"סופה במדבר", ראלי הנגב מס' 6, 1993
בבואנו להתרפק על הימים שלפני פרוץ 'חוק הספורט', מן הראוי שנתייחס גם לתגמול שמארגני התחרויות טרחו לארגן לזוכים שכל כך התאמצו, אז הנה רשימת הפרסים שקיבלו שלושת המקומות הראשונים בשלושת הקטגוריות:
- פרס לאופנוענים – קטנוע ימאהה
- פרס ראשון לטרקטורונים – טרקטורון פולאריס
- פרס לג'יפאים – ג'יפ סופה
מדהים.
ראלי אל הנגב מספר 6 נמשך יומיים. ביום הראשון – 200 ק"מ מבאר שבע למשאבים, ביום השני – קילומטראז' דומה עם חובת איתור ודקירת 17 נקודות ציון וסיום במצפה רמון. אין מכשירי ניווט אלא מפות בלבד ומרשלים שמאשרים שאכן הגעת לכל מקום שהיית צריך להגיע אליו.
בתום היום הראשון העביר המארגן (גידי) את המיקומים והניקוד הזמניים למתחרים על מנת שתהיה להם אמת מידה למצבם היחסי. ביום השני, כשהגיעו לנקודת הסיום הם יכלו לשער בערך את מיקומם אבל לא היה די בכך כי לסיום הוכנס לתפריט גם מכשול עבירות. כן, מיני תחרות קטנה להשלמת המסע. תחרות קטנה אבל קשוחה. חלק מאלה שהצליחו לסיים את הראלי בלי נזקים משמעותיים למכונות, קיבלו את מנת הרעל במכשול העבירות. אכזרי. שווה לצפות…
מאוספו של גידי קטנוב. תודה.
אני ממש מתקשה להצביע על נקודת הזמן המדוייקת בה הפכתי לספתוש שממנטרת
"פעם היה טוב. אנשים אמרו שלום חבר היה חבר"
אין לי מושג מה אומר החוק ומעולם לא השתתפתי בתחרויות. גם כצופה. (חייל משוחרר בבועה התל הביבית שצופה בדקאר ורכאו של היורוספורט זה נחשב?)
אבל כמו כל ספתוש אסלית אני אקבע בנחרצות שחוקים זה רע. ועכשיו תוכיחו לי אחרת!
מי אמר מספר אפור? לא מידברת שוק שחור!
ועכשיו הם סגרו לי גם… את הים.
יאללה פתחתי משקה (במלעייל) והלכתי לצפות בסירטון.
וואי! תראו תראו!
לא שיערתי שלבדאוים בנגב (עם הטרקטורונים האופנועים והג'יפים) יש זקן בלונדיני והם מדברים עברית.
אכן צפיה מהנה היתה פה.
כל הפרצופים צעירים והכלים דיי חדשים והיום הכלים כבר במיחזור וגם האנשים התבגרו קצת.