11 עצות לבני האופנוען

בני הרך – הגעת למצוות. אחרי 12 שנה של רכיבת אופנועי שטח, הוצאת היום רישיון לאופנוע ומיד הודעת לי שעוד שנה תשדרג לבלתי מוגבל ויותר לא תצטרף עם מכונית לתנועה הבלתי נסבלת על כבישי ישראל שכל כך מחרפנת אותך.

שפוי, שאפו. מבין אותך. גם אני ככה.

אנחנו עוד נדבר על זה ונדון בפרטים, איך-למה-כמה, אבל כבר ברור לך מכל מה שהלעטתי אותך עד כה שהצלחה בטסט עקב סללום מוצלח בין קונוסים במגרש לא מעביר לך שום ידע איתו תוכל לחיות על הכביש הציבורי.

וכבר ברור לשנינו שאנחנו נשלם על שיעור ועוד שיעור ועוד קורס לרכיבה מתקדמת שם ילמדו אותך את כל הדברים הנחוצים באמת להשרדות בכביש, חיבור לאופנוע, המבט המרחבי, המרחב המבטי,  אמנות החמיקה, אמנות הפניה, אמנות הסטיה… ימבה חומר חשוב ומועיל.

לא אתערב להם במתודיקה, אבל גם לי יש כמה עצות להעביר לדור הבא שלי והנה הן. סומך עליך שתקשיב לי, כרגיל.

*   *   *

צומת בחיים

הצומת הוא ריבוע גדול בכביש שהושקעה בו מחשבה עמוקה איך ליצור מעבר בטוח מ-4 כיוונים ל-12 כיוונים. לכאורה הכל ברור גלוי וידוע מה נדרש, מה צריך, ואיך מתנהגים במקום כזה, בפועל – זה המקום הכי מסוכן בכביש. בכל שעה, באיזשהו מקום, מישהו עובר באדום, אולי קוטל אופנוען. למה? – כי מן הסתם לסלולר שלו בדיוק נכנסה שיחה כשהרמזור שלו סיים עם הירוק.

בני, אין אדום או ירוק לאופנוען. יש רק עיניים.

לעולם אל תתייחס לצומת כמובנת מאליה. לעולם אל תעוף לתוך צומת כשהאדום החליף עצמו לירוק. אל תדהר לתוך צומת אלא אם כן חשדת ובדקת.

ואם אפשר סע לצד מכונית שתגן עליך.

ואם אתה מגיע לצומת והיא ריקה  וירוק לך –  אל תבלע אותה. תלעס בניחותא. תאיט.

רמזורים

יש מדינות שעושות כבוד לרוכב ומפנות לו תחום עצירה בטוח לפני רמזור. אצלנו זה לא ככה. כאן אין כבוד לאופנוען.

עצרת באדום ואתה ממתין – עמוד באחד הצדדים, לא באמצע בין הטורים.

עכשיו אתה לא כלוא. אם מאחוריך אחד הבוהים בסלולר יתחיל לנוע קדימה באדום בחוסר ריכוז – לא תתפס לו בין הגלגלים ולא יתנגח בך.

טוב שישאר לך מרווח ביטחון מימין או משמאל אם קורה משהו, כמו כשאמבולנס מתקרב וצופר והנהגים מתחילים לזוז באי שקט לפנות לו מקום.

וגם אם תקרה לך תקלה, אולי. זרקת קלאץ' מהר מידי והמנוע כבה, אולי נגמר הדלק – עדיף שתהיה בצד ולא באמצע כשכולם עולים עליך ורומסים אותך מכל כיוון.

מועדון תרבות

ברמזור אדום אל תעצור על מעבר החציה. תן להולכי הרגל את הזכות לחצות בנחת בלי להתפתל בין האגזוזים. גם כי מגיע להם וגם כי תרבות. תרבות הכביש.

ואם מישהו ברצון טוב זז קצת ומפנה לך קצת מקום, תרים יד לתודה. גם תורם לרוגע כללי וגם תרבות. תרבות כביש.

אל תכנס למריבות על הכביש, אל תכעס ואל תשגר מבטים נוקבים ונוזפים בנהגים. תחסוך לעצמך גם את תנועות הידיים עם האצבע האמצעית הזקורה. חבל על הזמן ועושה חרא על הנשמה. ממילא אתה חייזר בשבילם. לעולם לא יבינו למה אתה על 2 גלגלים, מאין צצת פתאום, איך צמחת לפתע ליד חלונם, ולמה אתה חושב שראוי ומגיע לך שיתחשבו בך.

זכור ושמור: תמיד-תמיד האחריות היא עליך!

נוער שוליים

מעבר לקו הצהוב וימינה ממנו – שולי הדרך – משתרעים מרחביה של הארץ המובטחת. פיסת אלוהים הקטנה שהעניק בטובו השלטון לאופנוען. שם ינוח, שם יירגע מעמל נדודי הפקקים.

שם גם יחכו לו אויביו. כל מכונית העומדת בצד הדרך היא מטען חשוד לפניית פרסה אידיוטית לא מבוקרת, כל אוטו חונה בצד הוא בחזקת טיל כתף מתקתק הצפוי להשתגר מלוע השול למרכז המטרה, הכביש.

זכור ושמור: בראותך מכונית בשוליים, ברח שמאלה, עוד יותר שמאלה, כמה שיותר שמאלה, תתרחק ממנה. הורד מהירות ועקוב בדריכות, כי תיכף האידיוט שבתוכה יסיים את עיניניו הסלולריים וייצא לכבוש את הכביש ואוכלוסייתו בלי וינקר ובלי שבויים.

יקרה גם ההיפך, כמובן. יום אחד כשתאוץ לך בשוליים עם שיר בלב, מבסוט על החיים שהפקק שלשמאלך לא שייך אליך, פתאום תראה איזו יונדאי גץ קטנה קופצת לך לפני הכידון. נהגת נרגשת נוטשת את הטור העומד ומקצרת את הדרך הביתה על השול בעקיפת 10 מכוניות תמימות, רווח עצום בשביל השרמוטה שלא תבחין בכלל בקיומך.

סכנת התקף לב. זה יהיה הרגע המכונן בו תחגוג את יעילות בלמיך בשקיעת בולמים קדמיים מרהיבה ודפיקות לב מואצות.

ואם אתה בשוליים ומתקרבת הסתעפות – לך שמאלה וכנס למרכז הכביש, כי בטוח שמישהו ייזכר ברגע האחרון שהוא היה צריך לפנות ואז ללא כל הקדמה הוא יחתוך את כל התנועה משמאל לימין ואותך – יחתוך לגזרים.

אז בוא נדבר על בלמים.

מעצור קדמי

לעולם תבחר אופנוע עם דיסק בלימה כפול מלפנים. משום מה משווקים עדיין אופנועים עם דיסק בודד קדימה, לא ברור למה. אין מה להשוות בלימה כפולה לבלימה בודדת, ואין מה לעשות – לפעמים אתה תצטרך את הקווץ' הזה על הידית. חזק והחלטי. תצטרך מאד. אתה אפילו תתאווה שהאופנוע יעשה לך איזה סטופי קטן עקב עוצמת בלימה מיטבית ומשובחת ולרוב זה יקרה בדיוק כשדעתך תהיה מוסחת בגלל שטות מטופשת כלשהי, כשפתאום תבין שפגוש אלמוני מלפנים ממלא לך את המשקף.

 


תומר כRובי ברעם בסטופי מציל חיים

מעצור אחורי

המעצור האחורי סובל קצת מיח"צ נחות. הדעה הקדומה הנפוצה והרווחת היא שאין מה לסמוך עליו, שהוא לא מוסיף כלום ועדיף להתרגל להשתמש בקידמי.

עזוב מה שאומרים. דרוך עליו לפעמים עד שתבין איך הוא מגיב, והוא בעיקר מגיב בהחלקות זנב. תתאמן על החלקות זנב. קודם כל זה שעשוע אבל תמצא בו תועלת.

ראשית, סתם ככה בכללי, טוב לדעת לשלוט באופנוע ולא להבהל כשהגלגל האחורי מחליט פתאום להחליק. שנית, בעת חרום טוב להשתמש בכל מה שעוצר. שיוסיף גם ההוא מאחורה את מה שיש לו לתת למרות שהזוג הקדמי יעשה את רוב העבודה.

והבונוסים בקטנה הם, יד פנויה על המצערת בתמרונים עירוניים צפופים, ולפעמים איזה יישור אף קטן כשנדחקים בין שתי מכוניות חונות לפני שעולים על מדרכה.

תיק תקשורת

מרגע שהכנסת את הראש לקסדה אין סלולרי יותר. תעיף קבינימט את המכשיר הארור. אל תחבר מתקן לכידון, אל תרכיב דיבורית בקסדה, ואל תבדוק ברמזורים איזו הודעה הגיעה ומי צלצל.

תעיף את המכשיר המחורבן הזה ושים אותו בתיק. שים אותו על שקט ודחף אותו עמוק לכיס או לתחת. אל תענה, אל תגיב, ואל תשתתף בהבלי הרשת ההומים עליך לכלותך.

גם אל תשתמש ב-WAZE: בעזרת גוגל-מאפס למד את המסלולים אל מחוזות חפצך ויעדיך לפני שתצא לדרך. למד את הדרכים על-פה, שמור על חוש הכיוון וחזק את האוריינטציה. אם צריך להוריד את העיניים מהכביש לכידון זה רק להרף עין ורק כדי לבדוק את שעון החום.

במקום דרוך

תרכב דרוך ורפוי. איך מסתדרים יחד 2 ההפכים הללו? – פשוט מאד: תרכב מרוכז.

שים ידיים על הכידון, שים עיניים על הכביש וצא לדרכך. מרגע זה ואילך שמור על ריכוז טוטאלי, ראש מרוכז 2 קילומטר לפנים וקילומטר אחד לאחור. אל תהיה מתוח, תהיה דרוך!

יש הבדל אדיר בין השניים. כשאתה מתוח – אתה תפוס. כשאתה תפוס – השרירים לכודים. למד לשחרר, רכב רפוי. שלוט בכידון בעזרת לחיצה קלות על הגריפים. אל תתפס בו, אל תלפת בו, אל תאחז בו. רכב רפוי.

אל תתפס להסחות דעת. זכור: אין נוף לאופנוען. מה שקורה בשולי הדרך לא מעניין כרגע. רכב בוער? תאונה? מישהו בשוליים הרים מכסה מנוע? טרקטור חורש בשדות? – לא חשוב ולא מעניין ולא ראית אותם. סע הלאה!

אולי השמש סינוורה אותו?

ריח תבשילים

תשתמש באף בחכמה. הריחות מלמדים אותנו דברים חשובים. ריח של ברקסים מבושלים הנישא אל אפך מלמד שבקרוב אחד מאוכלוסי הדרך שדוהרים לפניך יתחיל להעלות עשן ויבלום או ייבלם אוטומטית, ואז הטור השועט בעקבותיו יסטה לימין ולשמאל.

ריח של גומי שרוף מתריע על כשל בצמיג שאולי עלול להתנתק ולהתעופף ורצוי מאד שלא תהיה בסביבה כשזה יקרה. עשן מצמיג על הכביש הציבורי זה לא ברן-אאוט…

נער את הצינור

לפני שאתה תוקע את צינור משאבת הדלק לפתח המילוי, הטה אותו מטה ותן לטיפות שנשארו בו לטפטף לכביש. אם לא  – תקבל אותן על מיכל הדלק ועל סביבותיו, ואם לא תנגב מיד – ובטוח שלא תנגב מיד כי אין לך סמרטוט – ישאר כתם. אמנם בלתי נראה בינתיים, אבל יום אחד תבחין שהלך על הצבע של המיכל היפה שלך, וזה סופני וזה עצוב.

אביב נעורים

נעורי הברחשים. אל תפתח את המשקף באביב כי תוך רגעים בודדים תחטוף לפרצוף את כל יפי הטבע וכל הדרו המעופף, ובגדול: לעיניים, לנחיריים, לפה, ופצצות לגבות. סגור את התריס ותן להם למות על המשקף ועל הפנסים.

צילם: טל שביט

2 תגובות ל11 עצות לבני האופנוען

  1. איפכא מסתברא
    שבצלוחית הפטרי הנקראת שוליים אתה לא לבד, בנו היקר.
    וגם אם נדמה לך שאתה קינג אוף דה וורלד בכל המרחב הזה עשה טובה ותביט במראות
    אחרת תגלה שאיזה שליח עושה לך באז בדיוק כשאתה חולם על הלוליטה התורנית (נוי הדר נועה קיריל עדי ביטי ושאר ממתקי פדופילים)
    מהר מאד תגלה את החוק הקוסמי של גלגל מסתובב – לפעמים אתה תעשה באז ולפעמים יעשו לך. בכל מקרה מה שלא תעשה – לא בכעס.

    ביפ ביפ

  2. כל מילה!
    גוזר ושומר
    להעביר הלאה בבוא היום

    תודה!!

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם