מה שחשבנו ומה שדיסקסנו על ה-DR

חשבנו לכתוב טור על שובם של הדו"שים מבית סוזוקי לישראל, אלא שאז, פשוט לקחנו את ההתכתבות ב'מהנצ'מע' המערכתי, השמטנו את הקטעים הלא רלוונטיים, וכל השאר כמעט ונאמן לחלוטין למקור.

_____________________________________________________________________________

ינוקא: הביעו דעה בבקשה על חזרתם של הדיארים ארצה, אולי נוציא מאמר בנושא

עמיר הזאב: אתה רוצה שאני ארכב בשטח???

ינוקא: לזה, במחילה, טרם הגענו…  בינתיים מספיק שתביע דעה או אולי בכלל תכתוב טור על זה

עמיר הזאב: אוקי, אני אעשה את זה קצר, קצר מאד: "זה אופנוע ירוק שמשתלב היטב עם הסביבה העצית שמסביב. הפסים השחורים מדגישים את האדמה שנעה תחתינו בקצב מסחרר של ארבעה קמ"ש… אחח, הרגל הנגררת חטפה מכה בסלע. אההה, זו סתם אבן. בכל מקרה, זה אופנוע. והוא גבוה יחסית. רזה מדי". סוף מבחן.

ינוקא: אה?!?! דיברתי על הדרוזי, אחי…

עמיר הזאב: אופס, חשבתי שאנחנו עדיין מדברות על הקאוואסאקי החדש… אני לא יודע כל כך במה מדובר מוטי, איזה דרוזי חוזר?

ינוקא: אבניר מחדשים את היבוא של DR400Z ו-DR650

פרופ' רענן: הקיצר הדו"שים חוזרים

עמיר הזאב: ומה רע בזה? תלוי מחיר כמובן

ינוקא: מי דיבר על רע?! יא אללה, מה קרה לתקשורת איתך היום?!!… והמחיר – מחיר טוב!

פרופ' רענן: המחיר כפי שפורסם נמוך מאוד: 43,000 ש"ח ל-650 ו-46,000 ש"ח ל-400.

כרובי: מחיר נמוך ותחרותי. יותר נמוך ממה שהיה נמכר בתקופת השיא שלו

עמיר הזאב: נשמע מעולה. אני חושב שאפשר לפרגן להם על זה

פרופ' רענן: בהחלט. זמן השפיות

ינוקא: לפרגן זה סבבה ונכון, הם חוזרים לשוק אבל השאלה אם השוק יחזור אליהם. אם יהיו מכירות. השאלה הגדולה היא האם לא עברנו הלאה למחוזות משופרים יותר. ועזוב עכשיו את 20 הזקנים שיקנו מתוך נוסטלגיה…

פרופ' רענן: אני הייתי חוזר אם היה לי עכשיו כסף. ולא, לא עברנו למחוזות משופרים יותר אלא לנישות קיצוניות יותר

כרובי: אני חושב שיש נתח של אנשים שמאסו בכלים המחודדים והמקצועיים

ינוקא: בקיצור כרוב, אתה מדבר על דו"שי תקציב, כלומר – פשרה

כרובי: נראה לי שאחרי 10 שנות אנדורו מקצועי וגדילת הענף (פי 4 יותר גדול מלפני 10 שנים, לא כולל מספרים אפורים) יש מקום לתת-נישה שחוזרת למקורות. מספיק אנשים כרגע בתחום השטח כדי שיהיה לזה ביקוש. אפילו גדול מבעבר

פרופ' רענן: בארה"ב הנ"ל מככבים כי הם מה שנקרא Do it all, ממש כמו ה- KLR שנמכר כמעט ללא שינוי כבר 30 שנה ובהצלחה גדולה

עמיר הזאב: אני חושב שעצם זה שגם ד.ל.ב הביאו לא מכבר דו"ש שברח לי שמו, אומר שבהחלט יש מקום לנישה הזו. אבל מבחינה זו, ימים יגידו וזה לא צריך לעניין אותנו. דיאר 400 הוא דו"ש מצוין, ובמחיר כזה כיום – טוב מאד שיהיה לנו כזה בשוק

ינוקא: כרובי, כמה?

כרובי: כמה מה?

ינוקא: איזה נתח של רוכבים שמאסו במחודדים יעבור לזה? בקיצור, אני תוהה אם מעבר לנוסטלגיה, לפשטות, לנכונות של המהלך, האם יש לזה שוק

כרובי: אני מעריך שהם יגיעו עם שני הכלים האלו יחדיו ליותר מ-100 כלים בשנה הקרובה. זה לא מעט בשוק הישראלי ל-2 דגמים בלבד

פרופ' רענן: במחיר הנכון זה יתפוס בעיקר אצל כאלה המעוניינים ליהנות מכל העולמות ולא רוצים להחזיק עגלה כדי לקחת את האופנוע לשטח

ינוקא: או, רענן, יפה, זו השאלה האמיתית: האם זה עדיין תחליף לאופנוע אנדורו כמו לפני 6 שנים. ולדעתי – לא

פרופ' רענן: לא. זה דו"ש, לא אנדורו. זה כלי המאפשר לך התניידות יום יומית ובסופ"שים, להיכנס בשדה בוקר ולצאת באילת. הכל דרך השטח, בניחותא ובנעימות. כמו שנאמר –  בזולה. אתה לא הולך להתחרות איתו נגד אף אחד

עמיר הזאב: למה "תחליף" ינוקא? זה פותח עולם לכאלה שנמנעו עד עכשיו מאופנוע שטח. אם מטעמי חד מימדיות וזמן, אם מטעמי תקציב

ינוקא: ואני בכל זאת רוצה לחדד: יכול להיות שכבר תהילת העבר חלפה? נראה שהרוכבים בוחרים בשנים האחרונות רק מקצועי, רק חד. גם בעולם הדו"ש נראה שמתווי הדרך לשטח היום הם כלי אקסטרים. כלים כבדים, גדולים, משוכללים מאד

כרובי: יש בזה משהו. אבל השאלה היא האם השוק שלנו הפך להיות כזה 'מקצועי' כי זה מה שאנשים רצו או כי פשוט לא הייתה אלטרנטיבה ל'שטח לייט' מאז שה-DR עזב את אולמות התצוגה של אבניר

עמיר: מה בכלל מצאי הדו"שים הקיימים בשוק?

רענן: יש את ה-WR250R של ימאהה (חלש מכדי להיות דו"ש שלוקח אותך לכל רחבי הארץ), ה-AJP (אותה בעיה), הבטא 350 (צריך עדיין בדיקת יכולות) ואת ה-690 של ק.ט.מ. אבל הוא בכלל יקר משמעותית מכולם, כולל מה-DR-ים. אף אחד מהדו-שימושיים האלו לא נותן קשת רחבה של שימושיות במחיר מוזל. או שהם זולים וקצרי יכולת, או שהם שימושיים מאוד אבל גם יקרים מאוד (ה-690)

עמיר: אז בעצם אין לו תחרות ל-DR החדש…

כרובי: מאז שעזב ה-DR סופית ב-2009, נשארנו עם שוק שקונה רק אופנועי אנדורו מקצועיים. לדעתי, זה היה חלק ממהלך ההתבגרות של השוק. אבל הוא התבגר מאז עוד, וכיום יש מאות רוכבי שטח שקונים מדי שנה אופנוע חדש. מדהים! לדעתי האישית והבלתי קובעת, יש 'שם בחוץ' עדיין כאלו שרוצים להכנס גם הם לטרנד השטח הגובר. זה כולל רוכבי כביש שפוזלים לתחום ונרתעים מהחד מימדיות וחוסר השימושיות היומיומי של האופנועים המקצועיים, וה-DR פוגע להם בול בפוני. מאפשר להם לטעום מעולם השטח מבלי לוותר על רכיבה עם האופנוע במשך השבוע לעבודה ולסידורים.

רענן: אני לא חושב שה-DR-ים ישארו במחסני היבואנית ללא ביקוש. אופנועים יפניים עם יותר מ-400 סמ"ק ובפחות מ-50,000 שקלים, שטח או לא שטח, ממש חייבים להצליח כאן.

עמיר: בקיצור, שיחקו אותה באבניר שלא וויתרו על ה-DR. אם זה אכן זה יצליח, זה יהיה כמו מהפיכת הקופיקס של עולם השטח הישראלי.

כרובי: לגמרי

ינוקא: אוקי. סיכמנו. כתוב לי את זה

עמיר הזאב: אני חושב שיש לנו כבר כאן כתבה בהתכתבויות. פשוט נעלה אותן

ינוקא: עצלן!

עמיר הזאב: מה שנכון… אצלך במייל.