רק על הקווים

 

נכון, זה חשוב להגביר את המודעות ובלה בלה, אבל כל מי שיש בו טיפת הומור שחור רק מתעצבן מהתשדיר הזה. ילד כזה לעולם לא יגדל להיות אופנוען מסוקס ומרדן.

בגינה הציבורית מישהו החליט להשתולל עם מברשת וצבע לבן ולקווקוו, ואחר כך לצייר ציורים מוזרים כמו אישה במכנסיים ושני מקלות באוזניים אוחזת ילד עם שמלה…

ואז באו השלטים של "זהירות הולכי רגל חוצים" או "זהירות אוטו חוצה" ונהיה כאוס אחד גדול.

אני, לא יודע לקרוא אני, אז כשאני משתמש בדרך אני נוהג לפי הכלל: אם אתה איטי – היצמד לימין.

ולא משנה לי על איזה ציור אני דורך.

הבעיה מתחילה עם הספתות הצדקניות על האופניים שהגיעו בעקבות הקישקושים על הכביש. אין אף אחד מלבדי בדרך, והיא יכולה להכיל חמישה כמוני בשורה, ועדיין הספתות יעשו לי באז באוזן כדי לחנך! ואותי זה כל כך מעצבן, עד שיום אחד אני אתמתח עם הידיים (כאילו הליכת ספורט)  ובטעות אכניס אגרוף בפרצוף של אחת מהן. וכן, אני קורא להן ספתות למרות שמתחת לקסדה ולטייטס גדל שיער של גברים. אלה לא גברים מבחינתי.

____________________________________________

____________________________________________

אבל זהו אתר של אופנוענים אז בואו נדבר על אופנועים וקווים.

לא, לא אופנועני בר גיורא בהר, שם לקווים יש משמעות אחרת, אלא סתם שליחים פשוטי עם כמונו באיילון.

אני, אני רואה רק קו אחד באיילון, והוא קו הרכיבה הדמיוני אשר אני מתווה. אז כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו מכירים את ההסכמה שבשתיקה לגבי הפס הצהוב, ומכירים את הטנרות על המשטחים המקווקים שקוטפות אותנו כמו זבובים (“אי תנועה/שטח הפרדה מקווקוו").

אנחנו משחקים ים-יבשה בצורה מסוכנת לנו במקום להמשיך ישר בקו הרכיבה הדמיוני, כי אנחנו ילדים חוסים שממלמלים "רק על הקווים, רק על הקווים, ששוטר לא יעצור אותי בטיעונים! ראאקאלה קווים, ראאקאלה קווים …”

וגם פה באיילון יש ספתות אשר מצקצקות: “שול שמאל זה קיר בטון!” אז זהו! שלא! יש מרחק סביר בין הפס הלבן לקיר הבטון ולפעמים זו הדרך הכי בטוחה להתקדם! והיום פשוט נמאס לי. במקום "להשתולל" בימני, להתחמק מסוטים ארורים ולחשוש מטנרות ממתינות לטרף, רכבתי בשול השמאלי, ותאמינו לי, תענוג! אוטוסטראדה! פה רוכבים אופנוענים אמיתיים במהירויות אמיתיות!

מספר שניות לאחר מכן, כשהאופוריה החלה להתפוגג, תפסתי את עצמי מביט לכל הכיוונים מלבד קדימה, תר אחרי טנרות, מצלמות, וסוטים פוטנציאלים למריחתך על הבטון משמאל במקרה הטוב, ובמקרה היותר טוב ישלחו אותך לשחות בנחל.

אז חזרתי מהר לתלם ממלמל בתוך הקסדה "ראאקאלה קווים …. ראאקאלה קווים … ראאקאלה קווים…”