טיפוס גבעה, מנחמיה, 2001
כשפסח מתקרב מתחיל לעקצץ לי. תיכף, אני יודע, יתחילו להגיע טלפונים בהולים מקצווי ארץ עם ההודעה המשמחת: "אישתי מצאה קלטות בבוידעם ואני די בטוח שיש שם חומר שיכול להיות שווה צפיה. תוכל לעשות עם זה משהו? בא לך להגיע?"
בדרך כלל לא צריך לשאול פעמיים לפני שאני נורה מהכורסה.
הפעם המקור היה איכותי. הווצאפ מגיא רדר שידר רצף של תמונות מרנינות. זיהיתי שם חומרים שמשקלם בזהב, כמו טיפוס הגבעה במנחמיה, 2001.
תחרויות טיפוס גבעה בישראל נערכו בסך הכל כ-5 פעמים. פעמיים ברמות מנשה ע"י ארז בויארסקי יבואן דנלופ, פעמיים בהפקת רז הימן, ופעם אחת במדרון ה"בקתה השרופה" ליד החורשן בהפקת מאיר דיקר. מאז, מזה כ-9 שנים, לא יצא לפועל טיפוס גבעה בישראל.
גיא רדר עצמו השתתף בתחרות עם אופנוע דו"ש כבד הנושא עליו 136 ק"ג שבעליו היה משתמש בו יום-יומית בתוספת ארגז אחורי שהוסר לפני התחרות. הוא נרשם לקטגוריית האנדורו בטעות. חוץ מקטגוריה זו היו גם קטגוריות אופנועי מוטוקרוס ודו"ש. שנתיים לפני כן, באותו מקום, עדיין היתה במניין גם קטגוריית אופנועי 50 סמ"ק…
ערוץ 5 צילם והפיק ולנו לא נותר אלא להתגעגע ולהתרפק.
אמ;לק – אדיר!!!
זה קצת יומרני לקרוא לזה "רכאו כחול לבן" עם כל הצהוב הזה (כפי שצויין) ועם מתחרים שיורדים אותה על שני גלגלים.
לצפות בזה זו שמחה מהולה בעצב על שהקריין והשפיצר כבר לא איתנו.
משעשע היה לראות את הדרוזי, הדוקטור, הXRים, הטריאל … לרגע עצמתי עיניים וראיתי שם גם XT 🙂
יא ינוקא! כארכיאולוג כורה מאובנים שכמותך – הבאת פה חצי שעה של מנה מזוקקת ישר לווריד !!!
צפיתי מרותק מההתחלה עד הסוף ללא הפסקות, הפרעות קשב או אלכוהול.
נדיר שמיזנטרופ כמוני יצפה שלושים דקות שלמות בבני אנוש ויחוש חיבה עזה אליהם ואל כל מי שמעורב באירוע.
אפילו המיסוגן שבי נע באי נוחות בכורסא למשמע התואר "מלכת הגבעה" אשר הוענק למתחרה היחידה כי הוא סבור שהיו חסרות עוד כמוה.
תענוג!
איזו פנינה!
מתי עוד פעם?
אדיר
למה לא לארגן כמה כאלה הקיץ?
הכלים המשתתפים – צריכים רישוי צהוב? אפור?
הרוכבים – צריכים רישיון רגיל? ספורטיבי?
חסרים ספונסרים?
הייתי שם עם אחי, אני זוכר יום חם במיוחד עם המון קהל
ובלי שום חרדת ביצוע