500 סיסי

כל רוכב שטח המכבד את עצמו, חייב לעצמו חווית 500 סמ"ק מוזרק בשטח, פעם בחיים.

עסקינן בשישים סוסים (ומעלה?) ארוזים בוואקום, באופנוע של מאה ועשרים קילו (ומטה?).

לית מאן דפליג שאין באמת צורך בשישים סוסים דחוסים באורוות הכרום מוליבנדיום. רובנו לא יזדקקו אף פעם לסוסים הממוספרים 51 ואילך. אמת ויציב, 55 סוסים ומעלה  יגרמו לנו דווקא לחוסר יציבות. הנפילה מהם היא בלתי נמנעת.

ובשטח של אנדורו צפוף, 31-60 סוסיות רק מפריעות ומעייפות.

 

אבל, אם יורשה לי, כאן מגיע אבל גדול:

עולמנו איננו רציונאלי, אין בו אמת באמת, המציאות נושכת והפכפכה, וחבל לפספס את חווית ה-500.

אופנועי השטח כבר מזמן ניתקו כל קשר עם היומיום, עם השימוש הדו-שימושי או עם האספלט. ולכן רבותיי, פנקו את עצמכם בהקדם בחווית ה-500 המוזרק.

הם נמכרים כאן החל משנת 2012, הם לא יקרים לרכישה (החל מ-20,000 שקל לאחד מרוט אך מנוסה), הם זולים לתחזוקה כמו כל חד צילינדרי, הם עמידים בפני התעללויות, והם חזקים, הקאקות, חזקים בראב-ראבאק.

בהיותם בעלי בוכנת 500 סמ"ק, שעת מנוע אחת שלהם, שקולה לארבע שעות מנוע של צרצר 125 סמ"ק, אולי אפילו יותר.

מרבית המכלולים משותפים לשאר דגמי הארבע פעימות של היצרן, ויש אפטר מרקט משובח של חלפים חדשים ומשומשים, במחירים שווים לכל כיס.

מדובר בכלים שבדרך כלל אין צורך לפתוח בהם מנוע עליון בחמש מאות שעות המנוע הראשונות. המהדרים כבר לקחו כאלה לטיולים חוצי עולם, במקום אדוונצ'ר כבדבד.

הם מגיעים בשני מיתוגים, ק.ט.מ והאסקוורנה, וכל מי שרכב עליהם יודע: הווילי בהילוכים 1-2-3-4  מפתה בכל רגע נתון. ואם יש באמפ באספלט – אזי גם בחמישי.

והם יעשו 15 ק"מ לליטר בקלות, והם יעבירו 250 שעות מנוע על הפלאג המקורי.

אז פנקו את עצמכם בשישים סוסים עוד היום, כי מחר, מסתברא, דלת האורווה תהיה פתוחה, הסוסים אינם, ואתם תמצאו את עצמכם על 250 סמ"ק "רייסרי, צרחני, רצחני, חד כתער, מלוטש ומדויק", או במלים אחרות: "אופנוע שגם מוישה טראנו יעלה איתו את מעלה צירייה וירוץ לספר לחבר'ה".