שנה!
———- דו"גיגים בן שנה. היה קשה ארוך ומעייף ואנחנו צמאים. אתם מוזמנים לשלוח לנו בירה ————
* * *
הבוקר, מונה הכתבות במערכת מראה את המספר 380.
מה???
בממוצע זה יותר מכתבה ליום, לא?!
טוב, נוריד איזה 15 כתבות איכותיות מסטוק ישן שהכנסנו על ההתחלה כי היה חבל לוותר עליהן.
זה עדיין כתבה אחת ביום.
נוריד הגיגים קצרים בני שורה שורה וחצי שלא נחשבים כתבה?
זיבי. לא מוריד כלום. הכל נחשב! למה לא?!
איך התנפלנו על האתר מהיום הראשון, שאבנו מעצמנו ומאחרים בפרץ-מרץ-אדיר טורים, כתבות, הגיגים, הגיגונים, רעיונות, שברי משפטים. הכל נערך לדפים אינטרנטים וראה אור.
וזה עדיין מדהים שהמונה מספר לנו על כתבה ליום כי באמת הסטנדרט הוא כתבה רק אחת ליומיים. בשאיפה.
שבפני עצמו זה גם זה מדהים. לייצר בענף שוליים קטן (דו"ג) לנישה אחת מתוכו (אופנועים בלבד) מספיק חומר שיהיה מעניין ואיכותי ויתפרסם על בסיס יומיומי זו הצבה של רף גבוה מאד. תזכרו שאנחנו לא מסקרים מירוצים, לא מתייחסים לקטנועים, לא השקות, לא כתבות על מעילים, קסדות, כפפות, שמנים, תוספים, מצלמות, דיבוריות…
נטו לאופנוענים ועל אופנוענות.
מהיד לפה מהיד לפה. ככה שנה. טירוף.
דפקטים.
* * *
"בוא נתפוס שתי ציפורים במכה" אומר לי ינוקא בטלפון. "אבי ואני נצלם כמה מילים איתך לסרטון לזכרו של שפיצר, ורענן יצלם את ה-R".
הוא התכוון לג'יקסר. סבבה.
יום שישי, נפגשים כולנו מתחת לבית, מסיימים את מה שבשבילו התכנסנו, ועולים למעלה לשתות משהו. מתחילים לקשקש והשיחה עולה על פסים ידועים של כאלה שכתבו וכותבים המון על אופנועים וסביבתם, ואז (שוב) ינוקא זורק: "פרידמן ואני חשבנו שאולי, בעצם למה לא, נקים איזה דף פייסבוק שכולו טורים אישיים שלנו. נגיד ארבעתנו. נכתוב בו רק על דברים שמעניינים אותנו בלי לשים זין על אף אחד".
אופס, תפנית בשיחה וכולם חושבים בקול רם מה יהיה בדף כזה, ובתום דקה שלמה של דיונים קדחתניים הוחלט בבהירות שאנחנו הולכים על מה שינוקא מציע: מה שבזין שלנו.
וכך היה. כמעט. רגע…
כמה חודשים אחר כך כתב עלי מישהו ברשת שאני לא אופנוען והעלה לי את הסעיף. בעודי מחכה לתור מספר 987986342876 בדואר של בת ים (אל תשאלו), אני מעלה את ינוקא אל השפוף:
– איך נקרא לדף שלנו?
– סליחה, על מה אתה מדבר?…
– היום אני מקים דף לפייסבוק ומעלה אליך טור
– מה קרה?
– מישהו עצבן אותי
– ואיך נקרא לו?
– לא יודע. אתקשר אליך עוד מעט מהקטנוע, אני בדואר, לא נעים לי
אחרי 100 ומשהו שעות, שלושה ק"ג פחות, עירוי ואירוע לבבי:
– טוב, יצאתי מהדואר, אנחנו צריכים משהו שיסביר שזה בעיקר טורים אישיים
– תפתח ווטס-אפ ותזמן את החבר'ה הטובים: פרידמן, רענן, כרובי, מיצו, הנשיא…
מתחילים לזרוק שמות לאוויר, אני מציע שיהיה בשם את המילה הגיגים, ומעלה את הרעיון לקרוא לאתר "דו"גיגים".
– נשמע כמו אתר דיג – עונה מוטי – איך הגעת לזה?
– נו, דו"ג והגיגים
– אההה… אוווו… נייס… ומה עם כל השמות הגנריים: "הילוך גבוה, היי סייד, ספיד סטיק, על הצד, אוקטן נמוך וכו'"?
– לא רוצה!
– צודק… יאללה. אני אעביר את זה לענבל (הגרפיקאית. וגם בת של ינוקא) שתעשה עם זה משהו
קיק. גז. טורים.
יצאנו.
* * *
דף הפייסבוק הפך די מהר לאתר שבנה אבי פרידמן. בינתיים פרידמן החליף מצבי צבירה ולא פעיל כל כך (לצערנו הרב. לא מכירים הרבה אנשים שמבינים אופנועים כמוהו). לא רק הוא, גם דורון הנשיא היה איתנו אבל יום אחד התאדה (ובעתיד הקרוב יחול עוד שינוי…) תמי גורלי הצטרפה, עומרי גוטמן בא לצלם, הרבה אופנוענים שולחים לנו חומרים אישיים, חלקם באופן די קבוע וזה נהדר כי זה אתר לאופנוענים ואופנוענות נטו.
לא הכל נפלא, היינו רוצים שיהיו לנו יותר הזדמנויות לרכב ביחד. זה כל כך כיף.
והיינו רוצים לשנות, להוסיף, לשפר, ובעיקר לבנות אגף וידאו איכותי, אבל עוד אין משאבים כי דו"גיגים זה מיזם שעובד ללא תוכנית עיסקית. תשוקה טהורה. בחרנו בשבילכם עיצוב שקט ורגוע, נאיבי משהו, בלי פירסומות (כמעט) בלי באנרים, בלי פופס-אפ ופופס-דאון, תמונות זזות, רעש וצילצולים. אתר שייתן לכם קצת רוגע. שאפשר יהיה להכנס אליו פעם ביום בהפסקת קפה, לקרוא משהו, לחייך משהו, לסגור ולהמשיך הלאה. התגובות שלכם, חמות ותומכות, מוכיחות שלא טעינו ואנחנו רוצים שככה זה ימשיך.
אמר לי לא מזמן מישהו מהוותיקים והידועים בענף: "כיף, פשוט כיף עם האתר שלכם. כמה חיכינו לדבר כזה. כל כך טוב להכנס ולקרוא חומרים מעניינים שבדרך כלל לא מוצאים באתרים אחרים".
שנה של עיתונאות אופנוענית נטו.
(נכתב במעורבב ע"י מוטי "ינוקא" גלברט ועמיר שבתאי)
איור ראש העמוד: סטודיו זיס
צילום: עמרי גוטמן
גישה שאין ממש היום.
כיף, לעשות דברים מתוך תשוקה ולא מהחור בגרוש.
תמשיכו ככה!
כייף טהור. חיזקו ואימצו
תענוג צרוף לקרוא ולצפות.מקוריים ומעניינים .תודה לכם.
אתם מוציאים שם רע לאופנוענים. מישהו עוד עלול לחשוב כל מיני דברים מוזרים על אופנוענים.
ושתמשיכו לשתף את קהל הקוראים שלכם.
לכתוב. סתם לכתוב זו לא חוכמה.
צריך גם מי שיקרא.
מתברר (ולא במפתיע) שיש איסטניסטים שעוקבים אחרי הינוקא והצוות אז …
כנראה שאתם עושים משהו נכון.
ומילת תודה והערכה לטוקבקיסט של האתר (שזה אני) – תודה.
– בבקשה, אבוא כל יום.
יום הולדת שמח.
השלב הבא הוא מהפכה.
הצביע דוג"
ינוקא שר התחבורה.
היי חברים יקרים , לאתר הזה הגעתי ממש במקרה לפני כמעט שנה ,עבור אחד כמוני שחי ונושם אופנועים וכך גם ילדי הקטנים הרגשתי שמיד מצאתי בית שבו גרים עוד חייזרים כמוני שהחיידק לא עובר להם והאהבה הישנה הזו לאופנועים נשארה רעננה כמו אז בילדות בית ספר יסודי מציירים אופנועים בכיתה ובהפסקה פולשים לתיכון הצמוד לשטוף את העיניים בכלים של ברי המזל גילרות ישנות בצבע תכלת פנטיקים עם מיכל פלסטיק דרבי בנלי ואחד ממש מאושר עם בטה אדומה כמו אז גם היום אופנוע מגניב יגרום לעיניים לנצנץ , אין יום שאני לא בודק מה חדש בדוגיגים ,הרבה פעמים חושב לכתוב בעצמי משהו אבל עם שני בנים משאב הזמן דל מידי , מי יודע אולי בסוף כן נצליח ,אז קבלו שאפו ענקי יצרתם אתר שהרבה זמן חיכינו לו שיבוא והנה זה כאן כבר שנה , תמשיכו את הפורמט ואל תשנו דבר , דברים טובים לא משנים , אנחנו כאן מאחוריכם .
Keep up the good work
Many thanks
בלי קטנועים?
תתחנן לא תקבל סיבוב על הלמברטה שלי
אכן הקמתם אתר מעניין, נותן לך מדי פעם לחייך, להתעמק, לצחוק בקול ואנשים סביבך חושבים שהשתגעת. מברוק ומזל טוב, תמשיכו כך.
לחיים ולעוד שנים רבות!
אבל למה פרידמן לא כותב יותר ?
שאפו, כבוד, תביאו גם איזה משהו מפנגס ואפשר להגיד שכול הגדולים (החיים) התקבצו במקום אחר. כיף אתכם, סבבה, רק תמשיכו ככה
הנה, יש גם משהו מפנגס:
https://www.doogigim.co.il/?p=6053
רוצה עוד? – נשתדל אצלו… (-:
שנה. שנה אני מחפש את הים.
לא יכלו לשים שלט "ים"?
מצאתי באר של כתבות מעניינות. מידי פעם אני שוכח מהאתר, ואז מבסוט שיש לי סטיפה של כתבות לקרוא.
תמשיכו ככה, רק שנו כבר את הפורמט הדפוק של התמונות שלכם.
האתר היחיד שבו כשלוחצים על תמונה שנמצאת בגוף הכתבה – מקבלים אותה ביותר קטן…
כיף כיף כיף!
תמשיכו כך!