבא שלו, ה-XS650 שהוסב בארה"ב למירוצי חובבים בדירט-טראק ולפני עלייתו ארצה הוסיפו לו חזרה את אביזרי הכביש. ואיזה מפגש זה היה, מקורר אוויר של פעם עם מקורר המים של ההווה והמחר, סאונד של פעם ללא הגבלות עם סאונד של היום ללא נוכחות, הכבדות של פעם עם הקלילות של היום, האבולוציה בהתגלמותה. אומרים שה-XSR הוא אופנוע ללא שורשים בניגוד לדוקאטי סקרמבלר, הגוצי 7V או הטריומף בונוויל וזה לא כל כך נכון כי למעט הגוצי שבאמת עושה שימוש באותו מנוע כל השאר לא. הדוקאטי סקרמבלר המקורי היה בכלל סינגל, ובטריומף המתחדשת בסוף שנות ה-90 הבונוויל יצא בכלל עם מנוע חדש לחלוטין בעל תכנון חדש אשר מבחוץ עשו הכל על מנת לשמור על המראה הקלאסי שלו וכיום גם הוא עם קירור מים.

כך גם עם ה-MT/XSR, ימאהה לקחו את נוסחת העבר שעבדה להם והוציאה אותה מחדש עם מנועים חדשים. עם מבט אל העתיד היא הולכת בדרכה שלה כמו פעם במקום להיגרר אחרי אחרים. רק לעזאזל – תנו להם גם סאונד כמו שצריך…

תודה לעזרא שמולי על הסבא הדוגמן, על הצילומים ועל הטיול

תמונות נוספות: רענן כרמיאלי ומוטי "ינוקא" גלברט